Accessibility Tools

ערר על הגבלת חשבון בעקבות החזרת שיקים ללא כיסוי

במסגרת ערעור על הגבלת חשבון שלפניכם אשר הגשנו לבית המשפט על פי חוק שיקים ללא כיסוי העלינו את טענות מרשינו כי השיקים שחזרו בחשבונו חזרו בעקבות טעות של צד ג'. במקרה זה משרד רואה החשבון של מרשינו העביר בטעות שיקים לרשויות המס, למרות שהוסכם ששיקים אלו לא יועברו. לבקשתנו עיכב בית המשפט את תחילת ההגבלה ובסופו של דבר, בהסכמה עם הבנק, הורה על ביטול הגבלת חשבון הבנק של מרשינו.

 


ערר לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981

ובקשה דחופה למתן צו למניעת החלת ההגבלה ע"פ סעיף 10א.(א) לחוק

המבקש, באמצעות ב"כ, מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד את בקשתו לגריעת שיקים בהודעת הבנק כפי שיפורט להלן.

כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על צו למניעת ההגבלה בהתאם לסעיף 10א.(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981. יצוין כי ההגבלה נכנסה לתוקף ביום 03/02/23 וכי בקשה זו מוגשת בדחיפות רק עתה לאור העובדה כי המבקש קיבל את ההודעה על ההגבלה באיחור ומאחר ולא הכיר עורך דין המטפל בערר שבנדון מוגשת הבקשה עתה.

ואלו השיקים אותם מתבקש בית המשפט לגרוע מרשימת השיקים אשר הביאו להודעת ההגבלה נשוא ערר זה:

תאריך סירוב השיק מספר השיק סכום השיק

  1. 16/01/23 0260 33,101 ₪
  2. 17/01/23 0261 83,000 ₪
  3. 17/01/23 0262 99,009 ₪
  4. 17/01/23 0263 44,457 ₪

העתק הודעת ההגבלה עם רשימת השיקים שסורבו מצ"ב כנספח א'.

  1. בהתבסס על ההלכה הפסוקה ייטען המבקש כי יש לגרוע את השיקים מס' 1 – 4 הנ"ל משיקולי צדק ומחמת טעות של צד ג', רואה החשבון של המבקש.

הרקע העובדתי:

  1. המבקש מנהל את חשבונו אצל המשיב (להלן: "הבנק") במשך השנתיים האחרונות.
  1. במסגרת תקופה זו התנהל החשבון כראוי, כפי שניתן לראות מדפי החשבון מיום 09/02/22 ועד ליום 05/02/23.

דפי החשבון מיום 09/02/22 עד ליום 05/0223 מצ"ב כנספח ב'

  1. התנהלותו מול הרשויות מנוהלת על ידי משרד רואי החשבון ברקוביץ רוזנברג. על מנת לחסוך זמן וטרחה, הושארו במשרד רואי החשבון שיקים חתומים על ידי המבקש, לתשלום שוטף לרשויות כגון מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי.
  1. מיום 01/12/22 ועד ליום 09/01/23, ולאור בעיה בתזרים המזומנים חזרו בחשבון בדצמבר 2022 ארבעה שיקים, כפי שניתן לראות בהודעת הבנק על ההגבלה.
  1. לפיכך, עצר מיידית המבקש את כל השיקים שהוא העביר לצדדים שלישיים, לא העביר שיקים חדשים וביקש ממשרד רואי החשבון להמתין ולא להעביר תשלומים בשיקים, עד להודעה חדשה ממנו.

משרד רואה החשבון אישר הודעה זו והודיע כי הוא יימנע מהעברת השיקים.

ואולם, כתוצאה מטעות משרדית שנבעה מאי הבנה במשרד רואי החשבון בכל זאת נשלחו ביום 15/01/23 שלושה שיקים לרשויות ושיק נוסף כשכר טרחתו של משרד רואי החשבון. שיקים אלו החזיר הבנק והם מופיעים כארבעת השיקים האחרונים בהודעת הבנק על ההגבלה ובבקשה זו

.

מאישור רואה החשבון לא יכולה להיות מחלוקת כי 3 מהשיקים כולם הוצאו אל הרשויות ממשרד רואי החשבון והשיק הרביעי שולם כשכר טרחה למשרד רואי החשבון.

