כאמור בהקדמה לכתב התביעה שלפניכם תביעה זו הינה מעשה נוכלות שביצע הנתבע ו/או מי מטעמו על מנת להטיל על התובעת את סיכוני השקעתו במסעדה ישראלית שהוא (ומשקיעים נוספים) ואחיה של התובעת פתחו בדובאי. בדרך לא דרך הוחתמה התובעת על הסכם הלוואה שכלל את החזר ההשקעה שהשקיע הנתבע באותה מסעדה בדובאי על סך 700,000 ₪ יחד עם הלוואה נוספת שכן לקחה התובעת מהנתבע לטובת אחיה ולשם "הצלת המסעדה" כביכול.
התובעת פנתה אל הח"מ כעורך דין מסחרי ולאחר בירור התברר כי היא הוחתמה התובעת על בקשה לרישום משכנתא על דירתה תוך שהנתבע יחד עם שותף שלו ועורך דין מטעמו הגיעו אל ביתה של התובעת ויחד הטעו אותה לחשוב שהיא אחראית רק להלוואה שהיא לוקחת מהנתבע. כך גם הובטח לה שהדירה שלה היא ערובה רק על ההלוואה שהיא נטלה ע"ס 300,000 ₪. לאחר שהתגלתה התרמית השיבה התובעת את ההלוואה שהיא נטלה בצירוף הריבית במלואה ואולם הנתבע מסרב עתה למחוק את המשכנתא על הדירה בטענה כי היא עתה חייבת לשלם לו גם עבור השקעתו במסעדה בדובאי שהוא השקיע זמן רב לפני חתימת הסכם ההלוואה.
כתב תביעה
התובעים, באמצעות ב"כ, מתכבדות בזאת להגיש לבית המשפט הנכבד את תביעתן כנגד הנתבעות שבכותרת, הכול כפי שיפורט בהרחבה בכתב תביעה זה.
פתח דבר
1. תביעה זו הינה מעשה נוכלות שביצע הנתבע ו/או מי מטעמו על מנת להטיל על התובעת את סיכוני השקעתו במסעדה ישראלית שהוא (ומשקיעים נוספים) ואחיה של התובעת פתחו בדובאי.
2. בדרך לא דרך הוחתמה התובעת על הסכם הלוואה שכלל את החזר ההשקעה שהשקיע הנתבע באותה מסעדה בדובאי על סך 700,000 ₪ יחד עם הלוואה נוספת שכן לקחה התובעת מהנתבע לטובת אחיה ולשם "הצלת המסעדה" כביכול.
3. כמו כן הוחתמה התובעת על בקשה לרישום משכנתא על דירתה תוך שהנתבע יחד עם שותף שלו ועורך דין מטעמו הגיעו אל ביתה של התובעת ויחד הטעו אותה לחשוב שהיא אחראית רק להלוואה שהיא לוקחת מהנתבע. כך גם הובטח לה שהדירה שלה היא ערובה רק על ההלוואה שהיא נטלה ע"ס 300,000 ₪.
4. לאחר שהתגלתה התרמית השיבה התובעת את ההלוואה שהיא נטלה בצירוף הריבית במלואה ואולם הנתבע מסרב עתה למחוק את המשכנתא על הדירה בטענה כי היא עתה חייבת לשלם לו גם עבור השקעתו במסעדה בדובאי שהוא השקיע זמן רב לפני חתימת הסכם ההלוואה.
הצדדים:
5. התובעת, חתמה כאמור על הסכם הלוואה ובקשה לרישום משכנתא על דירתה ביום 17/01/22.
6. הנתבע, השקיע סכומים כאלו ואחרים במסעדה יחד עם אחיה של התובעת וביום 17/01/22 החתים את התובעת יחד עם משקיע נוסף את התובעת על הלוואה ובקשה לרישום משכנתא על דירתה.
הסכם ההלוואה מיום 17/01/24 מצ"ב כנספח א'
שטר משכנתא בדרגה ראשונה על הדירה מצ"ב כנספח ב'
נסח טאבו הדירה מצ"ב כנספח ג'
הסעדים המבוקשים:
7. ואלו הסעדים המבוקשים בתובענה זו:
7.1. סעד הצהרתי המורה על ביטול שטר המשכנתא בדרגה ראשונה שנחתם באותו יום בנוגע לדירה ברח' שרונים 18/6 הרצליה הידועה גם כגוש 65873 חלקה 528 תת חלקה 30 (להלן: "הדירה") והמשכנתא שנרשמה לטובת הנתבע.
7.2. סעד הצהרתי הקובע כי התחייבויותיה של התובעת על פי הסכם ההלוואה מיום 17/01/22 עומדים על סך של 300,000 ₪ בתוספת ריבית בלבד ומשסכום זה שולם הרי שפג תוקפה של המשכנתא שנרשמה ויש להורות על מחיקתה.
7.3. סעד הצהרתי הקובע כי סעיף הביטחונות הכולל את שטר המשכנתא על פי הסכם ההלוואה מיום 17/01/22 נוגע אך ורק בנוגע לקרן ההלוואה והריבית עליה שנטלה התובעת מהנתבע ולא לכל סכום אחר שמעולם לא קיבלה לידיה ומאחר שסכום ההלוואה שהיא נטלה פג תוקפה של המשכנתא שנרשמה ויש להורות על מחיקתה.
7.4. לחילופין להורות על ביטול הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא שנחתמו ביום 17/01/22.
7.5. לחילופי חילופין להחיל את חוק אשראי הוגן , תשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק אשראי הוגן") על הסכם ההלוואה ולקבוע כי הנתבע לא עמד בתנאי החוק.
7.6. לחילופי חילופי חילופין לקבוע כי הנתבע לא עמד בתנאי חוק הערבות תשכ"ז – 1967 (להלן "חוק הערבות") וכי התובעת מופטרת מערבותה.
7.7. כמו כן יתבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבע פעל תוך הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה:
8. בשנת 2020 היה הנתבע חלק מקבוצת משקיעים שהשקיעו יחד עם אחיה של התובעת מר גיל אברהם (להלן "גיל") את הסך של 700,000 ₪ במטרה לפתוח מסעדה בדובאי. למען הסר ספק יודגש כי לתובעת לא היה באותם ימים כל קשר להשקעה זו.
9. גיל פתח את המסעדה בדובאי אך מהר מאד התברר לנתבע ו/או מי מטעמו כי השקעתם ככל הנראה ירדה לטמיון.
10. נוכח הלחץ שהפעילו הנתבע ו/או מי מטעמו על גיל נתן האחרון לקבוצה את פרטיה של התובעת. לא ברור לתובעת באילו נסיבות ניתנו פרטי ההתקשרות עמה ואיזה לחץ בדיוק הפעיל הנתבע ו/או מי מטעמו על גיל כדי שזה יסכים להעביר לה את פרטיה.
