Accessibility Tools

יום הולדת 48

אז מה הבנתי על החיים עד עכשיו

אז בשעה טובה ומוצלחת הגעתי לגיל המופלג 48.

אם הייתם שואלים אותי בגיל 20 על הגיל הזה, כנראה שהייתי אומר לכם שאני אעדיף להתאבד מלהיות זקן כל כך... ובכל זאת, יש יתרון לגיל, בשלב הזה אתה כבר נמצא די הרבה בעולם הזה בשביל להתחיל, באמת רק להתחיל להבין אותו, קצת.. ממש קצת. אז בעיקר בשביל עצמי, אנסה לכתוב מה הבנתי על החיים עד עכשיו.


אנחנו חיים בדמיונות...?
רוב האנשים שהכרתי, ואני ביניהם, חיים בעולם שהם המציאו לעצמם. בכל פעם מחדש אני מבין שהקשר בין העולם הדמיוני הזה שקיים רק בראש שלנו לבין המציאות מקרי לחלוטין. פחד ודאגות מהעתיד זה הדבר הכי מיותר שהומצא על ידי האדם, אנחנו לא באמת מכירים מישהו בגלל פוסט שלובפייסבוק או בגלל שהוא לבוש כזה או אחרת אנחנו רק מדמיינים שאנחנו כן, רוב הדברים שרציתי והשגתי היו די מאכזבים, רק חשבתי שהם יעשו אותי יותר מאושר. דווקא כשאני חושב שאני סוף סוף מבין משהו, באה המציאות ומלמדת אותי כמה אני טמבל.
מה הפתרון בעיני לכל הדמיונות האלו.. לדעתי הוא די פשוט: לחיות כמו ילד בן 3 הם חיים את הרגע אבל עד הסוף, הם סולחים מייד ולא נוטרים טינה ליותר משניה, הם הכי נדיבים כשמחייכים אליהם, הם נופלים מאה פעמים ביום וקמים, הם לומדים מטעויות ומיישמים מייד. מי שיש לו ילדים או מכיר ילדים מבין מייד למה שאני מתכוון, היתר ממילא חושבים שאני זקן מידי.. ☺

אנחנו לא אוהבים מספיק...?
אני לא מדבר על אהבה רומנטית, דווקא את זה רובנו עושים די טוב. זה הרי גורם לנו עונג וכמו עכברים במעבדה אנחנו כל הזמן על הגלגל הזה במרדף אחרי עונג מכל סוג שהוא - אפילו אם זה רק עונג לדקה.
בקבלה מוגדרת אהבה כ- ''ההשתוקקות של 2 ישויות להיות אחד''. האהבה שלנו למשפחה, לחברים, למוזיקה, לקב''ה או לטבע או לכל מה שבא לכם מבטאת את הרצון שלנו להיות אחד עם האהבה שלנו... לי קשה עם זה, מה לעשות.. אבל כן הבנתי שאני צריך לאהוב יותר - זה עדיין רק בראש לצערי כלומר אני יודע שזה נכון יותר, מתישהו זה יירד אני משער גם אל הלב... ובכל זאת, בכל פעם היה לי חיבור עם משהו בעולם הזה, אדם, או קב''ה או אפילו השדה שאני רוכב בו על אופניים - אין הרגשה שממלאת יותר.

בבחירה בין לעשות ללא לעשות, תמיד לעשות! ?
זה משהו שלצערי הבנתי רק לאחרונה אבל מוטב מאוחר... בחייו עובר אדם לא מעט צמתים, בלא מעט מהם ההחלטה היא די פשוטה: לעשות או לא לעשות (ללמוד או לא ללמוד, לקחת סיכון או לא לקחת סיכון, לנסוע או לא לנסוע, לומר כן להצעה או לסרב לה וכו וכו..) תמיד, או כמעט תמיד, לא לעשות הרבה יותר קל ומפתה מכן לעשות - בדיעבד תמיד הצטערתי יותר על מה שלא עשיתי מעל מה שכן...

זהו, 48 שנים עברו וכמו שאמרתי, באמת אין לי מושג לגבי איך העולם הזה עובד, רק קצת, ממש קצת... אולי בשנה הבאה אבין קצת יותר...

אין מאמרים קשורים