חובת תום הלב בחוזים, המעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים, קובעת כי צדדים למשא ומתן משפטי חייבים לנהוג זה בזה בהגינות, בשקיפות ובדרך מקובלת עוד בטרם נחתם החוזה. הפרת החובה, כגון הסתרת מידע מהותי או פרישה מאוחרת מסיבות לא ענייניות, חושפת את המפר לתביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לצד השני (ולעיתים נדירות אף לאכיפת החוזה).
דיני החוזים בישראל מבוססים על ההנחה כי צדדים למשא ומתן אינם "זרים" זה לזה לחלוטין, אלא שותפים פוטנציאליים לדרך משותפת. הוראת סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שינתה את פני המשפט הישראלי בקביעה כי גם בשלב הטרום-חוזי, טרם נחתם מסמך מחייב, חלות נורמות של הגינות, יושר ושקיפות.
במאמר מקיף זה, המכיל גם את ניסיון הח"מ כעורך דין מסחרי נצלול לעומק משמעות החובה, נבחן את חובת הגילוי הנגזרת ממנה (כולל בחינת גבולותיה בפסיקה העדכנית של 2025), נבדוק מתי פרישה ממשא ומתן נחשבת להפרה המזכה בפיצוי, ונסקור את התפתחות הפסיקה בעניין הסעדים – מפיצויי הסתמכות ועד פיצויי קיום במקרים חריגים.
תקציר לממהרים - נקודות המפתח לממהרים:
- לא רק בחוזה חתום: החוק מחייב הגינות החל מהשיחה הראשונה ("שלב הטרום-חוזה").
- חובת גילוי אקטיבית: אסור "לשבת על הגדר". אם יש מידע קריטי שהצד השני לא יודע – חובה עליכם לגלות אותו (הלכת נטע מור 2023).
- פרישה ממו"מ: מותרת, אך ככל שמתקרבים לחתימה נדרשת סיבה עניינית ומוצדקת יותר.
- אחריות אישית: מנהלים אינם יכולים להסתתר מאחורי החברה. שיקרתם במו"מ? אתם חשופים לתביעה אישית.
- הסעד העיקרי: פיצוי על ההוצאות שהוצאתם (הסתמכות). במקרים חריגים של "חוסר תום לב קיצוני" – ייתכן פיצוי על הרווחים הצפויים (קיום).
אנו נתקלים מדי יום במצבים בהם מו"מ מתפוצץ עקב חוסר שקיפות. הניסיון מלמד כי הבנת "כללי המשחק" בשלב זה קריטית למניעת הליכים משפטיים מורכבים בעתיד.
1. חובת תום הלב במו"מ לכריתת חוזה
כאמור, חובת תום הלב בניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה, קבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973:
"12.(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה..."
משמעותה של חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי היא ניהול המו"מ לקראת כריתתו של הסכם בהגינות, ביושר ובשקיפות מרבית. בע"א 8817/02 קליר כימיקלים שווק (1994) בע"מ נ' צבי עצמון ז"ל (פורסם בנבו 27.3.2008) הודגשה חובה זו כחלק בלתי נפרד מההוויה העסקית.
דמיינו מצב בו יזם נדל"ן מנהל מו"מ עם בעלי קרקע במשך חצי שנה. הוכנו טיוטות, עורכי הדין אישרו, ונקבע מועד לחתימה. יום לפני החתימה, היזם נעלם כי קיבל הצעה טובה יותר לפרויקט אחר, הצעה שהייתה על השולחן כבר חודשיים אך הוסתרה. במקרה כזה, גם אם לא נחתם חוזה, היזם עלול להיתבע בגין התנהגות "שלא בדרך מקובלת".