11. הנתבע ו/או מי מטעמו יצרו קשר עם התובעת, סיפרו לה על השקעתם במסעדה ועל כך שידוע להם שגם היא הלוותה כסף לגיל (אכן כאמור התובעת הלוותה לגיל סכומים גדולים לצורך פתיחת המסעדה) ושכנעו אותה כי לצורך הצלחת המסעדה יש להזרים עוד 300,000 ₪. עוד סיפרו לה הנתבע ו/או מי מטעמו כי הם מוכנים להלוות סכום זה ובתנאי שהיא תהיה המלווה וכי היא תמשכן עבור הלוואה זו את הדירה.
12. לאחר שיחה עם אחיה הסכימה התובעת לחתום ולערוב רק על הסך של 300,000 ₪ והדברים נאמרו על ידה ומתועדים בהתכתבות בין הצדדים.
13. בסופו של דבר וכמתואר להלן הוחתמה ביום 17/01/22 התובעת על הסכם הלוואה של מיליון ₪ (700,000 ₪ שהועברו בשנת 2020 כהשקעה במסעדה בדובאי + 300,000 ₪) ועל שטר משכנתא בדרגה ראשונה על הדירה כערבות לסכום זה.
14. ביום 13/03/23 החזירה התובעת את ההלוואה ע"ס 300,000 ₪ בצירוף ריבית ע"ס 58,500 ₪.
העובדות המקנות סמכות לבית המשפט:
15. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה נתונה לו על פי עילת התביעה שעיקרה רישום המשכנתא שנרשמה לטובת הנתבע על דירתה של התובעת ואילו סמכותו המקומית נתונה לו על פי כתובת הנתבע ומיקום הנכס נשוא שטר המשכנתא.
הרקע העובדתי:
16. כאמור הרקע הכללי לאירועים נשוא כתב התביעה היה מסעדה שבקשו הנתבע ו/או מי מטעמו וגיל לפתוח בדובאי.
17. למען השלמת התמונה ייאמר כי במהלך תקופת הקמת המסעדה ביקש ולאחר מכן גם דרש גיל מאות אלפי שקלים מהתובעת כהלוואה עבור הקמת המסעדה והתובעת העבירה אליו הלוואות שעד היום לא הוחזרו.
18. ככל הנראה בשלב כלשהו הבין הנתבע ו/או מי מטעמו כי את הכסף שהעבירו אל גיל כהשקעה הם כנראה לא יקבלו חזרה. מאחר והתובעת, אחותו העבירה לו כספים בעבר הוא ביקש להוריד את הלחץ של הקבוצה ממנו והעביר את מספר הטלפון של התובעת ומרגע זה ואילך הנתבע ו/או מי מטעמו לא הניחו לה, כפי שיפורט להלן.
19. יש להדגיש כי התובעת מעולם לא הייתה שותפה במסעדה ו/או היה לה יד ורגל בה. כן הובטח לה פעם אחר פעם על ידיה אחיה כי היא תקבל חזרה את הכספים שהיא הלוותה לאחיה מהרווחים של המסעדה אולם למרבה הצער וכדרכו גיל הבטיח לה הרים וגבעות אך ורק על מנת שיתאפשר לו לסחוט ממנה עוד ועוד כספים.
20. עוד יודגש כי את כל הסכומים שהתובעת העבירה לאחיה כהלוואה היא לא קיבלה חזרה עד למועד כתיבת שורות אלו למרות הבטחותיו. בדיעבד התברר לה כי אחיה עשה בה שימוש כ "כספומט" לכספים שהוא ביקש להקמת המסעדה תוך שהוא מבטיח לה הבטחות להחזר כספה מרווחי המסעדה, הזמין אותה לראות את המסעדה בדובאי ואף כביכול הציע לה "שותפות" שמשולה הייתה לכתיבה על קרח – לא דובים ולא יער. מצד שני התובעת עשתה כל שביכולתה על מנת לעזור לאחיה על מנת שלפחות חלק מהכספים שהיא העבירה יוחזרו לה.
21. ראשית הקשר של התובעת עם הנתבע בעקיפין היה ביום 21/11/21 כאשר פנה אליה בהודעת וואטסאפ אדם בשם אהרון דנילוב (להלן: "דנילוב") שלאחר מכן יתברר כי הוא היה חלק מהקבוצה יחד עם הנתבע וגיל בהקמת המסעדה. בשיחות בין התובעת לדנילוב דובר על הלוואה שיש להעביר לגיל על מנת להמשיך ולהפעיל את המסעדה בסך שבין 200,000 ₪ ל- 300,000 ₪. כמו כן שוחחו השניים בהתכתבויות אלו על משכון דירת התובעת לאבטחת הלוואה זו בלבד.
התכתבות הוואטסאפ בין התובעת לדנילוב מצ"ב כנספח ד'
התכתבות הוואטסאפ בין התובעת לבין אהרון דנילוב:
22. ביום 22/12/21 הועבר את התובעת טיוטת החוזה ואז בפעם הראשונה נוכחה התובעת לדעת כי בחוזה כלול סכום נוסף שהולווה לגיל על ידי הנתבע וקבוצת המשקיעים לרבות דנילוב בסך של 700,000 ₪. התובעת הבהירה בצורה חד משמעית כי היא אינה מוכנה להיות ערבה לחוב זה כפי שניתן לראות בהתכתבות הצדדים מיום 23/12/21:
23.12.2021, 13:28 - נעמה 🍓🫐: אני לא קשורה לכסף שגיל חייב לכם.23.12.2021, 13:30 - Eyal Danilov: יודע לא יודע עם זה יעבור ככה בודק איתו23.12.2021, 13:31 - נעמה 🍓🫐: אייל, אמרתי מהתחלה שזה כסף שאתם מלווים, אמרת שזה חבר...בוא, אני אשמח לעזור לגיל להלוואה של 300 כדי להשלים את הבר ולעשות יותר כסף הזמן קצר ואז החובות ישולמו בשקט. אבל...לא כך הדבר לפי החוזה הזה.
23. למרות סירובה החד משמעי כאמור של התובעת המשיך דנילוב להתעקש כי התובעת תחתום על החוזה ואף עמד על כך כי הוא יגיע אל דירתה כדי לנסות ולשכנע אותה. ביום 26/12/21 השיבה לו התובעת:
26.12.2021, 15:08 - Eyal Danilov: שבוע טובאני יכול לקפוץ אלייך עם זוהר נבוא לדבר איתך חייב לעשות איתו משו26.12.2021, 18:06 - נעמה 🍓🫐: אדוני הנכבד, אני לא מכירה אותך, אני לא קשורה לשום דבר שקרה. אני נפלתי בפח ואני כבר מבינה היטב. אם אתה לא רוצה לאבד את הכסף שלך, תעזור לו במה שחסר לו.ממני אף אחד לא יגנוב את מה שנשאר לי, ובטח לא יפיל עליי חוב שאני לא קשורה בו.
