Accessibility Tools

לעלות במעלית לעולם אחר

גם פה בעולם הזה אפשר למקומות שיש בהם רק אהבה לאחר

בדיוק נגמרה החקירה הנגדית שבה נחקרו עלי ידיי העד המרכזי בתיק, הנוכל שהונה את הלקוח שלי ושניים מהנהלת מחלקת האשראי של בבנק לאומי. השופט מסתכל לי ישר ביניים ואומר: זהו סכסוך עסקי שדורש טיפול מקצועי ויסודי.

בדיוק נגמרה החקירה הנגדית שבה נחקרו עלי ידיי העד המרכזי בתיק, הנוכל שהונה את הלקוח שלי ושניים מהנהלת מחלקת האשראי של בבנק לאומי. השופט מסתכל לי ישר ביניים ואומר:
 
''אני מבין מה ניסית לעשות כאן עו''ד בר אל וזה היה ניסיון יפה אסל לא הצלחת להראות לי שהבנק התרשל. קחו הפסקה של רבע שעה ותציעו לבנק סכום ראוי עבור הדירה. תאמינו לי, אתם לא רוצים לקבל בתיק הזה פסק דין''.
 
בצד השני של האולם בבית המשפט המחוזי בתל אביב יושבת עורכת הדין של הבנק. היא עושה מה שכל עורך דין מנוסה עושה כשהשופט עושה בשבילך את העבודה. היא שותקת. כמוני היא מבינה שהפסד בתיק הזה משמעותו העברת דירה בירושלים שהייתה שווה אז 1.5 מיליון ₪ אבל היום 3 מיליון שקל לידיי הבנק. עכשיו, אחרי מה שהשופט אמר, היא גם יודעת שהיא לא הולכת להתפשר על פחות מ 2.5 מיליון שקל.
 
בספסל האחורי יושב הלקוח שלי, חולה סרטן על כסא גלגלים, לידו יושבים מחזיקים ידיים אשתו והבן שלו. הם חרדים מירושלים שמאמינים בכל ליבם שמי שמזיז את הכל בעולם הזה זה לא השופט כאן בארץ אלא השופט שיושב שם למעלה במרומים. כך הם אמרו לי כשהצעתי להם להתפשר על חצי מיליון לפני דיון ההוכחות, אולי הבנק היה מסכים אז. עכשיו כבר היה מאוחר מידי והם ידעו את זה. אני מסתכל עליהם לרגע לאחור ורואה שהם מבועתים. כמוהם אני מאמין יותר בזה שיושב שם למעלה אבל אני גם יודע שיש רגעים שהוא עושה לנו שחמט ואלו בדיוק הרגעים שצריך כוחות על אנושיים כדי להתעלם ממה שקורה לך ולהיות שווה נפש עם האמונה שלך. אחרי שיצאנו להפסקה מהאולם לא הייתי צריך להסביר להם את המשמעות של מה שהשופט אמר, הם הבינו לבד שהם עוד רגע מאבדים את הבית. מספיק היה מבט אחד כדי לראות להם את זה בעיניים.
 
הסיפור קצת מסובך משפטית אבל תחילתו ברצון אב המשפחה לקבל הלוואה של 150,000 ₪ לחתונת בתו. אז הוא לא היה על כסא גלגלים אבל מאחר ויכולת ההחזר שלו הייתה נמוכה אף בנק לא הסכים לתת לו הלוואה. אז הוא פנה לשוק האפור ולא סתם לשוק האפור אלא לנוכל מלווה בריבית שעשה קריירה מגזל דירות של האנשים הכי חלשים בחברה. אותו נוכל שאל קודם כל אם יש לו דירה ומשהבין שיש כזו ואפילו בלי משכנתא הסכים להלוות לו את הכסף בתנאי אחד. שהלקוח שלי יחתום על הסכם מכר הדירה שלו. הנוכל, שכבר עשה את אותו תרגיל כמה פעמים ידע להבטיח שההסכם זה ''רק לביטחון'' לדבריו, כדי שתהיה לו בטוחה לקבל את הכסף שלו בחזרה.
 
''ברגע שתחזיר לי את הכסף, נבטל את ההסכם וזהו''
 
כך הוא הבטיח. ההמשך ידוע מתיקים אחרים שהיו לי עם אותו נוכל. הוא העביר לו פחות ממאה אלף שקל ועשה את זה בלתי אפשרי ללקוח שלי להחזיר לו את הכסף. בפיגור הראשון הוא חייב אותו בריבית מטורפת, ואז עוד מסמכים ועוד ועד שהלקוח שלי הבין שהוא בביצה שהוא כבר לא יוכל לצאת ממנה כבר היה מאוחר מידי.
 
