במסגרת עיסוק משרדנו כמשרד עו"ד לערעור וביטול הגבלה על שיקים חוזרים פנו אלינו בני זוג אשר חשבונם הוגבל בעקבות החזרה של עשרה שיקים בחשבונם. עיון בדפי החשבון של השנה האחרונה גילה כי המדובר היה בהתנהלות בלתי תקינה של הבנק אשר מצד אחד קיבל אין ספור חיובים בחריגה מהחשבון ואולם מצד שני ובאופן ספורדי, הנוגד את חובת ההגינות של הבנק, החזיר שיקים וגרם למרשינו נזק עצום. לפיכך, עוד לפני שהחלה תקופת ההגבלה, הוגש הערר שלפניכם, תוך שבמקביל התבקש בית המשפט להוציא תחת ידו צו מניעה המורה על עיכוב ההגבלה עד להכרעה בערר. 

סמכות בינלאומית
סמכות מקומית
ערעור – התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט קמא

התיישנות – תקופת ההתיישנות – חישובה

ממציא עובד על המצאה שנים רבות ומתחבר לבעל הון שיוכל להפיץ את המצאתו, בעל ההון עושק וגוזל את ההמצאה ומותיר את הממציא חסר כל. זוהי תמצית המקרה בתובענה דנן – המשיבות מרוויחות מיליוני דולרים מההמצאה שנגזלה מהנתבע 1 שנאלץ עתה לעבוד כאיש בטחון.

בקשה זו מכוונת לשם השבת המניות שהועברו שלא כדין לבעליהן.

הודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור, הוכרה כטעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, כיון שיש בה כדי לשלול התגבשותה של "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים.

סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד – 2004 מאפשר לרשות מקומית לייחס, בתנאים מסוימים, לבעל שליטה בחברה את חוב הארנונה של חברה חדלת פירעון.

במקרה זה הגיעה אל משרדנו, משרד עו"ד חברות, בעלת מניות שחויבה ע"פ פסק דין שניתן במעמד צד אחד לא רק בחוב הארנונה אלא בחובות עירוניים נוספים כגון חוב המים, חוב אגרת ביוב, אבטחה, אגרת שלטים ואף בשקים חוזרים של החברה. בשלב ראשון הוגשה בקשה ל- ביטול פסק הדין אשר בסופו של יום אכן בוטל אך בתנאים. ערעור זה, הוגש לשם ביטול התנאים לביטול פסק הדין. לאחר הגשת הערעור הגיעו הצדדים לפשרה לפיה שלמה מרשתנו רק חלק קטן מחוב הארנונה של החברה. 

הארכת מועד להפקדת ערבון בערעור איננה ניתנת כדבר שבשגרה

ההמחאות נשוא ערעור זה נגנבו כאשר הם חתומות ע"י מרשתנו. לאחר מכן זויפו חתימות ההסב של הנפרעת ונמסרו לבנק לניכיון. לבקשת הנפרעת, שגילתה ראשונה את הגניבה והזיוף, ביטלה מרשתנו את ההמחאות והבנק המושך נמנע מפירעונן. מרשתנו טענה כי בנסיבות אלו אין היא חייבת כלפי הבנק, אלא כלפי הנפרעת כפי שהתכוונה לעשות זאת עובר לגנבת השיק והסבתו בזיוף. הבנק טען כי גם בנסיבות אלו הוא זכאי לתשלום עבור ההמחאות שניכה.

בית משפט השלום החליט כי  ה- התנגדות לביצוע שטר תותנה בהפקדת מלוא סכום השיק בקופת בית המשפט. מרשתנו לא הפקידה סכום זה, ניתן כנגדה פסק דין וכנגד פסק דין הגיש משרדנו את כתב הערעור לביתה משפט המחוזי בתל אביב. בסופו של יום לא רק שהתקבל הערעור אלא שהבנק חויב בהוצאות העולות על סכום התיק. 

ערעור על פסק דין חלקי שהוגש על ידי משרדנו על פסק דין חלקי ב- תביעה כספית שקבע השתק פלוגתא בעוד שהשתק לא ניתן היה לקבוע וממילא לא רשאי היה בית המשפט לתת פסק דין חלקי.

סדר דין מקוצר – בקשת רשות להתגונן
דיון אזרחי – רשות ערעור – בקשה לרשות ערעור

אין ממש בטענה, לפיה משמגלה בית המשפט בתביעה מרכיב כלשהו שאין לתבעו בסדר דין מקוצר, צריך הוא למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" לגבי התביעה כולה.

מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן.

המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב במסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את כל הטענות העובדתיות של מרשינו בטענת פרעתי שהוגשה על ידי משרדנו כמשרד עו"ד הוצל"פ, קיבלה חלקית את בקשתו ב- טענת פרעתי וביטלה את כל הריביות בתיק ההוצאה לפועל. ואולם, לדעת מרשנו והמשרד היה על הרשמת לסגור את תיק ההוצאה לפועל לחלוטין, ולפיכך הוגש הערעור לבית משפט השלום.