24. ביום 13/01/22 חמישה ימים לפני חתימת ההסכם הודיע לה דינלוב כי הם מסכימים להוריד את אותם 700,000 ₪ מההסכם:
13.1.2022, 16:00 - Eyal Danilov: מה שלומך נעמה? איך מרגישה ?חייבים לעזור לגיל שם, המסעדה עשתה מספרים מעולים וזה יעשה שוב רק צריך לעבור את התשלומים שנוצרו לו בגלל 3 שבועות בלי עבודה.נוריד את הסעיף של ה 700 אם זו הבעיה ודברי איתי חופשי ותגידי לי מה עוד הייתה הבעיה בחוזה ומאלה בוא נקדם את זה כדי שהמסעדה שם לא תסגר אני יורד את ההלואה ל200 אולי שיהיה לו יותר קל לשלם
25. דברים ברוח זו נאמרו לתובעת גם יום אחרי ביום 14/01/22, ארבעה ימים לפני חתימת ההסכם:
14.1.2022, 12:30 - Eyal Danilov: צהרים טוביםדיברתי עם החבר יום ראשון הוא יעשה את כל התיקונים בחוזה העוד שלו לא עובד היום התקשרתי לגיל לעשות ועידה הוא לא ענה אבל מאמין יום ראשון הכל יסתדר בעה ונצא לדרך חדשה שיהיה לנו בהצלחה !! שבת שלום
26. יודגש: טיוטת הסכם הלוואה אשר בו דובר אך ורק על ההלווה ע"ס 300,000 ₪ שביקשה התובעת ליטול ולהיות ערבה לו מעולם לא הועבר לתובעת וכך גם לא הועברה אליה טיוטת ההסכם שבסופו של דבר היא הוחתמה עליו.
27. לאחר שהובטח לתובעת כי ההלוואה והסכם ההלוואה יעסקו אך ורק בסך של 300,000 ₪ וכך גם ערבותה להסכם היא הסכימה כי הם יגיעו אליה. ואכן ביום 17/01/22 הם הגיעו אל ביתה ובמעמד זה היא הוחתמה על ההסכם ועל שטרות המשכנתא.
27.1. אל מעמד חתימת ההסכם הגיעו עורך הדין זיו אימברג, אייל דנילוב והנתבע. יש להדגיש כי התובעת לא הכירה את הנתבע, לא דיברה עמו מעולם וגם הוא לא הכיר או ראה אותה מעולם.
27.2. התובעת קראה את החוזה והבחינה כי למרות הבטחותיו של דנילוב הקבוצה שהגיעה אליה מנסה שוב לכפות עליה להיות מלווה ו/או ערבה לסכומים שהיא מעולם לא קיבלה או הסכימה לערוב להם.
27.3. בשלב זה הוסבר לה על ידי הקבוצה שהגיעה אליה שמדובר בעצם בסכומים מופרדים ושהסכום שקיבל גיל בכלל לא קשור אליה ולכן הוא גם יחתום על ההסכם. בין השאר הפנו אותה השלושה לסעיפים 3.2 ו- 5.1 להסכם שם כביכול קיימת הפרדה בין הסכומים. בסופו של דבר ואחרי זמן רב שהקבוצה לא הסכימה לעזוב ולאחר שהוסברו לה כביכול הדברים והובטח לה פעם אחר פעם כי היא חותמת ומתחייבת רק עבור אותם 300,000 ₪ היא שוכנעה והסכימה לחתום כשהיא מדגישה פעם אחר פעם כי כאמור בשיחות המקדימות היא מסכימה להלוות ולהיות ערבה רק עבור הסכום של 300,000 ₪.
27.4. יש להדגיש כי מעולם לא הובהר לה, גם לא על ידי עורך הדין זיו אימברג כי ראוי שהיא תתייעץ עם עורך דין לפני חתימתה על ההסכם שזה עתה הוצג לה. תחת זאת הובטח לה כאמור לעיל שאין לה מה לדאוג ושכל התחייבותה על פי ההסכם הן אך ורק עבור אותם 300,000 ₪.
28. גם למחרת חתימת החוזה יצר דנילוב את הרושם שהחוזה והמשכנתא קשורים לאותם 300,000 ₪ ולא לסכום הנוסף של 700,000 ₪ כפי שניתן להיווכח מהודעתו ביום 18/01/22:
18.1.2022, 13:14 - Eyal Danilov: אל תדאגי ברגע שיגמר החוב של ה- 300 מתבטל הריבית
29. על כך כי גם חודשים לאחר חתימת ההסכם ניתן להיווכח כי התובעת עדין הייתה תחת הרושם כי חבותה כלפי הנתבע עומדת ע"ס של 300,000 ₪ ניתן ללמוד גם מההתכתבות עם דנילוב מיום 12/03/23:
12.3.2023, 22:15 - נעמה 🍓🫐: הכל בסדר. תכין לי בבקשה מסמך חתום ומסודר על החזר של 300,000 , כולל כמה ריבית שולמה. ואתה ואמיל תחתמו, כדי שאתחיל לעשות את ההעברות של ה 300,000 שח.תודה.12.3.2023, 22:28 - Eyal Danilov: אהיה איתך מחר בקשר אני צריך לבדוק עם העוד את רוצה לשלם את ה300 ?12.3.2023, 22:29 - נעמה 🍓🫐: ברור. שיהיה רשום על סגירת חוב ה 300, והריבית שכבר שולמה.12.3.2023, 22:30 - Eyal Danilov: אין בעיה12.3.2023, 22:31 - נעמה 🍓🫐: מעולה, כשיהיה מוכן נסגור את עניין ה 300 בהעברות מסודרות לחשבון של אמיל בדיוק כפי שהועברו אליי.
כפי שניתן לראות גם דנילוב לא מזכיר אפילו את ייתרת הסכום כאמור בחוזה תוך שהוא מחזק את הבנתה של התובעת כי בסגירת "החוב" בסך 300,000 ₪ היא מסלקת את ההלוואה שהיא הסכימה לה מראש. ניתן אף לראות זאת בהמשך התכתבות הצדדים לאורך התקופה בה החזרתי ההלוואה
30. רק ביום 11/10/23 "נפל לתובעת האסימון" כאשר הבינה שלאחר שהיא שילמה את חובה בסך 300,000 ₪ בצירוף הריבית לא הוסר המשכון מהדירה שלה:
11.10.2023, 11:14 - נעמה 🍓🫐: לא ברור לי למה לא הורדתם את המשכון מהנכס שלי. אני רואה שאתה בקשר קרוב עם מי שכביכול השקעת איתו כסף בעסק שלכם שקרס.11.10.2023, 12:26 - Eyal Danilov: המשכון ירד כשהחוב שלך ישלום החוב שלך זה על השותפות שלך במסעדה שנכנסת במקומנו ואני לא בקשר עם אף אחד אני תורם לחיילי צהל מתחילת המלחמה אין לי כתובות יעד11.10.2023, 12:27 - נעמה 🍓🫐: אני לא נכנסתי בשום שותפות. גיל שלח אתכם אליי לסחוט אותי. מזל שהכל כתוב אצלי..השיחות והעובדה שהסכמתי שתגיעו לחתום רק על 300,000 שח עזרה לגיל. אז ניפגש בבית משפט11.10.2023, 12:33 - Eyal Danilov: המשך יום טוב ורגוע נעמה היקרה11.10.2023, 12:33 - נעמה 🍓🫐: IMG-20231011-WA0172.jpg (קובץ מצורף)יופי שאתם חברים טובים11.10.2023, 12:34 - Eyal Danilov: אני לא נותן לאח שלך נותן לחיילים !11.10.2023, 12:34 - נעמה 🍓🫐: IMG-20231011-WA0173.jpg (קובץ מצורף)11.10.2023, 12:34 - נעמה 🍓🫐: נכנסתם אליי הביתה בשקר.
