Accessibility Tools

התנגדות לביצוע שטר - הפרת חוק אשראי הוגן

המדובר ב- התנגדות לביצוע שטר לביצוע הסכם הלוואה שעליו הוחתמה מרשתנו מבלי שידעה על מה היא חותמת, כאשר היא אינה יודעת לקרוא בשפה העברית. למעשה מרשתנו לא הייתה הלווה כלל אלא הגיעה לחתום כערבה להלוואה ואולם המלווה החתימה אותה כלווה בחוסר תום לב וכמו כן הפרה כלפיה את חובת הגילוי ואת חובותיה על פי חוק אשראי הוגן. ייאמר כי ההתנגדות הוגשה באיחור של כשנתיים ולפיכך הוגשה במקביל בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. 

 


התנגדות לביצוע שטר

המבקשת, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש לראש ההוצאה לפועל הנכבד את התנגדותה לביצוע השטר שהוצג על ידי המשיבים בתיק שבכותרת.

יצוין כי במקביל להתנגדות זו מוגשת בקשת המבקשת להארכת המועד להגשת התנגדותה.

הצדדים:

  1. המבקשת, יחד עם המשיבים הפורמאליים חתמו ביום 10/01/18 על הסכם הלוואה על פיו לכאורה לווה מהמשיבים את הסך של 250,000 ₪ (להלן: "הסכם ההלוואה").

הסכם ההלוואה מצ"ב כנספח א'

  1. המשיב 1 והמשיבה 2 שהינה חברה בע"מ היו המלווים בהסכם ההלוואה.
  1. המשיב הפורמאלי 1 (להלן: "דני") הינו חתנה של המבקשת, והוא זה אשר היה בקשר עם המשיבים, ככל הנראה זמן רב עובר לחתימת הסכם ההלוואה ואליו הועברו כספי ההלוואה, ככל שאלו הועברו.
  1. המשיבה הפורמאלית 2 (להלן: "גלית") הינה בתה של המבקשת ורעייתו של המשיב הפורמאלי 1.
  1. המשיב הפורמאלי 4 הינו אביו של דני
  1. המשיבה הפורמאלית 5 הינה אחותו של דני.

ההתנגדות על קצה המזלג:

  1. המבקשת תטען בתמצית כדלקמן:
  • כי היא אינה יודעת לקרוא עברית והמשיבים ו/או ב"כ מעולם לא העבירו לה את ההסכם בשפתה ו/או תרגמו ו/או הבהירו לה בשפה ברורה את מהות ההלוואה, העובדה שהיא חותמת כמלווה למרות שהיא לא אמורה לקבל ולו אגורה מהמשיבים, את משמעות חתימתה על הסכם ההלוואה וכמו כן לא גילו לה את העובדה כי סכום ההלוואה הרשום בהסכם כולל הלוואה קודמת שהועברה אל ידני שנים קודמת לכן בריבית שנתית של כ- 48%.
  • המבקשת תטען כי למרות החתמתה על ההסכם כ "מלווה" היא לא קיבלה מהמשיבים ולו אגורה שחוקה אחת וממילא לאחר ההסכם לא העבירו המשיבים את הסכום הנקוב בהסכם ההלוואה.
  • לעניין הסכום בסך 120,000 ששולם עובר להסכם ההלוואה תטען המבקשת כי על סכום זה, שגילם ייתרת הלוואה שניתנה לדני בשנת 2016 שולמה ריבית לא חוקית בשיעור של 48% וכי בכל מקרה יש לנכות סכום זה מסכום ההלוואה שניתנה בשנת 2018.
  • המבקשת תטען כי לכל היותר חתימתה על ההסכם הייתה כערבה להסכם ההלוואה ולא כמלווה. לפיכך ויתור המשיבים כלפי המשיב הפורמאלי 4 מחובו בתשלום של 80,000 ₪ גרם לפקיעת ערבותו מעבר לסכום זה גם כלפיה.

לחילופין תטען המבקשת כי על פי סעיף 55(ג) לחוק החוזים [חלק כללי], תשל"ג – 1973 ולאור העובדה כי המשיבים פטרו את המשיב הפורמאלי 4 מחובו בתשלום של 80,000 ₪ הרי שיש לפטור גם את המבקשת מחובה, מעבר לסכום ששולם על ידי המשיב הפורמאלי 4.

