Accessibility Tools

תביעה לפינוי מושכר

האפשרויות העומדות לצדו של משכיר לפנות שוכר בהליך מזורז

תביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר הינה תביעה המוגשת על ידי משכיר דירה, או כל נכס אחר, בסעד אחד ויחיד שהינו פינוי המושכר מהדייר המתגורר בו.  הסעד המהיר שניתן על ידי המחוקק בתביעה כזו בא לידי ביטוי הן במועד הדיון בתיק שנקבע, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018, לא יאוחר מ- 30 יום לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק והן במועד מתן פסק הדין שיינתן עם סיום הדיון בתיק או לא יאוחר מ- 14 יום לאחריו יינתן פסק הדין בתיק. 

נציין כי במידה והמשכיר מעוניין לתבוע גם סעד נוסף כגון דמי שכירות שלא שולמו ו/או כל סעד אחר בידיו הברירה להגיש תביעה בסדר דין רגיל או להגיש את תביעת הפינוי בהליך מהיר ותביעה נוספת על הסעדים הנוספים, ללא צורך בבקשה לפיצול סעדים. 

  

בהמשך הדברים נדון בין השאר בעניינים אלו:


 

מבוא:

התנאים להגשת תביעה לפינוי מושכר בהליך מהירמאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר".

במידה ונתקלתם במאמר זה לאחר ששוכר הפר את הסכם השכירות ביניכם אתם מוזמנים לעיין במאמר זה על מנת לבדוק בדיקה ראשונית האם באפשרותכם להגיש תביעה לפינו מושכר, בהמשך מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעה לפינוי מוכר על מנת לבדוק את הדרך המהירה והיעילה ביותר לפנות את המשכיר מהדירה.

התנאים להגשת תביעה לפינוי מושכר:

סעיף 81(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2018 קובע את התנאים המוקדמים שעל משכיר נכס לעמוד בהם על מנת שיהיה רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר בהליך המהיר:

 

תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט. כמו כן נדרש התובע לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.

הנה כי כן, משכיר רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר כל עוד כתב התביעה יכיל סעד אחד בלבד שהינו פינוי המושכר. כאמור, במידה ויבקש המשכיר לתבוע את המשכיר בגין סעד אחר כגון פיצויים על הפרת חוזה, ו/או סעדים כספיים ו/או חוזיים אחרים, עליו להגיש תובענה נפרדת והוא רשאי לעשות זאת ללא קבלת רשות מבית המשפט (אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים). כמו כן, אם ייבחר התובע להגיש תביעה נוספת עליו להודיע על כך לבית המשפט ולעמוד בתנאים הנדרשים כתנאי להגשת תביעה בסדר דין מהיר

הח"מ ממליץ בחום להגיש את כתב התביעה לפינוי מושכר ברגע שמגיע המשכיר להבנה שהמשכיר לא מתכוון לפנות את הנכס למרות שנדרש כדין לעשות זאת. כפרקטיקה נוהג משרדו של הח"מ, כמשרד עורכי דין המטפל בתביעות לפינוי מושכר, להגיש תביעה כזו לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר שמגיע התיק לידיו. כל יום שעובר מבלי ששוכר סרבן מפונה מהנכס גורם לבעל הנכס נזקים מצטברים. פינוי השוכר מהנכס מהר ככל האפשר מקטין משמעותית נזקים אלו ומאפשר למשכיר להשכיר את הנכס מחדש.

  

דרך הגשת התביעה ועריכת כתבי הטענות:

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי דרך הגשת התביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר תהיה כאמור בפרק יב' לתקנות (תקנה 78 - 80) העוסק בתביעות המוגשות על דרך של דיון מהיר. 

בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר:

 
 תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח טופס 5 שבתוספת הראשונה לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה, אם נדרש; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב הטענות אינן בידיעתו;
 
רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאיתר לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

כמו בכל כתב תביעה כך גם בכתב תביעה לפינוי מושכר מוטל על התובע לפרט את טיעוניו התומכים בבקשתו לפינוי המושכר משוכריו. יש לפרט בין השאר את הפרות השוכר את הסכם השכירות לרבות אילו סעיפים בהסכם הופרו ומהי המשמעות של הפרות אלו לשיטתו של המשכיר. נזכיר כי אין להסתפק בדברים אלו שהרי הפרת הסכם אינה מביאה מניה וביה לביטולו. משכיר המבקש לפנות שוכר מהנכס צריך להראות שהסכם השכירות בוטל כדין. (על הפרה וביטול של הסכמים, לרבות הסכמי שכירות, תוכלו ללמוד במאמרינו "הפרת חוזה" ו- ביטול חוזה")

· יש לצרף לתביעה תצהיר עדות ראשית של העדים: על התובע לאשר בתצהיר את כל העובדות שהזכיר בכתב התביעה לפינוי מושכר. כמו כן, ובמידה ויש כאלו, יצרף תצהיר של כל העדים שיש בידם לתמוך בטענותיו.

· אם מבקש התובע לצרף חוות דעת מומחה או אסמכתאות משפטיות – יש לצרפן לכתב התביעה.

· יש לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים הנוגעים לתביעה ובראשן כמובן את הסכם השכירות, מסמכים הנוגעים לבעלות על הנכס, התכתבויות ומכתבי התראה אם היו כאלו וכיו"ב.

ההוראות הנ"ל באות לקצר שני הליכים מרכזיים שיש להשלים בכל תובענה שמתבררת בפני בית המשפט. ההליך הראשון הוא הליך גילוי המסמכים ואילו ההליך השני הוא הליך הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים ועדיהם. בתביעות בסדר דין רגיל מתמשכים לא אחת הליכים אלו מתמשכים לאורך חודשים רבים, בתביעות בסדר דין מהיר לרבות תביעות לפינוי מושכר מוגשים תצהירים אלו עם הגשת כתבי הטענות הראשונים (כתב התביעה וכתב ההגנה) על מנת לקצר משמעותית  ואת המועדים עד לבירור התובענה. המחוקק סבר בצדק כי מאחר ותביעות לפינוי מושכר אינן מורכבות מטבען אין בהליך המהיר כדי לפגום ביעילות ההליך או מבירור מלא של התובענה.

לסיום חלק זה נציין כי בית המשפט המוסמך לדון בתביעות לפינוי מושכר בהליך מהיר הוא בית משפט השלום.

 

המועד להגשת כתב הגנה בתובענה לפינוי מושכר:

תקנה 81(ב) קובעת כי על הנתבע להגיש את כתב הגנתו, בצירוף המסמכים אשר הזכרנו לעיל, לא יאוחר מ- 30 יום מיום קבלת כתב התביעה.

נדגיש כי הדין שחל לגבי התובע בעניין כתב התביעה לעניין הפרטים והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה כאמור לעיל, חל גם לגבי הנתבע כאשר הוא מגיש את כתב הגנתו. 

 

הדיון בתביעה:

על פי הוראות תקנה 81(ה) יורה בית המשפט לקבוע דיון בתובענה לא יאוחר מ- 30 יום לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון בתיק. שוב, המדובר בהוראה המקדמת את מטרתו של המחוקק לברר תובענות לפינוי מושכר בתקופת זמן קצרה ככל הניתן. 

 

הליכי הפינוי:

המחוקק לא הסתפק בייעול ההליכים לפינוי מושכר במהלך בירור התובענה בבית המשפט אלא דאג להמשיך בדרך זו לייעול הליכי הפינוי גם לאחר קבלת פסק הדין.

לפיכך, ולמרות שבד"כ ניתן להגיש פסק דין של בית משפט לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שונה הדין לגבי בפסק דין לפינוי מושכר. פסק דין לפינוי מושכר ניתן להגיש לביצוע בתוך 15 יום מיום המצאתו כדין למשכיר.

לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין לפינוי מושכר, יש למסור את אזהרת ההוצאה לפועל לשוכר. אזהרה זו כוללת גם הודעת פינוי שאותה רשאי התובע לבצע בתום 35 יום מיום המצאת האזהרה כדין למשכיר.

 

 

בר אל ירון, משרד עורכי דין - לוגו

 

yaron1

מחבר המאמר: עו"ד בר אל ירון

מאמרים קשורים