בע"א 434/07 פרינץ נ' אמירים מושב עובדים (פורסם בנבו 14.6.2009) הגדיר בית המשפט את משמעות "תום הלב" בשלב הטרום חוזי כחובה:
"לפעול בנאמנות כלפי הצד האחר למשא ומתן, בנאמנות לרוח העסקה ולמטרתה"
עקרון תום הלב אומץ בדין הישראלי הכללי כעקרון על החולש על כל תחומי המשפט, והדין החוזי בישראל אינו יוצא מן הכלל. עקרון זה מבטא מגמה אקטיבית של הפסיקה לקביעת נורמות של התנהגות מוסרית במהלך המו"מ לכריתת חוזה. הפרתה של חובה זו מעניקה לצד הנפגע את הזכות לביטול הסכם בעילות של מצג שווא והטעייה (ראה ע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ; ע"א 494/74 חברת בית החשמונאים בע"מ נ' אהרוני; ע"א 3745/92 פיליפ פסקל נ' משה מזרחי).
בפסק הדין ע"א 2733/19 אורן אלימלך נ' רשות מקרקעי ישראל (09.06.2022), שב בית המשפט העליון והדגיש כי תום הלב נבחן על פי אמת מידה אובייקטיבית. לא די בכך שהצד הפוגע "הרגיש" שהוא פועל בסדר; המבחן הוא האם התנהגותו עולה בקנה אחד עם ערכי החברה וההגינות הראויים. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא הדרישה להתחשבות בצד השני ובהסתמכותו על מצגים שהוצגו לו.
ברע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון הגדיר הנשיא דאז א' ברק את מושג תום הלב בצורה פואטית אך מדויקת משפטית:
"תום-הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו. בכך שונה עקרון תום-הלב מעקרון הנאמנות... עקרון תום-הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלו עצמו. עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם".
ככלל אצבע, ניתן לומר שאדם שנמצא במו"מ עם חברו לכריתת חוזה, ראוי שיישאל את עצמו אילו פרטים היה הוא רוצה לדעת על מנת לגבש גמירות דעת מלאה לגבי החתימה על ההסכם. בסבירות די גבוהה, התשובות לגבי פרטים אלו, יהיה נכון לגלותם לצד השני.
האם מנהל חברה יכול להסתתר מאחורי "מסך ההתאגדות" כשהוא משקר במו"מ? התשובה היא לא. הלכת ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו קבעה זאת בעבר, ופסק הדין המאוחר יותר ע"א 8143/14 יוסף חלפון נ' בנק דיסקונט (2017) אשרר זאת: חובת תום הלב הטרום-חוזית חלה על כל אדם הנוטל חלק במשא ומתן, בין אם הוא מנהל אותו בשמו ובין אם כשלוח עבור חברה.
2. חובת הגילוי ביחסים חוזיים
חובת הגילוי בשלב הטרום חוזי וביחסים החוזיים בכלל היא הנגזרת העיקרית הנובעת מסעיף 12(א) לחוק החוזים. צד למשא ומתן לשם כריתת חוזה חייב לגלות לצד השני את העובדות הרלוונטיות להסכם המצויות בידיעתו, ושעשויות להשפיע על החלטתו וגמירות דעתו של הצד האחר להתקשר בהסכם.
יש להדגיש כי לא די באי אמירת שקר לשם עמידה בחובת הגילוי ותום הלב במו"מ. על צד למו"מ מוטלת חובה אקטיבית של גילוי הפרטים המהותיים השייכים לעסקה. על כך כותבת המלומדת גבריאלה שלו בספרה "דיני חוזים":
"הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לובשת צורה של אי גילוי עובדות, כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות, שהאדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני. בתחום זה חובת תום הלב היא אקטיבית ומטילה חובת עשייה"
דוקטרינת "מונע הנזק הזול" או הטוב ביותר
כך גם נפסק בע"א 7730/09 ניסים כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ (פורסם בנבו, 06/06/11) מפי כב' השופט פוגלמן, שקישר בין חובת הגילוי ליעילות כלכלית:
"תחומי חובת הגילוי מושפעים מהרצון לעודד מסחר הוגן... אחד הפרמטרים לאיזון בין הגורמים האלה, קשור לשאלה בידי מי מצוי המידע הרלוונטי כאשר חובת הגילוי מוטלת על "מונע הנזק הזול". בעסקת מכר יהיה המוכר בעל הגישה הטובה והנוחה יותר למידע הנוגע לממכר ולעסקה... ככל שהמידע מתייחס לעניין הגורע באופן ניכר מן הציפיות הסבירות של הצד שכנגד בעסקה, כך גוברת הנטייה להטיל חובת גילוי."