  • המבקשת תטען כי מעיון בבקשת הביצוע עולים כשלים וכמו כן הצהרות שאינן אמת ואף לא צורפו כל המסמכים אשר צוינו בהסכם המכר, לרבות שטרות החוב.
  • המבקשת תטען כי מעיון בהסכם ההלוואה מיום 10/01/18 עולה כי אין מצד המשיבים גילוי מלא של כל המידע הנדרש בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק אשראי הוגן.
  • המבקשת תטען כי יש להחיל על המשיבים את הוראות חוק אשראי הוגן במלואן וכי מעיון בהסכם ההלוואה מיום 10/01/18 עולה כי אין מצד המשיבים גילוי מלא של כל המידע הנדרש בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק אשראי הוגן.
  • המבקשת תטען כי המשיבים פעלו תוך הפרת חובה חקוקה.
  • המבקשת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה מחמת עושק.
  • למבקשת עומדת טענת קיזוז
  • המבקשת תטען כי טענותיה בבקשה דנן מובילים למסקנה כי יש לקבל את התנגדותה.

אזהרת ההוצאה לפועל לא נמסרה כדין למבקשת מעולם:

  1. כהקדמה לדברים ולמען הבאת מלוא התמונה בפני ראש ההוצאה לפועל הנכבד ייאמר כאמור בבקשת המבקשת להארכת המועד להגשת התנגדותה המוגשת במקביל להתנגדות זו כי המשיבים לא מסרו מעולם את אזהרת ההוצאה לפועל למבקשת.
  1. כפי שניתן לראות מאישורי המסירה:
  • הכתובת המופיעה על אישור המסירה היא רחוב עזרה 7 כרמיאל.
  • כתובתה של המבקשת, על פי משרד הפנים וכאמור בתעודת הזהות שלה הינה רחוב חנקין 7 נשר
  • לא יכולה להיות מחלוקת כי החותמת על אישור המסירה הינה גלית שאכן התגוררה במועד מסירת האזהרה, יום 07/10/20 ברח' חנקין 7 נשר. היא המשיכה להתגורר בכתובת זו עד ליום 31/10/20.

העתק אישורי המסירה ותעודת הזהות + ספח של המבקשת מצ"ב כנספח ב'

  1. אשר על כן, ובנסיבות אלו לא יכולה להיות כל מחלוקת כי אזהרת ההוצאה לפועל מעולם לא נמסרה כדין למבקשת. האזהרה לא נמסרה בכתובתה של המבקשת ואף לא לידיה.