לאחר שיחה זו וכשהבין דנילוב כי התובעת הבינה את המרמה שבוצעה כלפיה נעלם דנילוב ולא יצר יותר קשר עם התובעת.
31. הנה כי כן ובסיכום ביניים של ההתכתבות בינה לבין דנילוב ניתן ללמוד כי הן עובר לחתימת ההסכם, הן במועד חתימת ההסכם ואין לאחריו הוצג בפני התובעת מצג לפיו היא מתחייבת וממשכנת את דירתה אך ורק לטובת הסכום של 300,000 ₪ ולא עבור הסכום ע"ס 700,000 ₪ שהעביר הנתבע והקבוצה מטעמו כהשקעה במסעדה בדובאי זמן רב לפני חתימת ההסכם.
ההתכתבות הנ"ל מלמדת כי יום 13/01/22 ימים ספורים עובר לחתימת ההסכם הובהר לה בלשון שאינה משתמעת לשני פנים כי היא אינה חותמת ו/או אחראית על ההלוואה שלקח אחיה גיל. גם במועד חתימת ההסכם ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים הבהירו לה הן דנילוב והן כי ההסכם מתייחס אליה ואל ההלוואה שניתנת לה בנפרד ואל ההלוואה שניתנה לאחיה גיל בנפרד. כך גם לאחר חתימת ההסכם וכמפורט לעיל בהתכתבות בין הצדדים חוזק רושם זה לפיו התובעת חבה אך ורק עבור הסכום שהועבר אליה.
32. עוד יצוין למען השלמת התמונה כי גיל מעולם לא חתם על ההסכם.
הוראות הסכם ההלוואה:
33. הוראות הסכם ההלוואה העיקריות הרלוונטית לתביעה דנן המלמדות גם הן על ההונאה וההטעיה שהפעיל הנתבע, באמצעות הנתבע ו/או מי מטעמו וביניהם דנילוב, על התובעת.
34. כפי שניתן ללמוד מקריאת הוראות החוזה עליו חתמה התובעת (והמשכנתא שנחתמה על ידה באותו מועד) הוא נחזה אמנם ככזה שמזכיר את הסכומים שקיבל אחיה ואולם היא הוטעתה לחשוב כי ככל שהדברים נוגעים אליה היא תחויב אך ורק בסכום הנוסף שיועבר אליה ע"ס 300,000 ₪ וכך גם המשכנתא שתירשם על דירתה באה להבטיח רק סכום זה.
כמו כן אין זכר לעובדה כי הסך של 700,000 ₪ הועבר לגיל כהשקעה במסעדה ו/או נסיבות העברת סכום זה אליו ובהסכם מוצג סכום זה גם הוא כהלוואה ולא כהשקעה במסעדה.
34.1. בהואיל הראשון להסכם נכרכה התובעת עם אחיה גיל כ "מלווה" בעוד שברור שלא רק שלא מלווה הנתבע לתובעת מיליון ₪ אלא שהסכום הארי, היינו ע"ס 700,000 ₪ הועבר אל גיל אחיה כהשקעה הרבה לפני חתימת התובעת על ההסכם וכלל לא ידיעתה ו/או מעורבותה בהשקעה זו. בהואיל זה נכרכו שני הסכומים כ "הלוואה" אחת.
34.2. סעיף 3.1 להסכם גם הוא מחבר בין סכום שהתקבל כבר ויוצר מצג שווא לפיו הנתבע "מלווה" גם לתובעת את הסך של 700,000 ₪ - סכום שכאמור הועבר עובר לחתימת ההסכם לגיל ישירות כהשקעה במסעדה וללא ידיעתה או מעורבותה של התובעת.
34.3. סעיף 3.2 להסכם הינו הסעיף היחיד המתייחס לסכום ההשקעה במסעדה שכבר ניתנה בעבר ע"ס 700,000 ₪ אך למען הסר ספק סכום זה מוצג כ "הלוואה" ולא כהשקעה במסעדה.
34.4. סעיף 4 להסכם קובע כדלקמן: "סך של 700,000 ₪ שולם זה מכבר לידי הלווה 2 והלווה 2 מאשר קבלת הסכום הנ"ל לידיו וסך של 300,000 ₪ ישולם על ידי הלווה עפ"י בקשתו וההלוואה תינתן על ידי המלווה ללווה כנגד רישום משכנתא על זכויות הלווה 1 מקרקעין כמפורט בסעיף 8 להסכם להלן"
סעיף זה הינו אחד מהסעיפים אשר על פיו הובהר לתובעת כי אין לה מה לדאוג באשר הסכום היחיד שעליו היא תהיה "אחראית" ותרשום את המשכנתא לטובת הנתבע הינו סכום זה.
34.5. גם בסעיף 8 להסכם שהינו סעיף הביטחונות מתייחס ל "הלוואה" שעה שהובהרה לתובעת שההלוואה הינה אך ורק ההלוואה שהיא אחראית אליה, היינו ההלוואה ע"ס 300,000 ₪. התובעת ראתה את עצמה כ "לווה" של ההלוואה שלה ולא של ההשקעה במסעדה שהועברה אל אחיה שהרי גם הוא אמור לחתום על ההסכם. הדברים היו ברורים לה ואלו חוזקו על ידי הנתבע, חבריו ועורך הדין שהגיע להחתים אותה. לא למיותר לציין כי לא לחינם לא נרשם סכום כלשהו בסעיף זה.
34.6. יש לציין בסוף ההסכם, בכתב יד נרשם כי הסך של 700,000 ₪ ישולם תוך 48 חודשים ולא 24 חודשים וזאת לדברי הנתבע ומי שהגיע איתו לפיה הדבר התווסף לבקשת גיל אחיה של התובעת שכאמור אמור היה לחתום גם הוא על ההסכם ולשלם חלק זה.
34.7. יש לציין ולהדגיש כי לתובעת מעולם לא הומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה על ההסכם והדברים אף לא נרשמו בחוזה ולא בכדי. ככל הנראה חששו הנתבע וחבריו כי התובעת תתייעץ עם עורך דין לפני חתימתה.
34.8. הנה כי כן הנתבע וחבריו ובכוונת מכוון נמנעו מלציין בחוזה בצורה מפורשת ברורה וחד משמעית כי התובעת מתחייבת גם עבור ההשקעה שהועברה לגיל לפתיחת המסעדה זמן רב לפני חתימת ההסכם וזאת למרות שהיה ברור להם מראש, ואף הובטח על ידי מר דנילוב כאמור לעיל מראש כי השבת סכום זה לא יוטל על כתפיה.