המונח "מונע הנזק הזול" לקוח מגישה כלכלית למשפט. המשמעות היא פשוטה: אם למוכר (למשל, קבלן) עולה אפס שקלים לגלות שיש רטיבות בקיר, ואילו לקונה עולה אלפי שקלים להזמין מומחה כדי לגלות זאת – החוק יטיל את האחריות על המוכר. הוא יכול היה למנוע את ה"תאונה המשפטית" בעלות הזולה ביותר (פשוט על ידי דיבור), ולכן עליו לשאת בנזק.
חובת הגילוי הינה כאמור חובת גילוי אקטיבית. ככל שקיימים בין הצדדים בשלב הטרום חוזי יחסי אמון גדולים ומיוחדים יותר, כך תגדל יותר היקפה של חובה זו (למשל, בנק מול לקוח, כפי שנפסק בע"א 5893/91 טפחות נ' צבאח).
בע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון נפסק כי: "במקרה בו לצד אחד יש יתרון על פני הצד האחר בכל הנוגע לקיום המידע או לאפשרות השגתו... חלה עליו חובת גילוי המידע לצד האחר".
עדכון פסיקה משמעותי: סוף עידן "ייזהר הקונה"
שאלה נפוצה היא: "האם אני חייב לגלות לקונה שיש בעיה, אם הוא יכול היה להביא מהנדס ולגלות אותה לבד?".
התשובה בפסיקה החדשה היא חד משמעית: כן.
בפסק הדין ע"א 2274/21 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (01.01.2023), הדגיש בית המשפט העליון את חובת הגילוי המוגברת של קבלן המוכר דירה "על הנייר". נקבע כי יש לגלות מידע מהותי גם אם הקונה יכול היה לגלותו בעצמו בבדיקה תכנונית.
חיזוק לכך ניתן למצוא גם בע"א 2720/08 סימון ז'אן נ' פיוטר ליבמן, שם נקבע כי חובת הגילוי חלה גם במקום בו הצד השני יכול היה לגלות את העובדות, במיוחד כאשר קיים פער במידע (אסימטריה) וביחסי הכוחות.
לסיכום חובת הגילוי יובאו דבריו של בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 10619-08-11 פארק תעשיות אלמוג בע"מ נ' טמפו משקאות בע"מ:
"דרישת תום הלב מחייבת הגינות, היא מחייבת גילוי נאות... דרישת תום הלב מחייבת התחשבות בציפיות הסבירות של הצד השני, שקיפות מירבית ואי הסתרת מידע מהותי, אולם אין היא מחייבת צדקנות. צד למשא ומתן אינו חייב לוותר על טובתו ועל האינטרסים הכלכליים שלו... לא זו תכליתה של חובת תום הלב ולא לכך היא נועדה"
⭐ עיקרי הדברים מהפרק:
- חובת הגילוי היא אקטיבית – לא מספיק לשתוק, צריך לגלות.
- המוכר נחשב ל"מונע הנזק הזול" ולכן הנטל עליו לרוב כבד יותר.
- ההלכות החדשות (נטע מור, 2023) מבטלות כמעט לחלוטין את טענת ההגנה "הקונה יכל לבדוק לבד".
3. חובת הגילוי על פי חוק המכר
על קצה המזלג נתייחס לחובת הגילוי הקבועה בסעיף 16 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, הקובע כי מקום שבו:
"היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה..."