הרקע העובדתי

  1. המבקשת הינה כאמור לעיל אמה של גלית שנשואה כאמור לעיל לדני.
  1. המבקשת אמנם עלתה לישראל בשנת 2014 ואולם היא אינה יודעת לקרוא ו/או לכתוב בעברית וגם את השפה המדוברת היא אינה מבינה על בוריה.
  1. ייאמר כבר עתה כי רוב הפרטים בהתנגדות זו נודעו למבקשת רק לאחרונה ובדיעבד ומבלי נאמרו לה הדברים בזמן אמת. לפיכך, מלבד תצהירה מצורפים להתנגדות זאת גם תצהיריהם של גלית בתה ודני חתנה.
  1. דני הכיר את המשיב 1 מילדות והלווה מהמשיבים כמה וכמה פעמים כספים. לקראת סוף 2016 לווה דני 150,000 ₪ שהועברו אליו ב- 3 תשלומים של 50,000 ₪ כל אחד. העברות אלו בוצעו ללא הסכם ודני לדבריו שילם ריבית של 6,000 ₪ לחודש (ריבית שנתית של 48%) כאשר הקרן נותרה כפי שהייתה.
  1. במהלך שנת 2017 שילם דני, מלבד סכומי הריבית כאמור לעיל, גם 30,000 ₪ מהקרן ולפיכך נותר לו לתשלום עבור ההלוואה שניתנה לו הסך של 120,000 ₪.
  1. בשנת 2018 נזקק דני לסכום נוסף ע"ס 130,000 ₪ והמשיבים מצידם הסכימו, אבל כתנאי דרשו כי דני יגיע עם ערבים שיחתמו על הסכם הלוואה ורק לאחר מכן תוענק לו ההלוואה הנוספת שהתבקשה על ידו.
  1. דני, שהיה עד אז אדם נורמטיבי לחלוטין וללא חובות כלל (על כל פנים לא כאלו שהיו ידועים לאשתו מלבד הלוואות קטנות בבנק), שעובד בעבודה קבועה ומסודרת פנה אל גלית אשתו, אל המשיבה ואל אחותו ואביו שיגיעו לחתום כערבים על ההלוואה.
  1. המבקשת הגיעה לבקשת בתה ובלווייתה אל משרדו של עו"ד אורי ארביב על מנת לחתום על ההסכם. עו"ד ארביב לא הסביר למבקשת במה מדובר ואולם הוא כן שאל את המבקשת אם היא יודעת על מה היא חותמת, המבקשת ענתה שכן ולאחר דקה או שתיים בדיוק הם היו מחוץ למשרדו של עורך הדין. זאת יש לציין, מבלי שהמבקשת קיבלה את ההסכם לידיה.
  1. ואולם כל שידעה המבקשת הוא כי בתה וחתנה מבקשים ממנה עזרה לעניין סכום כסף שהם חייבים אך היא מעולם לא ידעה בדיוק באיזו סכומים מדובר ומה הם תנאי ההלווה מהסיבה הפשוטה כי היא אינה קוראת עברית והיא אף מתקשה להבין את השפה העברית גם בשיחה פשוטה. למיותר לציין כי עו"ד ארביב לא טרח לברר זאת וממילא לא דאג כי ההסכם יתורגם לה.
  1. כמו כן מעולם לא הוסבר למבקשת משמעויות חתימתה לרבות העובדה כי ניתן יהיה, אם לא ישולמו התשלומים כסדרם, לפעול כנגדה בלשכת ההוצאה לפועל וכי דירתה תהיה בסכנה והיא ואמה המתגוררת עמה יישארו ללא קורת גג. הדברים לא הוסברו לה אף על ידי בתה ו/או חתנה.
  1. על כל פנים, המבקשת שחתמה על ההסכם כלווה לא קיבלה אגורה שחוקה לידיה, לא את אותם 130,000 ₪ שידני ביקש מהמשיבים כהלוואה נוספת על זו שהוא לקח בעבר ובוודאי לא מאותו סכום של 120,000 ₪ שדני היה חב למשיבים עוד משנת 2016.
  1. ככל הידוע למבקשת דני שילם תקופה ארוכה את הריבית עבור ההלוואה ובתה גלית אף קיבלה מידי פעם לידיה קבלה על תשלומים אלו. בסך הכל שולם על חשבון ההלוואה מיום 16/08/18 עד ליום 25/08/20 הסך של 65,850 ₪ (כולל מע"מ)

קבלות על התשלומים ששולמו למשיב מיום 16/01/18 עד ליום 25/08/20 מצ"ב כנספח ג'

(יצוין כי חלק מהקבלות חסרות, ואולם על גביהן ניתן לראות כי נכתב באיזה מספר תשלום מדובר)

  1. ואולם ביום 05/04/20 קיבלה גלית לביתה מכתב התראה מעורך דין אורי ארביב אשר על פיו קיים חוב בהלוואה ע"ס 19,600 ₪. יצוין כי ככל הזכור לה המבקשת לא קיבלה מכתב זה ואולם גם אם הוא נשלח אליה, היא כאמור לא ידעה לקרוא אותו.

מכתב ההתראה מעו"ד ארביב מיום 05/05/20 מצ"ב כנספח ד'