בשורה התחתונה ברור כי כאשר הנתבע ו/או מי מטעמו הבינה שהשקעתם במסעדה בדובאי לא נשאה פרי והם הפסידו את כספם הם פעלו לנטרל את הסיכון שהם לקחו על עצמם ולהעבירו על כתפיה של התובעת וההסכם והנסיבות האופפות אותם כמתואר לעיל מדברים בעד עצמם
התשלום שביצעה התובעת לסילוק ההלוואה שהיא נטלה:
35. ביום 13/03/23 העבירה התובעת אל הנתבע את הסך של 300,000 ₪ לסילוק ההלוואה שהועברה אליה זאת בנוסף על הריבית ששילמה התובעת במהלך החודשים שמחתימת ההסכם ע"ס 58,500 ₪ ובסך הכל 358,500 ₪.
אישור הנתבע מיום 13/03/23 על החזר 358,500 ₪ מצ"ב כנספח ה'
36. במקביל נשלח ביום 13/07/23 על ידי ב"כ התובעת גלי לי אלרום מכתב אל הנתבע בדרישה לבטל את המשכנתא על הדירה.
העתק מכתב ב"כ התובעת אל הנתבע מיום 19/07/23 מצ"ב כנספח ו'
פירוט הטענות:
37. התובעת תטען כי יש להורות על מחיקת המשכנתא באשר התחייבותה של התובעת על פי הסכם ההלוואה נגעה אך ורק לסכום ההלוואה שהיא נטלה ע"ס 300,000 ₪ וריבית וסכום זה שולם ביום 13/07/23.
טענותיה הבאות של התובעת נטענות לחילופין או לחילופי חילופין על פי ההקשר.
38. התובעת תטען כי יש להורות על ביטול הסכם ההלוואה מחמת היעדר גמירות דעת מצדה של התובעת לשלם עבור השקעה שמעולם לא הייתה קשורה אליה ו/או סכום הלוואה כביכול שמעולם לא נטלה.
39. התובעת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה ואת שטר המשכנתא מחמת היעדר גמירות דעת מצדה של התובעת לשלם עבור השקעת הנתבע במסעדה בדובאי.
39.1. כמפורט בהרחבה לעיל לאורך כל התקשרות הצדדים, הן עובר לחתימת ההסכם ושטר המשכנתא והן לאחריו הובטח לה והיא הייתה תחת מצג השווא שהוצג לה לפיו היא תשלם אך ורק עבור ההלוואה שניתנה לה ע"ס 300,000 ₪.
39.2. התובעת תטען כי ההתכתבות בין הצדדים עובר לחתימת ההסכם ולאחריו והן הוראות ההסכם המטעות מלמדים על כך כי לתובעת מעולם לא הייתה גמירות דעת לחתום על השקעה שמעולם לא הייתה שותפה לה במסעדה בדובאי ו/או הלוואה ו/או על שטר המשכנתא שמחייב אותה בסכומים שמעולם לא נטלה או הייתה שותפה להם.
40. התובעת תטען כי יש לבטל את ההסכם ואת שטר המשכנתא שנחתם מכוחו מחמת טעות ו/או הטעיה ו/או מחמת חוסר תום לב קיצוני מטעם הנתבע ו/או מי מטעמו בניסוח ההסכם:
40.1. התובעת תטען כי בחתימתה על הסכם המכר ועל שטר המשכנתא סברה כי חתימותיה על מסמכים אלו נוגעים אך ורק להלוואה שהיא קיבלה ולא להשקעה של הנתבע ו/או מי מטעמו במסעדה בדובאי ו/או הלוואה קודמת שקיבל גיל אחיה.
40.2. התובעת תטען כי היא טעתה בחתימתה על החוזה, כי המדובר בטעות יסודית וכי כמתואר לעיל היה ידוע בפועל או בכוח לנתבע על הטעות שהרי התובעת הבהירה את הדברים פעם אחר פעם, הן עובר לחתימה על ההסכם ועל שטר המשכנתא ואין לאחריו.
40.3. תוסיף ותטען התובעת כי ללא הטעות ו/או ההטעיה מצדו של קבוצת הנתבע, לא הייתה מתקשרת התובעת בהסכם.
40.4. עוד תדגיש התובעת כי לא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבע ו/או מי מטעמו ידעו היטב על הטעות של התובעת וכי ההסכם בעצמו נועד להטעות בכוונת מכוון את התובעת לחשוב כי היא מתחייבת אך ורק כלפי ההלוואה שהיא נטלה.
40.5. עוד תטען התובעת כפי שיפורט להלן בחלק העוסק בהפרת הוראות חוק אשראי הוגן – פגמים בחוזה ההלוואה מהווים גם הם הטעיית התובעת.
40.6. כפי שיפורט להלן גם ניסוח החוזה על ידי הנתבע ו/או מי מטעמו לרבות ב"כ מהווים הטעיה מצד הנתבע או למצער הביאו לכדי טעות את התובעת לחתום על ההסכם.
40.7. התובעת תטען כי ההואיל הראשון להסכם אשר בו הוגדרה התובעת כ- "מלווה" ביחס לסך הלוואה של מיליון ₪ ובכך נכרכו יחדיו הן ההלוואה שנטלה התובעת והן ההשקעה במסעדה שהייתה שותפה לו הנתבע ו/או מי מטעמו מהווה נוסח מטעה כלפי התובעת.
40.8. התובעת תטען כי סעיף 3.1 להסכם המחבר בין סכום ההשקעה של הנתבע ו/או מי מטעמו במסעדה בדובאי ויוצר מצג שווא לפיו לפי הנתבע מלווה גם לתובעת את הסך של 700,000 ₪ הינו נוסח מטעה כלפי התובעת.
אכן סעיף 3.2 להסכם מתייחס לסכום ההשקעה במסעדה בדובאי אך סכום זה מוצג כ "הלוואה" והוסף ככל הנראה כדי להציג מצג שווא כביכול יש הפרדה בין סכום ההשקעה במסעדה בדובר לבין הסכום שעתה הוא מלווה לתובעת. התובעת כטען כי סעיף זה גם הוא נועד אך ורק להטעות את התובעת באשר ברור שעל פי שאר סעיפי ההסכם ההלוואות כרוכות יחדיו ועל פיהן התובעת הינה "מלווה" גם כלפי סכום ההשקעה במסעדה בדובאי שעתה הנתבע ו/או מי מטעמו ביקשה להטיל על התובעת.
40.9. התובעת תטען כי סעיף 4 לחוזה גם מהווה גם הוא נוסח מטעה באשר הוא נועד כביכול להבהיר את ההפרדה שבין התובעת והסכום שהיא מלווה לבין סכום ההשקעה במסעדה בדובאי ובכך לשכנע את התובעת כי שטר המשכנתא נוגע אך ורק לסכום שהיא הלוותה. ראו למשל הסיפא לסעיף 4 להסכם אשר גם הוא מטעה בניסוחו ושכנע את התובעת כי אך ורק על סכום ההלוואה שהיא תקבל תירשם המשכנתא. גם בסעיף זה משפט אחד מתייחס לסכום ההשקעה בדובאי (ששוב יצוין כי הוא מוסווה כ "הלוואה") ואילו משפט אחרי מתייחס רק להלוואה על סך 300,000 ₪ ושם נרשם כי הלוואה זו תירשם כנגד רישום המשכנתא על זכויותיה של התובעת במקרקעין שבבעלותה.