סעיף 16 לחוק המכר מטיל חובת גילוי על המוכר בנוגע לאי התאמה של הממכר למה שהוסכם בין הצדדים, או לציפיותיו הלגיטימיות של הקונה. חובת גילוי זו מתקיימת גם אם סבר המוכר שמדובר באי התאמה שולית ובלתי חשובה. ראו בעניין זה את פסק הדין המנחה ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי.
טבלת השוואה: מקורות חובת הגילוי
| המקור החוקי | מתי חל? | הדגש המשפטי |
|---|---|---|
| סעיף 12 לחוק החוזים | שלב המו"מ (לפני חתימה) | התנהגות ב"דרך מקובלת", מניעת הסתמכות שווא. |
| סעיף 16 לחוק המכר | לאחר מסירת הממכר (אי התאמה) | אחריות מוחלטת כמעט למוכר שידע (או היה עליו לדעת) ולא גילה. |
| סעיף 15 לחוק החוזים | לאחר כריתת החוזה | עילת ביטול החוזה עקב הטעיה (כולל במחדל/שתיקה). |
4. מצג שווא רשלני בשלב המו"מ לכריתת חוזה
עניין נוסף, הקשור לחובת הגילוי בשלב הטרום חוזי הוא המצג הרשלני. זוהי למעשה קטגורית משנה לעוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35 – 36 לפקודת הנזיקין. בעניין עילות טעות והטעיה, סעיפים אלו מטילים על כל אדם את החובה לנקוט אמצעים סבירים למניעת נזק לצד האחר. כפי שחובת הגילוי מטרתה למנוע הטעיה, כך גם המצג הרשלני עלול לגרום להטעייתו של הצד האחר ולפגוע בגמירות דעתו.
הטעיה לרוב דורשת כוונה או מודעות (ידעתי שזה לא נכון ואמרתי בכל זאת). מצג שווא רשלני יכול להתרחש גם אם לא התכוונתם לשקר, אלא פשוט לא בדקתם את הנתונים כמו שצריך (למשל: יועץ השקעות שנתן נתון שגוי בטעות כי לא התעדכן בבורסה).
בע"א 790/81 American Microsystem Inc נ' אלביט מחשבים בע"מ, נפסק לעניין המצג שווא הרשלני בשלב המו"מ לכריתת חוזה:
"יש לבחון: האם הוכח היצג של עובדות; האם ההיצג לא היה מהימן, ובזהירות ושקידה ראויות היה על מציג העובדות לדעת, שההיצג אינו מבוסס; האם היה עליו לצפות, כי הצד האחר למשא ומתן יסתמך על דבריו ויפעל על פיהם... האם בפועל הסתמך האחר על ההיצג הרשלני וכתוצאה מכך נגרם לו נזק"
5. פרישה ממשא ומתן: הגבול בין חופש החוזים לחוסר תום לב
אין זה נדיר שבשלב המשא ומתן לכריתת הסכם צד אחד מחליט שדי לו, והוא פורש ומוותר על ההסכם. לעיתים, תיחשב פרישה ממשא ומתן כחוסר תום לב, כמשמעו בסעיף 12(א) לחוק החוזים.
פרופ' גבריאלה שלו בספרה כותבת לעניין זה:
"פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על ידי שיקולים ענייניים... ככל שהשלב בו נמצא המשא-ומתן מתקדם יותר, וככל שהצדדים קרובים יותר לתחום החוזי, נדרשת סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקת הפרישה".
בת.א (ת"א) 1018/06 אורי וקנין נ' Saint Gobain Glass France נפסק:
"חופש החוזים מתיר לכל צד במשא ומתן להחליט, כי אינו רוצה להתקשר בחוזה... אולם הפעלתה כפופה לעקרון תום הלב... ההנחה, הניתנת לסתירה, הינה, שככל שהמשא והמתן מצוי בשלב יותר מתקדם, והצדדים קרובים יותר לשלב החוזי, כך תידרש סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקת הפרישה".