  1. במהלך שנת 2019 התברר לגלית כי בעלה דני התמכר לסמים ואף הסתבך בתיק פלילי ונשלח במסגרת הסדר טיעון למוסד לגמילה. ביום 31/10/20, לאחר שבני הזוג נפרדו והסתיים חוזה השכירות של הדירה ששכרו עברה גלית עם ילדיהם הקטנים לביתה של המבקשת.
  1. בין לבין, וביום 18/02/19 ניתן צו כינוס כנגד דני וגלית ואולם דני עשה ככל יכולתו להמשיך ולשלם למשיבים ולהגיע איתם להסדר. ללא הצלחה.
  1. בחודש ספטמבר 2020 לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל דנן וכאמור לעיל המבקשת לא קיבלה את האזהרה לידיה מעולם. בתה גלית לעומת זאת פנתה אל המשיב 2 ושאלה מה ניתן לעשות עם החוב. המשיב 1 ענה שהוא יבוא לקראתם ככל שניתן.
  1. יודגש כי לכל אורך הדרך לא הייתה המבקשת מעורה בפרטי הדברים עד שגלית סיפרה לה בשלב כלשהו שיש בעיה עם ההלוואה שלקח ידני ואולם היא הרגיע אותה ואמרה לה שהכול יהיה בסדר ושהיא מטפלת בהכל.
  1. לאחר שחלפו הימים להגשת ההתנגדות החלו המשיבים לפעול בתיק ההוצאה לפועל ורק לקראת סוף ינואר 2021 גילתה המבקשת כי הוטלו עיקולים על חשבון הבנק שלה.
  1. בין לבין המשיב הפורמאלי 4, אביו של דני, הגיע להסדר עם המשיבים אשר על פיו ישולם על ידיו הסך של 80,000 ₪ והמשיבים ימנעו מלפעול כנגדו ספציפית. ואכן, לאחר תשלום זה על ידי המשיב הפורמלי 4 נסגר התיק כנגדו. כך, לאור העובדה כי דני וגלית נמצאים בהליכי חדלות פירעון ולאור העובדה כי אחותו של דני, המשיבה הפורמלית 3 מתגוררת בחו"ל מיקדו המשיבים את כל מרצם ופועלם לגביית ייתרת הסכום בתיק ההוצאה לפועל מהמבקשת בלבד.
  1. תשלומים אלו ע"ס 4,000 ₪ המשולמים על ידי המבקשת כדמי ערובה על מנת שמשיבים לא יפעלו כנגדה. תשלומים אלו שולמו ומשולמים מיוני ועד היום, ואולם אין בכך אפילו לסלק את הריבית בתיק.
  1. לאחרונה פנה המשיב 1 אל דני ודרש שייחתם הסכם חדש עם ריבית גבוהה הרבה יותר בשיעור של 21% לשנה או שוב לכלול את כל חובותיו של ידני במסגרת הלוואה נוספת שהמבקשת אמורה לחתום עליה, כל זאת על מנת שלא ימשיך ויפעל למימוש הדירה של המבקשת.

התכתבות בוואטסאפ בין המשיב 1 לבין דני מצ"ב כנספח ה'

  1. במאמר מוסגר יצוין כי כרגע מתגוררים בדירה המבקשת, אמה של המבקשת, גלית ידני ו- 2 ילדיהם.

טענות המבקשת:

 