יש ובית-משפט לערעורים רשאי ומסוגל להסיק מסקנה עובדתית מובהקת מן הנסיבות שהוכחו, ואשר מהן הסיק בית-המשפט שקדם לו מסקנה שונה.

תכליתו של שיק הוא לשמש אמצעי תשלום בלבד, ואין דרכו להישאר זמן רב במחזור: אוחז שיק נוהג לממשו ולגבותו תוך ימים ספורים, והמסקנה היא שאם לא הושלם שיק כעבור ימים אחדים, לא יושלם תוך זמן סביר.

אולם אף אם נניח שהמשיב המתין חדשים מספר עד שהשלים את הפרטים החסרים בשיק, על-מנת לתת על-ידי כך למערער ארכות נוספות לפנים משורת הדין, אחרי עבור שבעת הימים המוסכמים לגמירת החשבונות ביניהם, גם אז נראה שהזמן הרב שהמשיב המתין חרג מגדר הסבירות.

משרדנו, כמשרד עו"ד הוצאה לפועל הגיש בשם מרשתנו התנגדות לביצוע שטר שיקים שנגנבו וחתימת ההיסב זויפה עליהם ע"י חברת שליחויות. בית משפט השלום קיבל את ההתנגדות אך התנה את קבלת ההתנגדות בהפקדת מלוא סכום השיקים בקופת בית המשפט.

לבקשת מרשתנו הגשנו ערעור על החלטה זו וערעור זה התקבל במלואו תוך קביעה כי טענה של גניבה וזיוף שיקים לכשעצמה מהווה הגנה טובה כנגד תובענה לביצוע. בית המשפט לא נעתר לבקשת הבנק להימנע מהטלת הוצאות וחייב, למרות הסכמת הבנק לקבלת הערעור, בהוצאותיה של מרשתנו.

בתי-משפט – ערעור – התערבות במימצאים עובדתיים
שטרות – אוחז כשורה – נפרע
שטרות – אוחז כשורה – פגם של חריגה מהרשאה

על-פי סעיף 19(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] גובר אוחז כשורה על פגם של חריגה מהרשאה.

כדי לקבוע, שהתובע אוחז כשורה בשטר, חייב בית המשפט להשתכנע, בין היתר, על פי הוראות סעיף 28(א) לפקודה, כי התובע "נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה". ככלל, אין הנוטל הראשון יכול להיות אוחז כשורה, שכן קיומה של אחיזה כשורה דרש קיומו של סיחור. 

הנוטל הראשון של שטר למוכ"ז יכול להיחשב כמי ש"סיחרו" לו את השטר במובן סעיף 28 לפקודה, ולכן יכול להיות אוחז כשורה. רעיון האחיזה כשורה, אשר אינו אלא שיקוף של תכונת הטהירות המאפיינת מסמכים סחירים, נועד מעצם טבעו להגן על צד שהוא רחוק מתהליך עשיית השטר. קיימים מצבים, שבהם סיווגם של התובע והנתבע כצדדים קרובים הינו פורמאלי בלבד, וכאשר מבחינה מעשית הינם צדדים רחוקים. בסיטואציה כגון זו לא מתקיים הרציונאל, המונע הכרה בתובע כאוחז כשורה.

מרשתנו, חברה זרה, הגישה תביעה כנגד חברה ישראלית סי טי אי גו מובייל, רשת החנויות לאביזרי סלולר, תביעה כספית על סחורה שלא שולמה וזכתה בה (תוך שבית המשפט דוחה את תביעת הנגד שהגישה הנתבעת). משלא שילמה החייבת את חובה הורתה לנו מרשתנו לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגדה. חברת גו מובייל הגישה בקשה בטענת פרעתי וזו נדחתה ברובה על ידי רשמת ההוצאה לפועל. גו מובייל הגישה ערעור על ההחלטה בטענות יש לומר, חסרות תום לב בעליל. בית משפט השלום דחה מכל וכל את הערעור,  תוך ציון דברים קשים מאד כנגד התנהלותה התמוהה וחוסר תום ליבה הקיצוני של חברת סי טי אי גו מובייל -  המערערת. 

בדף עורך דין הוצאה לפועל תוכלו למצוא תקציר על התמחות משרדנו בדיני הוצל"פ. כמו כן צרפנו לשם קישורים למאמרי משרדנו וכתבי טענות שהגשנו בשם מרשינו ללשכת ההוצאה לפועל. 

עיסקה במקרקעין טעונה, לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, "מסמך בכתב". דרישת זאת היא מהותית. ללא כתב אין התחייבות, ובית המשפט לא יאכוף ביצוע של עיסקה במקרקעין שלא נעשתה בכתב. עם זאת, אין הכרח שיהיה חוזה כתוב וחתום על כל פרטיו ודקדוקיו, ואפשר כי מסמך המעיד על העיסקה, אף שאינו חוזה, יספק את דרישת הכתב, וזאת כשניתן להשלימו לפי החוק או ההלכה. אין גם הכרח שיהיה מסמך אחד המעיד על העיסקה, אלא די אם קיימת אסופת מסמכים שיש בהם ביחד, כשהם משלימים זה את זה, כדי להעיד על הפרטים המהותיים הנדרשים לעריכה העיסקה, אף אם כל מסמך לעצמו לא יספיק לצורך זה. כמו כן חתימת בעלי הדין על המסמך אינה הכרחית.