חיזוק להלכה זו ניתן למצוא ברע"א 5741/19 מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים נ' חוג ידידי המדרשיה (11.09.2019), שם אושרר כי פרישה ממשא ומתן ממניעים שאינם ענייניים, באופן הפוגע בציפייה סבירה של הצד השני, מהווה הפרה של חובת תום הלב.
מתי הפרישה תקינה? (תרשים חזותי)
6. תוצאות ההפרה:
סעיף 12(ב) לחוק החוזים קובע כי: "צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה".
הכלל: פיצויי הסתמכות ("פיצויים שליליים")
ככלל, הפרה של חובת תום הלב בשלב המו"מ החוזי כאשר לא נחתם חוזה, מעניקה לנפגע פיצויי הסתמכות – מטרתם השבת מצבו של הנפגע לקדמותו (הוצאות עו"ד, שמאות, הפסד ימי עבודה). הרעיון הוא לא להטיל חובות כבדות מדי כל עוד לא נכרת חוזה (ראה ספרם של ד' פרידמן ונ' כהן, חוזים).
החריג: פיצויי קיום ("פיצויים חיוביים")
המהפכה בתחום זה התחוללה בהלכת קל בניין (ע"א 6370/00). נקבע כי במקרים בהם המו"מ הגיע לשלב כה מתקדם, ורק חוסר תום הלב הקיצוני (כמו "אשם בהתקשרות") מנע את החתימה, ניתן לפסוק את הרווח שנמנע מהנפגע כאילו החוזה נחתם.
| סוג הפיצוי | מה מקבלים? | מתי נפסק? |
|---|---|---|
| פיצויי הסתמכות (שלילי) | החזר הוצאות שהוצאו (עו"ד, נסיעות, בדיקות). | ברירת המחדל (רוב המקרים). |
| פיצויי קיום (חיובי) | הרווח שהייתם עושים לו נחתם החוזה. | חריג שבחריגים (הלכת קל בניין) - רק בחוסר תום לב קיצוני ומובהק. |
עדכון פסיקה (2023-2025): מתי ייפסקו פיצויי קיום?
הפסיקה המעודכנת מציבה רף גבוה לפסיקת פיצויי קיום, אך משאירה את הדלת פתוחה:
- ע"א 2274/21 נטע מור נ' אלעד ישראל (2023): בית המשפט הבהיר כי פסיקת פיצויי קיום מכוח סעיף 12 היא "חריג שבחריגים". היא שמורה למצבים בהם גובשה גמירת דעת מלאה וודאית, וברור לחלוטין שהחוזה היה נחתם לולא ההתנהגות הפסולה.
- רע"א 235/12 אירוס הגלבוע: אושרה האפשרות לפסוק פיצויי קיום תוך יישום הלכת קל בניין, כדי לא לתת לחוטא לצאת נשכר.
- ע"א 2733/19 אורן אלימלך: נקבע שרשימת הסעדים אינה סגורה, ובית המשפט יכול להתאים את הסעד (צו עשה, אכיפה או פיצוי) כדי לתקן את העוול הספציפי שנוצר.
עניין אחר הוא כאשר בסופו של דבר כן נכרת חוזה. במקרה כזה, הסתרת מידע במו"מ מהווה לא רק חוסר תום לב במשא ומתן, אלא גם הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים. המחוקק קבע כי הטעיה היא "לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". במקרה כזה, הצד הנפגע רשאי לבטל את החוזה ולתבוע פיצויים מוסכמים או פיצויים על נזקים מכוח חוק התרופות (ראה ע"א 8737/00 "שלפרד").
צ'קליסט פעולה: כך תנהלו מו"מ בטוח
כדי להימנע מתביעות בגין הפרת סעיף 12, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
- ✅ תיעוד מלא: שמרו כל אימייל, הודעת וואטסאפ וסיכום פגישה. זהו הנשק החשוב ביותר להוכחת "דרך מקובלת".