אישור משרד רואה החשבון בעניין ההודעה והתקלה שהביאה להוצאת 4 השיקים האחרונים מצ"ב כנספח ג'.

המבקש ייטען כי יש לגרוע את השיקים מחמת טעות של צד שלישי, שהעביר בטעות שיקים לצדדים שלישיים, למרות הוראותיו.

  1. המבקש ייטען כי מהרגע שהוא הבין כי קיימת בעיה תזרימית בעסקו, הוא עשה כל שביכולתו על מנת לעצור את השיקים שהיו בידי צדדים שלישיים וכמו כן דאג לפעול מול רואה החשבון שלו על מנת שלא יימשכו שיקים נוספים בחשבונו.
  1. המבקש ייטען כי הוא הסתמך על הודעתו לרואה החשבון ועל אישור האחרון כי הוא לא יעביר שיקים מפנקס השיקים שנמצא אצלו וכי הוצאת 4 השיקים האחרונים הוצאו כתוצאה מחוסר הבנה וטעות אנוש במשרדו של רואה החשבון.
  1. בנסיבות אלו, אשר אין עליהן מחלוקת, ברור כי אין המדובר במבקש אשר פיזר ללא אחריות שיקים, נהפוך הוא, המבקש עשה כל שביכולתו על מנת שזמנית ועד הסדרת התזרים בעסקו לא יוצגו שיקים נוספים בחשבון. ארבעת השיקים האחרונים הוצאו בטעות שלא הייתה בשליטתו של המבקש אשר כאמור עשה כל שביכולתו שהדברים לא ייקרו.
  1. אשר על כן יטען המבקש כי הסתמכותו על צד שלישי שאישר שלא יוצאו שיקים מהווה צידוק לגריעתם של הרבעת השיקים האחרונים מרשימת השיקים שחזרו.
  1. המבקש ייטען כי אכן, הטעות שבה מדבר סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי הינה טעות של הבנק ולא טעות של צד ג'. ואולם, לא אחת נפסק כי רשימת העילות לביטול השיקים ללא כיסוי אינה רשימה סגורה וניתן לאפשר במקרים המתאימים גריעתו של שיק שסורב עקב טעות של צד ג'.

במאמרו של כב' השופט בדימוס, יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981" (הפרקליט מד (תשנ"ח-תש"ס), עמ' 449) עמד הכותב על הדברים:

"טעות של צד שלישי עשויה, לדעתנו, בנסיבות מיוחדות, לגרום לבעל החשבון להיכנס בגדרה של עילת הביטול השלישית...

לדעתנו, בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג' ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי לפתור מקרים "קשים", שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות, שלא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן...

קיימים מצבים, שבהם אי התחשבות ביחסים של בעל החשבון עם צדדים שלישיים עלולה להביא לתוצאה לא צודקת...

לדעתנו, טוב יעשה המחוקק, אם יקנה לבית המשפט שיקול דעת לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים מטעמי צדק מיוחדים שיירשמו במקום, שבו סורבו השיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו, בפועל או בכוח, של בעל החשבון...

את הבסיס המשפטי להרחבת עילות הביקורת, גם על פי נוסח החוק דהיום, ניתן לעגן במטרתו

של החוק ובלשונו. האפשרות להחזיק חשבון בנק ולהשתמש בשיקים מהווה מעין "תעודת יושר", שניתנה לבעל החשבון. תכליתו של החוק היא לשלול באופן מלא או חלקי את הזכויות ממי שלא עמד "במבחן היושר" ולהוציאו ממעגל בעלי החשבון. מקום, שבו השיק סורב שלא בנסיבות שבשליטתו או באשמתו של מושך השיק, אין הציבור זקוק להגנת החוק. לכן יש לפרשו באופן, שאינו שולל מבית המשפט את שיקול הדעת במקרים קשים וראויים". (ההדגשה אינה במקור)