חברה ציבורית חבה חוב של כ- 3 מליון ש"ח למרשנו ולאחר דין ודברים הגיעו הצדדים להסדר, ואף הוענקה לו מהחברה איגרת חוב. למרות זאת,  ולטענת מרשנו, פעלו מנהלי החברה בחוסר תום לב קיצוני עד כי בסופו של דבר הופסק המסחר בה בבורסה. תביעתו של מרשנו נמחקה מחמת איחור בהגשת כתב תביעה מתוקן (בהיותו בלתי מיוצג) ולאחר פנייתו אלינו הוגש על ידי משרדנו ערעור על כך לבית המשפט העליון. 

טעות או הטעיה שיש בהן כדי לגרום לביטולו של חוזה רגיל, יש בהן גם כדי להביא לביטול הסכם יחסי ממון בין בני-זוג, גם כאשר זה אושר על-ידי בית המשפט המחוזי או על-ידי בית הדין הדתי.

מכנה משותף יש לטעות ולהטעיה בנקודת המוצא: אין מקום לדבר על טעות או על הטעיה, אלא אם אדם התקשר בחוזה עקב טעות. משמע, חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, מציב תנאי כפול: ראשית, שהייתה טעות; שנית, שהטעות גרמה להתקשרות בחוזה.

חברות – סעד למקרה קיפוח – התנאים לנתינתו
חברות – פירוק – מן הצדק והיושר

אין בעלי הדין רשאים, מטעמים שבטובת הציבור, להתנות על הוראות החוק בעניין פירוק חברה

ההלכה, שייתכן שיש מקום לעיין בה מחדש, כי בחברות קטנות שהגיעו למצב של שיתוק וקיפאון רשאי בית המשפט ליתן צו פירוק "מן הצדק והיושר" כאילו היה מדובר בשותפות, מניחה, שהקשר בין בעלי המניות (דמויי השותפים) יצר בלבם ציפייה של אמון אלו באלו, וכשהציפייה נכזבה, זכאי כל בעל מניות להפסקת הקשר על-ידי צו פירוק

גם אם תתקבל התיזה, הקובעת, שהבסיס המשפטי לקשר בין בעלי המניות הוא חוזי גרידא, ניתן לקבוע, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, שבעלי הדין צפו מראש את סיום הקשר בדרך של מכירת מניותיהם. לפיכך, גם אם התיזה האמורה בדין יסודה, לא היה בית המשפט המחוזי חייב (ואולי אפילו לא רשאי) לתת צו פירוק

הדיבור "קיפוח" בסעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש] רחב מהדיבור "עושק המיעוט". קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים. אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הסרת זכות. בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בשל קיפוח

חברות – מניות – הטבה
חברות – סעד למקרה קיפוח – התנאים לנתינתו
חוזים – פירוש – כללי פרשנות
ראיות – הגשתן – בערעור

תקנה 475 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת את הכלל, שעל פיו אין בעלי הדין בערעור זכאים להביא ראיות נוספות בין בכתב ובין בעל-פה לפני בית המשפט שלערעור. בית המשפט נוהג לעשות שימוש בסמכותו לגביית עדות נוספת בנסיבות האמורות בתקנה 475 לעתים נדירות. החמצת האפשרות להביא את ההוכחה בערכאה הראשונה אינה סיבה להענקת סעד זה, בהעדר הסבר, מדוע לא הוגשה הוכחה זו בערכאה הקודמת. המבקש להגיש לפני בית המשפט ראיה נוספת, נדרש להוכיח, כי אי- הבאת הראיות נבעה מנסיבות שאינן תלויות בו, ועליו לשכנע את בית המשפט ולהרחיק מלבו כל צל של חשד בדבר תום הלב בו מוגשת הבקשה.

בבחינת למעלה מן הצורך צוין כי העובדה שמדובר בבניין שאינו רשום כ"בית משותף" אינה מונעת מכל הדיירים לעשות "שימוש רגיל ונאות" בשטח החצר, בהיעדר קביעה מפורשת אחרת בהסכמי השכירות עם הדיירים. צוין כי הדברים הם בבחינת היגיון בריא ושכל ישר, כאשר מדובר בבניין הממוקם בטבורה של עיר, שמתגוררות בו משפחות רבות; בנוסף, סירובן העיקש של המבקשות בנסיבות העניין להקמת הסוכה מהווה שימוש לרעה בזכות הקניין. מסקנה זו ניתן לבסס על עיקרון תום הלב או על סעיף 14 לחוק המקרקעין. כל עוד מדובר בשימוש מוגבל בזמן ובמקום - הקמת סוכה לימי החג ופירוקה בסמוך לאחר מכן תוך השבת מצב החצר לקדמותו - יש לראותו כ"שימוש רגיל ונאות" ולא כמטרד (כאשר טענת המטרד אף לא הוכחה).