40.10. התובעת תוסיף ותטען כי גם בסעיף 8 להסכם מהווה נוסח מטעה כלפי התובעת שיצר כלפיה מצג שווא לפיו שוב ההלוואה שהיא אחראית עליה הינה ההלוואה ע"ס 300,000 ₪.
40.11. התובעת תטען כי גם אזכור אחיה גיל כמלווה (למרות שכאמור מדובר בהשקעה שלקחה על עצמה הנתבע ו/או מי מטעמו על הסיכונים בה) כמה פעמים בחוזה נועד לחזק את מצג השווא כלפי התובעת כי מדובר בהסכם שמתייחס אליה בנפרד ואל אחיה בנפרד.
40.12. עוד תטען התובעת כי ההסכם נוסח על ידי הנתבע ו/או מי מטעמו והוא זה, ככל הנראה באמצעות ב"כ, ניסח את הנוסח המטעה.
41. התובעת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה ושטר המשכנתא שנחתם בצמוד אליו מחמת עושק:
34.1. התובעת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה מחמת הפגם הקבוע בסעיף 18 לחוק החוזים באשר הוא נגוע בפגם העושק.
34.2. התובעת תטען כי הן בעילת הטעות וההטעיה והן בעילת העושק המדובר בעילות לביטול חוזה מחמת פגם ברצון. התובעת תטען כי היא הראתה כי נמנע ממנה מידע שאותו היה על הנתבע ו/או מי מטעמו לגלות ובראש ובראשונה העובדה כי הסכום שהועבר לגיל עובר לחתימת ההסכם היה סכום השקעה ולא סכום הלוואה וכי בוודאי אם היא הייתה יודעת שהיא מתחייבת וערבה לסכומים כפולים ומכופלים ממה שהיא הסכימה להלוות ולהיות ערבה להם היא בוודאי לא הייתה מסכימה לחתום על ההסכם ושטר המשכנתא .
34.3. כמו כן הראתה התובעת כי במועד חתימת ההסכם ושטר המשכנתא היא הייתה במצב של מצוקה ולחץ שנוצל לצורך החתמתה על שטר המשכנתא שתנאיו גרועים מהמקובל (שהרי כוונתה הייתה כאמור להתחייב אך ורק להלוואה שקיבלה ע"ס 300,000 ₪ ולא מיליון) ובוודאי שמהנסיבות אשר הוצגו לעיל עולה כי ללא ניצלו התובע ו/או מי מטעמו את מצבה היא לא הייתה חותמת על שטר המשכנתא .
34.4. התובעת תוסיף ותטען כי הנתבעים ניצלו את חוסר היכולת שלה להתכונן ולהכין את עצמה למעמד חתימת וכי הם פעלו תוך הטעייתה על דרך של ניסוח מבלבל בהסכם ואף תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן שבו היו בביתה 2 בעלי עניין ועורך דין בביתה שכולם יחד מנסים לשכנע אותה כי נכון לה לחתום על ההסכם וכי כל דרישותיה לגבי הלוואה (כמפורט בהתכתבות המוקדמת ביניהם) התקיימו.
34.5. התובעת תטען כי בנסיבות אלו תנאי החוזה, בהתחשב במצבה של התובעת והתנהגותם של הנתבעים חורגים באופן בלתי סביר וקיצוני מהמקובל.
42. התובעת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה ושטר המשכנתא הנסמך עליו מחמת חוסר תום לב קיצוני מטעם קבוצת הנתבע.
42.1. התובעת תטען כי התנהלותו של הנתבע ו/או מי מטעמו כמפורט לעיל בסעיפים הקשורים לטעות, הטעיית התובעת ועושק נגועים בחוסר תום לב קיצוני.
42.2. ויודגש הרקע הכללי לחתימתה של התובעת על ההסכם: הניסוח הנ"ל על מצגי השווא המטעים והלחץ על התובעת לחתום על החוזה היו שעה שהיו בביתה 3 גברים, אחד מהם עורך דין וכולם פועלים כלפיה יחד לשכנעה כי ההסכם הוא לטובתה וכי חתימתה נוגעת אך ורק להלוואה שהיא עומדת לקבל. כל זאת כאמור מבלי שאפילו ניתנת לתובעת האופציה להתייעץ עם עורך דין מטעמה.
42.3. ועוד יש לשאול ולתהות, אם פעלו התובע ו/או מי מטעמו בתום לב ואם התובעת הסכימה לשנות את דעתה ולאשר הלוואה וערבות על מיליון ₪ ולא 300,000 ₪ כפי שהתעקשה פעם אחר פעם לפני חתימת ההסכם – מדוע אין עדות חיצונית לכך מלבד חתימתה על ההסכם המטעה? מדוע לדרישתה ורצונה לחתום על הסכם הלוואה של 300,000 ₪ ניתן למצוא כמה וכמה עדויות, הן לפני ההסכם והן לאחריו (כפי שניתן להיווכח מההתכתבות בין הדדים כמצוטט לעיל) ואילו לגבי שינוי דעתה שללא ספק הינו שינוי קיצוני, שהרי כביכול היא קיבלה על עצמה הלוואה שאינה שלה ובסכום כפול ומכופל מכוונתה הראשונית – אין כל אינדיקציה?
43. התובעת תטען כי יש להחיל על חוזה ההלוואה ושטר המשכנתא הנסמך עליו באשר החוזה נוגד את הוראותיו של חוק אשראי הוגן:
43.1. התובעת תטען כי הנתבע היו בגדר מלווה לפי חוק אשראי הוגן ויש לראות אותו כמי שנתן את ההלוואה בדרך עיסוק.
43.2. התובעת תטען כי על פי חוק אשראי הוגן כל נותן הלוואה ייראו אותו כנותן הלוואה בדרך עיסוק, אלא אם כן יוכיח שלא כן הדבר. ממילא בעניינינו אין כל מחלוקת כי הצדדים אינם בני משפחה ושזו אינה הפעם הראשונה שהוא העניק הלוואה בריבית לצד שלישי.
43.3. בתי המשפט חזרו על תכליותיו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות והדברים סוכמו כך בע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשולי, פסקה 15 (פורסם בנבו, 24.6.2007), כדלקמן (להלן: "פרשת צוניאשוילי"):
"ההסדרה המשפטית של שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, הידוע גם כ"שוק אפור", טומנת בחובה שני אינטרסים מנוגדים. מן העבר האחד של המתרס עומדת ההכרה בכך שההלוואה החוץ בנקאית נולדה לענות על צורך אמיתי הקיים בשוק, דהיינו, מתן הלוואה לגורמים אשר אינם יכולים לקבל במערכת הבנקאית. הכרה זו, במובלע, מניחה כי תנאי ההלוואה משקפים את הסיכון הגלום בה. מן העבר השני עומדת השאיפה לספק הגנה הולמת ללווה, ולמנוע מן המלווה לנצל לרעה את הבדלי הכוחות והפער ביכולות המיקוח [...]"