כמה שהסיפור נראה בעייתי עד עכשיו, זה כלום לעומת הבעיה המורכבת באמת. אותו נוכל לקח את כל המסמכים ואת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו בטאבו על הדירה ופנה אל הבנק כדי שייתן לו אשראי. הבנק ראה עדיין שהדירה לא רשומה על שמו אבל במקרים מסוימים הוא מלווה כסף ללקוחותיו רק על סמך חתימת הסכם מכר והערת אזהרה. וכך הלווה הבנק לאותו נוכל (על סמך הסכם המכר והערת האזהרה על הדירה שנרשמה לטובת הנוכל והבנק) יותר משני מיליון ₪. אחרי כשנתיים ומשהלקוח שלי לא הצליח להחזיר את ההלוואה (שעמדה אז כבר על בערך 600,000 שקל) העביר הנוכל את הדירה לגמרי על שמו והבנק, שרצה להבטיח את ההלוואות שהוא נתן, רשם משכנתא על הדירה שזה כבר הרבה יותר חזק ממשכון רק על בסיס הערת אזהרה. לימים הפך הנוכל לחדל פירעון כי מה לעשות Karma is a beach.
 
בשורה התחתונה, הבעיה לא הייתה הנוכל המלווה בריבית כי אותו העפנו די בקלות מהבעלות על הדירה. הבעיה הייתה עם הבנק שטען שעם כל הכבוד למרמה אותו זה לא מעניין. מבחינתו הוא פעל בתום לב. הוא הרי לא ידע על המרמה, הוא ראה מסמכים חתומים על ידי הלקוח שלי ומאושרים על ידי עורכי דין והוא אפילו ראה שהדירה עברה לאותו נוכל כדת וכדין. אכן, המקרה מצער כך טענה ב"כ הבנק אבל לא ייתכן שהבנק שמחזיק במשכנתאות על הדירה לא יקבל את הכסף שהוא נתן בתום לב. למרבה הצער מבחינה משפטית הבנק צדק וזה מה שאמר השופט לפני שיצאנו להפסקה.
 
אני לא חושב שיש עורך דין בעולם שלא חשב לפחות פעם אחת שהוא לא צריך להיות במקצוע הזה. עם המחשבה הזו שעכשיו איבדתי עבורם את הדירה ואולי עורך דין אחר היה עושה עבודה טובה יותר יצאתי איתם החוצה לאותם ספסלים מעץ חום קשיח שבלובי ההמתנה האפרורי והסטרילי מחוץ לאולמות בית המשפט המחוזי בתל אביב. אם הם היו יכולים לדבר הספסלים האלו חשבתי לעצמי, כמה כאב ואושר הם היו יודעים לספר. לבשתי את הדיבור הכי רציני וענייני שידעתי שיכול להסתיר את מה שמתחולל לי בתוכי והסברתי להם למה השופט אמר מה שאמר. לבסוף אמרתי להם ישירות שלצערי המצב לא טוב. הם ידעו את זה גם ובייאושם הם ניסו להעלות כל מיני עניינים אבל הסברתי להם שזה לא ישנה את דעתו של השופט כי אין להם משקל משמעותי.
 
היה לי רק כדור אחד אחרון בקנה. אותו נוכל מלווה בריבית שחקרתי בדיוק עכשיו, זה שרימה את הלקוח שלי נתקף כנראה ייסורי מצפון (ובינינו מה אכפת לו, ממילא כך או כך הדירה לא שלו כבר). הוא הודה שהוא לא שילם כסף והוא גם הודה שלמרות שהוא העביר את הדירה על שמו היא לא שייכת לו ושצריך להחזיר אותה ללקוח שלי. אבל אולי חשוב מזה, כשהעליתי את מנהלי האשראי של הבנק הצלחתי להראות שאחרי שההדירה הועברה ונרשמה המשכנתא לטובת הבנק - הבנק לא הלווה לאותו נוכל אפילו שקל אחד נוסף. הסברתי להם בשפה הכי לא משפטית שיכולתי שאם החוזה בוטל לפני רישום המשכנתא אז לבנק לא מגיע לקבל את הדירה. מעבר לזה אם הבנק לא נתן כסף לנוכל אחרי העברת הדירה אליו ורישום המשכנתא אז הבנק לא נתן תמורה עבור רישום המשכנתא וספק גדול אם לבנק מגיע לממש את המשכנתא. עכשיו כל מה שנותר לי לעשות זה לשכנע את השופט בתזה הזו.
 