- ✅ גילוי יזום: יש לכם ספק אם לספר על פגם מסוים? ספרו. העלות של גילוי עכשיו נמוכה משמעותית מעלות תביעה אחר כך.
- ✅ הצהרת כוונות: אם אתם מנהלים מו"מ במקביל עם אחרים, ציינו זאת. אל תיתנו לצד השני תחושה שהוא "היחיד".
- ✅ סיבת פרישה: אם החלטתם לסגת ממו"מ מתקדם, עשו זאת בכתב, בצורה מנומקת ועניינית.
זקוקים לייעוץ בזמן אמת? צוות הליטיגציה והניצחונות שלנו עומד לרשותכם.
שאלות ותשובות נפוצות
1. ניהלתי מו"מ ארוך וברגע האחרון המוכר מכר לאחר במחיר גבוה יותר. מה זכויותיי?
תשובה: פרישה בשלב מתקדם מאוד רק בשל הזדמנות כלכלית טובה יותר, כאשר יצרתם מצג של סגירה, עלולה להיחשב לחוסר תום לב. ייתכן שתוכלו לתבוע פיצויי הסתמכות (החזר הוצאות) ובמקרים נדירים (הלכת קל בניין) אולי אף את ההפרש במחיר (פיצויי קיום), אם הוכח שהעסקה הייתה סגורה למעשה.
2. האם אני יכול לתבוע את המתווך או את מנהל החברה אישית?
תשובה: כן. בהתאם לפסק הדין המנחה בעניין פנידר נ' קסטרו והפסיקה המאוחרת (כמו עניין חלפון מ-2017), חובת תום הלב היא אישית. אם מנהל או שלוח הציגו מצג שווא אקטיבי, הם אינם חסינים מתביעה אישית גם אם פעלו בשם חברה.
3. גיליתי בדיעבד שהמוכר ידע על ליקויים ולא סיפר. הוא טוען ש"היה לי מהנדס". מי צודק?
תשובה: כמעט בטוח שאתם צודקים. הפסיקה החדשה (במיוחד ע"א 2274/21 נטע מור ועניין עיני נ' שיפריס) שוללת את טענת "ייזהר הקונה". אם המוכר ידע על פגם מהותי ולא גילה, הוא הפר את חובת הגילוי, גם אם הבאתם מומחה מטעמכם.
4. האם סעיף 12 חל גם על מכרזים פרטיים?
תשובה: כן. בהלכת בית יולס (ד"נ 22/82) נקבע כי חובת תום הלב חלה גם במכרזים, והיא כוללת דרישה להגינות. אמנם הפסיקה נחלקה בשאלת חובת השוויון במכרז פרטי, אך חובת הגילוי וההתנהגות ההוגנת שרירה וקיימת.
5. תוך כמה זמן ניתן לתבוע על הפרת תום לב במו"מ?
תשובה: תביעה בגין הפרת סעיף 12 היא תביעה אזרחית רגילה, ולכן תקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים מיום היווצרות העילה (היום בו התגלה חוסר תום הלב או נגרם הנזק). עם זאת, מומלץ לא להשתהות שכן שיהוי עלול לפגוע בסיכויי התביעה.
סיכום:
החובה לנהוג בתום לב במו"מ איננה המלצה מוסרית בלבד, אלא חובה משפטית בעלת שיניים. בשנים האחרונות (2023-2025) אנו רואים מגמה של החמרה בדרישות הגילוי והרחבה של האחריות האישית של המעורבים במו"מ.
טיפ זהב: אל תסמכו על הבטחות בעל פה. תעדו את שלבי המו"מ, שאלו שאלות בכתב, ואם הצד השני מתחמק ממתן תשובות ברורות – ראו בכך תמרור אזהרה.
מחבר המאמר: עו"ד בר אל ירון