ובהמשך:
"[...] דווקא אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ בנקאית, ואופיו הבעייתי של השוק האפור [...] לא רק מצדיקים אלא גם מחייבים הקפדה על כל תגיהן ודקדוקיהן של הוראות החוק, וחובתנו לעמוד על משמר זה. אכן, הלווים הבאים אל ההלוואות בשוק האפור יודעים היטב שלא באו לקופת גמילות חסדים ואף לא לבנק; אך כל שקבע המחוקק באשר לחובות המלווה כלפיהם צריך להישמר ללא פשרות.
43.4. הנה כי כן מטרתו העיקרית של חוק ההלוואות החוץ בנקאיות הייתה להתמודד עם תופעת ניצול מצוקתם של צרכנים שאינם בעלי כוח מיקוח בשל מצוקתם, ומסכימים ללוות כספים בתנאים בלתי סבירים. במסגרת זו מצא המחוקק להטיל חובות שונות על המלווה החוץ בנקאי, לרבות חובת עריכת חוזה ההלוואה בכתב (סעיף 2 לחוק), החובה לגלות ללווה גילוי מלא של כל פרטי ההלוואה (סעיף 3 לחוק), קביעת עלות אשראי מרבית (סעיף 5 לחוק), הגבלת ריבית הפיגורים (סעיף 6 לחוק) ועוד.
43.5. אשר על כן תטען התובעת כי יש להחיל את הוראות חוק אשראי הוגן בעניינינו לא רק נוכח העובדה כי הנתבע נכנס להגדרת נותן הלוואה על דרך של עיסוק אלא גם נוכח העובדה כי התובע ו/או מי מטעמו פעלו בדרך לא דרך על מנת לנצל את מצוקתה של התובעת והחתמתה על הסכם שלמרות שבפועל מעניק לה הלוואה ע"ס 300,000 ₪ מחייב אותה בהחזר הלוואה של מיליון ₪ תוך רישום משכנתא על דירתה. כל זאת כשהתברר לנתבע ו/או למי מטעמו כי ככל הנראה את ההשקעה שהעבירה הנתבע ו/או מי מטעמו הם כנראה לא יקבלו חזרה ומשום כך הטילו את סיכוני ההשקעה שנתנו על כתפיה של התובעת – למרות התנגדותה לכך, הן עובר לחתימת הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא והן לאחריו.
44. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בחובות הגילוי המוטלות עליו בסעיף 3(א) לחוק אשראי הוגן.
44.1. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הראשוני הקבוע בסעיף 3(א) לחוק אשראי הוגן אשר על פיו מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו...".
44.2. ויודגש, אכן הועבר אל התובעת טיוטת ההסכם עובר לחתימת החוזה ואולם התובעת לא הסכימה לחתום עליו וביקשה כי חוזה יתוקן כך שיהיה מצוין בו הסכום שעל התובעת – טיוטת החוזה עליו חתמה התובעת מעולם לא הועברה אליה.
44.3. התובעת תטען כי הנתבע ו/או מי מטעמו מעולם לא העביר אליה עותק של ההסכם שנחתם עובר למועד חתימת ההסכם ולא ניתנה לה כל הזדמנות לעיין בחוזה לפני כריתתו.
44.4. אין ספק כי נוכח הדברים שנאמרו על ידה כאמור בהתכתבויות עובר לחתימת ההסכם נמנע בכוונת מכוון הנתבע ו/או מי מטעמו להעביר עותק מן ההסכם אל התובעת וזאת על מנת שלא יתאפשר לה להתכונן ו/או להתייעץ בקשר אליו. בצורה כזו קל היה יותר לנתבע ו/או מי מטעמו להפעיל לחץ על התובעת לחתום על ההסכם ולהטעות אותה לחשוב שכוונתה לחתום על הסכם הלוואה על סך של 300,000 ₪ ולהיות ערבה לסכום זה בלבד אכן מתקיימת בהסכם.
45. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בחובות הגילוי המוטלות עליו בסעיף 3(ב) לחוק אשראי הוגן.
45.1. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הבסיסי ביותר הקבוע בסעיף 3ב(ב)(2) הקובע כי חוזה ההלוואה יכלול גם את "סכום ההלוואה" או ביתר פירוט סכום ההלוואה שמקבלת התובעת. כפי שניתן להיווכח מהסכם ההלוואה "הלווה" הוגדר ככל הנראה בכוונת מכוון הן כתובעת והן כאחיה ואילו סכום ההלוואה הוגדר כמיליון ₪ ואילו סכום ההלוואה לבש ופשט צורה על פי צרכי ההטעיה של הנתבע. פעם מדובר במיליון ₪ (ראו ההואיל הראשון וסעיף 3.1) ופעם מדובר בפיצול הסכום לשני חלקים ש- 700,000 ₪ מהם לווה אחיה של התובעת ואילו את הסך הנותר ע"ס 300,000 ₪ כביכול לוו התובעת ואחיה יחדיו.
45.2. התובעת תטען כי העובדה כי הנתבע הסווה את השקעת הנתבע ו/או מי מטעמו במסעדה בדובאי ע"ס 700,000 ₪ כ "הלוואה" וכי אין כל אזכור להשקעה זו אלא רק ל "הלוואה" שכאמור לעיל גם לגביה לא מפורט מתי ניתנה ובאילו נסיבות הרי שגם בכך לא עמד הנתבע בחובות הגילוי המוטלות עליו בחוק אשראי הוגן.
45.3. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הקבוע בסעיף 3ב(ב)(3) הקובע כי חוזה ההלוואה יכלול גם את "הסכום שקיבל הלווה בפועל". גם בעניין זה לא ברור מהחוזה מה הוא הסכום אותה קיבלה התובעת בפועל. ראו לעניין זה שוב ההואיל הראשון לחוזה לפיו "הלווה פנה אל המלווה בבקשה כי יולווה לו סך של 1,000,000 ₪ (בעוד שבכותרת הלווה מוגדרים הן התובעת והן אחיה יחדיו). ואילו בסעיף 3.2 לחוזה מוגדר כי ישולם "ללווה" הסך של 300,000 ₪ למרות שהלווה כאן היא התובעת. בשורה התחתונה לא רק שלא מוגדר במפורש מה סכום ההלוואה שתקבל התובעת אלא שכאמור לעיל בכוונת מכוון נעשה שימוש בהגדרה "לווה" בצורה לא ברורה ומעורפלת.
45.4. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הקבוע בסעיף 3ב(ב)(4) הקובע כי חוזה ההלוואה יכלול גם את " שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה". עיון בסעיף 5.1 להלוואה מלמד כי לא פורט החישוב השנתי של שיעור הריבית של ההלוואה.