נכנסנו לדיון אחרי ההפסקה כשכולי דרוך ומוכן לקרב האחרון. במחשב שהיה איתי הכנתי עוד לפני הדיון פסקי דין ואפילו הספקתי לכתוב בראשי פרקים נאום חוצב להבות שמנגן לא רק על הצד המשפטי אלא על מצבו הרפואי הקשה של הלקוח שלי שביקשתי שיתקרב אלי כמה שיותר עם כסא הגלגלים שלו בשביל האפקט. השופט נכנס לאולם, עורכי הדין וכל מי שהיה באולם נעמד. העדה האחרונה מטעם הבנק כבר עמדה ליד דוכן העדים ממתינה לחקירה הנגדית שלי. השופט ביקש מכולם לשבת ורק אני עומד שם, מבקש לומר אל דבריי. אבל אז קרה משהו ממש מוזר, השופט, כשהוא מתעלם ממני לחלוטין, פונה אל עורכת הדין של הבנק ואחרי כמה שאלות שהיא נותרה מהן די המומה הוא אומר שהוא מציע שהבנק יסכים לפשרה שלפיה השופט ייקבע תשלום של בין חצי מיליון שקל למיליון. אחרי שהלקוח שלי כבר נפרד לשלום מהדירה שלו הוא כמעט קפץ מכיסא הגלגלים עם אשתו והבן שלו כדי שאומר לשופט מייד שהם מסכימים.
 
האמת היא שאני לא יודע מה קרה בהפסקה. אולי היה זה השופט, אולי המתמחה שלו שהיה תמיד באולם וראיתי איך הוא מסתכל על הלקוח שלי ואולי היה זה אותו שופט עליון שיושב במרומים שהחליט ללמד אותי שבחיים האמיתיים אין אף פעם שחמט. השאלה הראשונה ששאל השופט אחרי שחזרנו לאולם הייתה, ואני זוכר אותה מילה במילה
 
''הבנק לא נתן שום הלוואה אחרי שנרשמה המשכנתא לטובתו נכון?''
 
אחר כך הוא הזכיר את פסק דין בוכהולט ועוד כמה פסקי דין שהיו לי מוכנים במחשב. אני, כמו כל עורך דין טוב שהשופט עושה לו את העבודה, שתקתי. רק הלב צרח בתוכי ישששששששש.....
 
הבנק ביקש אורכה של שבועיים להשיב להצעה של השופט. אחרי שבועיים השיב הבנק שהוא לא מסכים לפשרה שבין חצי מיליון למיליון שקל לטובתו. חצי שנה אחרי, ניתן פסק דין שבו הדירה הוחזרה ללקוח שלי בתנאי שישלם 150,000 שקל בלבד לבנק.
 
וכך רשם השופט בסופו של פסק הדין, לאחר שהוא ניתח עובדתית ומשפטית את כל הפרשה:
 
"חובו של אגמי לבנק עמד ביום 1.9.2019 על סכום של למעלה מ-1.6 מיליון ₪ (סעיף 42 לכתב הגנת הבנק). אגמי (האיש) חדל פירעון. נמצא כי לשם גביית החוב מתכוון הבנק לממש את מלוא המשכנתא על הדירה.
אם כך ייעשה, התוצאה תהיה שהתובע, תמורת סכום של כ-150,000 ₪ שקיבל, יאבד את דירתו, ששווייה כ-1.5 מיליון ₪, לשם פירעון חובותיו של אגמי לבנק.
למרות התנהלותו הבלתי מובנת והבלתי אחראית של התובע, תוצאה זו איננה מתקבלת על הדעת.
בכך מתיישבת המסקנה האמורה, לפיה יש להיעתר לסעדים שהתבקשו, בכפוף להשבת הסכום שקיבל התובע לידיו, הן עם הדין והן עם הצדק"
 
כן, לפעמים הדין והצדק משתלבים יפה יחד. אם מעניין אתכם פסק הדין תוכלו לקרוא אותו כאן: פסק דין המבטל עסקת מכר דירה ומשכנתא לטובת בנק
 
 
 
 
 

yaron1

מחבר המאמר: עו"ד בר אל ירון


השארת פנייה

הפרטים יועברו למזכירות המשרד.

מקור מועדף בגוגל

אפשר לסמן את האתר כמקור מועדף — כך תוכן מהאתר יבלוט יותר בתוצאות החיפוש ובתשובות ה-AI של גוגל עבורכם.

הוספה כמקור מועדף