  1. ואכן במקרים מסוימים הלכה הפסיקה בדרך שבה סלל השופט אמיר במאמרו בהפעילם את מידת הצדק במקרים בהם שיקים סורבו מחמת טעות של צד ג' .
  1. מקרה דומה למקרה של המבקש שבו החליט בית המשפט לגרוע את השיקים לאחר שהופקדו השיקים בטעות פורט בפסק דינו של בית המשפט בעא (כס) 51/06 טביב נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו 30.11.06), שם דן ביהמ"ש במקרה שבו הוצג שיק לפרעון ע"י רשות מקומית בטעות, לאחר שהמערערת הגיעה להסדר תשלומים עם העירייה, לפיו לא ייעשה שימוש באותו שיק. כב' השופטת מימון שעשוע קבעה באותו עניין כי יש לגרוע את השיק מרשימת השיקים המסורבים, תוך שקבעה כי כאשר אין מדובר בטעות או מחדל של בעל החשבון, אשר גרמה להעדר יתרה מספקת בחשבון במועד הרלוונטי, אלא בטעות של צד ג' שגרמה לעצם הצגתו של השיק לפרעון, מתקיימת עילת הטעות המפורטת בסעיף 10(א)(1) לחוק, וזאת בפרט משמדובר בטעות בלתי צפויה של מוסד ממלכתי, בשילוב עם העילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק, משהיה לבעל החשבון יסוד סביר להניח כי השיק לא יוצג לפרעון.

ראו גם עש"א (ים) 3013/06/11 מרגליות נ' בנק הפועלים(פורסם בנבו 1.11.11 ), עש"א (ים) 60077/05/12 בן לולו נ' בנק דיסקונט (פורסם בנבו 26.12.12), עש"א (ים) 12956/04/13 תיווך נדל"ן בית הכרם בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו 30.6.13)

  1. עולה מהמקובץ כי בתי המשפט מצאו לא פעם, ובמקרים המתאימים באמצעות פרשנות מרחיבה להוראות סעיף 10 לחוק לכלול גם מקרים בהם הוצג שיק לפירעון עקב טעות של צד ג' והוחזר, בגדר המקרים בהם ניתן לגרוע את השיק מרשימת השיקים שסורבו. בית המשפט פסק כך לעיתים בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לעילת הטעות הקבועה בסעיף 10(א)(1) לחוק, או לעילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק ולעיתים בשילוב של שני ההוראות. במקרים אחרים בחר בית המשפט לגרוע שיק מרשימת השיקים תוך קביעה כי רשימת העילות המנויה בסעיף 10 לחוק אינה רשימה סגורה.
  1. במקרה דנן וכמפורט בהרחבה לעיל, המבקש היה סמוך ובטוח שלאחר שנעצרו כל השיקים שנמצאים אצל צדדים שלישיים והודע אף לרואה החשבון וזה אישר בפניו כי לא יוצאו ממנו שיקים לא תהיה משיכה של שיקים נוספים מהחשבון. הסיבה היחידה ששיקים אלו חוללו הייתה טעות בתום לב במשרד רואי החשבון שנבעה ככל הנראה מאי הבנה במשרד והוצאת ארבעת השיקים נשוא ערר זה.

הבקשה לעיכוב ביצוע ההגבלה:

  1. כמו במרבית הבקשות כגון אלו הנזק שייגרם למבקש אשר חשבונו יהפוך למוגבל ברור ומידי.
  1. מלבד הנזק הכלכלי הישיר המדובר בנזק לשמו הטוב ובכתם שירדוף אותו שנים רבות גם לאחר הסרת ההגבלה. במיוחד בימים אלו בהם דירוגי האשראי הולכים ותופסים יותר ויותר חשיבות.
  1. מצד שני לא ייגרם כל נזק לבנק כתוצאה מעיכוב ההגבלה עד לבירור טענות המבקשים בערר זה ואין כל מניעה כי ההגבלה תחול מיד לאחר ההכרעה בו.
  1. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בבקשה נוכח מקום מושבו של המשיב.
  1. מצ"ב תצהיר המבקש בתמיכה לבקשה זו.
  1. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הבנק בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________

בר אל ירון, עו"ד

ב"כ המבקש

מאמרים קשורים

  • ביטול הגבלת חשבון | ערעור על הגבלת חשבון בנק

    ביטול הגבלת חשבון בנק הינו הליך אשר בו מוציא תחת ידו בית המשפט צו הגורע חלק או את כל השיקים שפורטו בערר על הגבלת...