45.5. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הקבוע בסעיף 3ב(ב)(8), (8א), (8ב) הקובע כי חוזה ההלוואה יכלול גם את " שיעור העלות הממשית של האשראי", "שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה", "שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה"
45.6. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הקבוע בסעיף 3ב(ב)(1) הקובע כי חוזה ההלוואה יכלול גם את "שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה".
45.7. התובעת תטען כי ביחס להלוואה דנן יש להחיל סעיף 4 לחוק אשראי הוגן לפיו תוצרת הפרת חובת הגילוי מצד המלווה גוררת אחריה מניה וביה את הוראות סעיפים 12(ב) ו- 15 לחוק החוזים. התובעת תחזור על טענתה כי יש לקבוע כי התחייבויותיה של התובעת נגעו אך ורק להלוואה שהיא נטלה ולא להשקעת הנתבע במסעדה ולהורות על מחיקת המשכנתא או לחילופין יש לבטל את הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא שנחתם בעקבותיו (מכוח ההלכות לביטול הסכם מכר) לאור הפרה קיצונית של חובת תום הלב מצדו של הנתבע ו/או מי מטעמו מחמת טעות של התובעת שנבעה מהטעיה מכוונת וברורה של הנתבע ו/או מי מטעמו.
46. התובעת תטען כי הנתבע ו/או מי מטעמו לא עמדו בחובות הגילוי המוטלות עליהם בהוראות פרק ב' לחוק הערבות:
46.1. פרק ב' לחוק הערבות קובע שהוראותיו יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה. נושה מוגדר שם בסעיף 19: "מי שנתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי". וערב יחיד מוגדר כך: "מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב...". התובעת תטען כי על פי תנאים אלו נכנס הנתבע להגדרת נושה והתובעת להגדרת ערב יחיד. יודגש כאמור לעיל כי ברור כבר עתה כי לכל הפחות המדובר בהלוואה שנייה שנתן הנתבע וזו לא ניתנה על סמך קשר מיוחד בינו לבין התובעת .
46.2. בנסיבות אלו נפסק ב ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי [פורסם בנבו] (15.12.15) כי על הנתבע חלות חובות הגילוי הקבועות בסעיף 22 לחוק הערבות:
"חובות הגילוי ודרישות תום הלב המוטלות על נושה כלפי הערב הן רחבות אפוא מאלו המוטלות על צד המתקשר בחוזה רגיל. זאת, בין היתר, משום שהערב אינו צד להלוואה ולכן עולה חשש רב יותר כי לא יהיה בקיא בפרטיה. חובות הגילוי נועדו לוודא כי הערב מודע להיקף ולאופי חובותיו כדי שיטיב להעריך את הסיכונים אליהם נחשף... החובות המוגברות מוטלות גם על יחיד העוסק במתן הלוואות ולא רק על תאגידים בנקאיים. יתכן שבמקרה זה חשיבותן אף רבה יותר – לווים פונים לאפיק של הלוואה פרטית לאחר שלא הצליחו ליתן בטחונות המספקים את המערכת הבנקאית, והם נאלצים לפנות ל"שוק האפור". בשוק זה הריביות גבוהות באופן משמעותי, והערבים נחשפים לסיכון רב יותר. התיקון לחוק הערבות נועד לחייב את המלווים בתנאי בסיס מסוימים כדי להבטיח כללי משחק הוגנים יותר, ולמנוע ניצול של ערבים ושל לווים המצויים במצוקה"
46.3. התובעת תטען כי הנתבע לא עמד בתנאי סעיף 22 לחוק הערבות ובין השאר לא גילה לתובעת לפני כריתת חוזה הערבות את העניינים כדלקמן:
46.3.1. את היותה של התובעת ערבה יחידה כאמור בסעיף 22(ב)(1) לחוק הערבות.
46.3.2. את מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב כאמור בסעיף 22(ב)(2) לחוק הערבות. כאמור לעיל לא רק שהנתבע לא גילה את חלקה היחסי של התובעת בחיוב, הינו שדאג כי ייכתב בחוזה חובה של התובעת וסכום הערבות עליה היא מתחייבת במפורש ובלשון שאינה משתמעת לשתי פנים (במיוחד נוכח גילוי רצונה המוקדם והחוזר ונשנה של התובעת להיות קשורה אך ורק בהלוואה על סך 300,000 ₪ שהיא נטלה), אלא שבחלק הביטחונות בחוזה (סעיף 8) לא צוין סכום כלשהו כלל אלא רק המילה "הלוואה" שמשמעותה במתכוון נשארה עמומה בהסכם כמפורט לעיל.
46.3.3. את היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חוב קיים 22(ב)(3). שוב וכמפורט לעיל אין כל התייחסות בחלק הביטחונות בהסכם לעובדה שעתה התובעת משמשת התובעת להשקעה שהשקיעה הנתבע ו/או מי מטעמו במסעדה בדובאי ו/או כערבה לחוב קודם של אחיה גיל וכי היא ערבה גם להלוואתו. כאמור, כל שצוין היה המילה "הלוואה" על משמעותו העמומה. כמו כן ידע הנתבע היטב כי בשעה שנחתם ההסכם ההשקעה שהשקיעה הנתבע ו/או מי מטעמו במסעדה בדובאי ו/או ההלוואה שהועברה על ידה לגיל ככל הנראה כבר לא תושב והיה ברור לנתבע כי האפשרות היחידה לקבל השקעה / הלוואה זו חזרה היא רק באמצעות חתימתה של התובעת על הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא.
46.4. כמו כן תטען התובעת כי הנתבע לא עמד בתנאי סעיף 24(א) לחוק הערבות הקובע כי "נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו.."
46.5. אשר על כן תטען התובעת כי בהתאם לסעיף 23(א)(5) לחוק הערבות המורה, כי אם לא גילה הנושה לערב יחיד את הנדרש כאמור בסעיף 22(ב)(1) או בסעיף 22(ב)(3) לחוק, הרי שהוא פטור מערבותו – יש לפטור את התובעת מערבותה כלפי הנתבע.
47. התובעת תטען כי הנתבע ו/או מי מטעמו פעלו תוך הפרת חובה חקוקה:
התובעת תטען כי הנתבע ו/או מי מטעמו הפרו את חובותיהם כלפיה כמפורט לעיל לעניין הפרת חובותיהם כאמור בחוק החוזים, פקודת הנזיקין, חוק אשראי הוגן ו/או חוק הערבות וכי מטרתם של חוקים אלו הינם להגן על תובעים כמוה כנגד העוולות, המחדלים והפעולות שביצעה הנתבע ו/או מי מטעמו כלפיה.
48. התובעת תטען כי הנתבע ו/או מי מטעמו פעלו תוך עשיית עושר ולא במשפט.
התובעת תטען כי הנתבע ו/או מי מטעמו קיבלו שלא על פי זכות שבדין משכנתא על זכויותיה בדירה וכי עליהם להשיב לה זכות זו.
49. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבע לדין ולהורות ביטול הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייבם בהוצאות התובעות לרבות שכ"ט ומע"מ כחוק.
_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ התובעות