  1. המבקשת אינה יודעת לקרוא עברית והמשיבים ו/או ב"כ מעולם לא העבירו לה את ההסכם בשפתה ו/או תרגמו ו/או הבהירו לה בשפה ברורה את מהות ההלוואה, העובדה שהיא חותמת כמלווה למרות שהיא לא אמורה לקבל ולו אגורה מהמשיבים, את משמעות חתימתה על הסכם ההלוואה וכמו כן לא גילו לה את העובדה כי סכום ההלוואה הרשום בהסכם כולל הלוואה קודמת שהועברה אל ידני שנים קודמת לכן בריבית שנתית של כ- 48%.
  • המבקשת תטען כי היא אינה יודעת לקרוא עברית ואף את השפה העברית המדובר אינה מבינה על בוריה. המשיבים ו/או ב"כ לא הבהירו לה כלל את מהות ההלוואה ומה הם הסיכונים אותם היא לוקחת על בחתימתה על ההסכם.
  • כאמור לעיל, בעת חתימתה הסתפק ב"כ המשיבים בשאלה "האם את מבינה על מה את חותמת" ובכל הסתכם ה "הסבר" שניתן למבקשת על המסמך עליו היא חתמה.
  • המבקשת תטען כי היה על המשיבים להסביר לה את משמעות חתימתה על ההסכם כמלווה ולא כערבה להסכם.
  • כמו כן תטען המבקשת כי היה על המשיבים ו/או ב"כ להבהיר למבקשת היטב כי היא חותמת כמלווה על הלוואה שכבר ניתנה לחתנה וכי על אותה הלוואה כבר שילם גרגורי ריבית אסטרונומית של כ- 48% לשנה, כי עתה היא חותמת לצורך קבלת הלוואה נוספת וכי הסכום שישולם לגרגורי לאחר חתימת ההסכם אינו כאמור בהסכם ההלוואה.
  1. למרות החתמתה על ההסכם כ "מלווה" המבקשת לא קיבלה מהמשיבים ולו אגורה שחוקה אחת וממילא לאחר ההסכם לא העבירו המשיבים את הסכום הנקוב בהסכם ההלוואה.
  • המבקשת תטען כי למרות שהוחתמה על ההסכם כ "לווה" היא מעולם לא הלוותה ו/או קיבלה מהמשיבים ולו אגורה שחוקה אחת.
  • תוסיף ותטען המבקשת כי בניגוד לאמור בהסכם היא מעולם לא ביקשה מהמשיבים הלוואה (בניגוד לאמור בהואיל הראשון להסכם), מעולם לא קיבלה לידיה את הסכום של 250,000 ₪ (כאמור בסעיף4.1 להסכם) וכמו כן וכאמור לעיל עם חתימת ההסכם המשיבים העבירו לדני את הסך של 130,000 ₪ ואילו ייתרת הסכום בסך 120,000 ₪ הינה ייתרת הלוואה בסך 150,000 ₪ בצירוף ריבית שנתית של 48% שהעבירו המשיבים לידני שנים קודם לכן.
  • אשר על כן תטען המבקשת כי יש לנכות סכום זה מסכום ההלוואה שצוין בהסכם ההלווה משנת 2018.
  1. המבקשת תטען לעניין הסכום בסך 120,000 ששולם עובר להסכם ההלוואה כי על סכום זה, שגילם ייתרת הלוואה שניתנה לדני בשנת 2016 שולמה ריבית לא חוקית בשיעור של 48% וכי בכל מקרה יש לנכות סכום זה מסכום ההלוואה שניתנה בשנת 2018.
  • כאמור לעיל, על סך ההלוואה ע"ס 150,000 ₪ שהעניקו המשיבים לידני שילם על פי תצהירו ידני משנת 2016 – 2018 את הסך של 6,000 ₪ עבור הריבית בכל חודש. סכום זה מגלם ריבית שנתית של כ- 48%.
  • אמנם, אין המדובר בתשלומים ששילמה המבקשת ואולם המשיבים בעצמם הכניסו להסכם ההלוואה עם המבקשת משנת 2018, ב- "דלת האחורית" ומבלי לגלות למבקשת את הסכום שנותר לתשלום על ההלוואה הנ"ל שהועברה לידני בשנת 2016 בסך 120,000 לסכומי ההלוואה שכביכול קיבלה היא.
  • אשר על כן תטען המבקשת כי הסכום ש "הולבש" על הסכם ההלוואה משנת 2018 לא רק שלא הועבר על ידי המשיבים שנים קודם להסכם הלוואה זה אלא המדובר בסכום שנותר מהלוואה שעליה נגבתה ריבית אסורה.
  • ויודגש למען הסר ספק המדובר בריבית אסורה הן במתכונת חוק אשראי הוגן בתיקון מס' 5 לחוק מיום 09/08/17 (ספר החוקים 2663 עמ' 1208) שאז שיעור עלות האשראי המירבי היה פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחודשו שהסתכם לכל היותר בין שנת 2016 – 2018 לכל היותר ב- 8.1% ריבית והן לאחר תיקון 5 שאז גדל שיעור הריבית המותרת והוגדר כ "ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז".
  • אשר על כן תטען המבקשת כי על פי סעיף 5 לחוק אשראי הוגן (אשר כונה אז חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) שיעור עלות האשראי המירבי לא יעלה בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המירבי לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה. בעניינינו עלות האשראי כאמור לעיל הייתה 8.1% שנתית לכל היותר ואילו ידני, כאמור לעיל ובתצהירו המצ"ב להסכם זה שילם ריבית בשיעור 48% שנתית וברור כי ריבית זו חורגת מהמותר מכח חוק אשראי הוגן, על כל המשתמע מכך כאמור בחוק.
  1. המבקשת תטען כי לכל היותר חתימתה על ההסכם הייתה כערבה להסכם ההלוואה ולא כמלווה. לפיכך ויתור המשיבים כלפי המשיב הפורמאלי 4 מחובו בתשלום של 80,000 ₪ גרם לפקיעת ערבותו מעבר לסכום זה גם כלפיה.
  • המבקשת תטען כי מאחר ואין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך כי המבקשת לא הלוותה בפועל ולו אגורה שחוקה מהמשיבים, הרי ככל היותר ניתן להגדירה כערבה להסכם ולא כמלווה.
  • סעיף 6(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות") קובע כדלקמן:

"גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק"

  • המבקשת תטען כי בע"א 3496/16 כהן נ' עו"ד בכר (נאמן) (פורסם במאגרים, 07.08.2019), נדונה החלת סעיף 6(ב) הנ"ל על מצב בו חלק מערבים אשר ערבו לחובות 'ביחד ולחוד' הופטרו מחבותם. שם הופטרו שנים מבין שלושת הערבים במסגרת הסדר נושים. בית המשפט דן בתחולת ס' 6(ב) וקבע כי:

"כפי שיפורט להלן, דומני כי מן הראוי לראות במתן הפטר לחלק מבין ערבים יחד ולחוד משום "פקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב" כלשון סעיף 6(ב) לחוק הערבות; והמשמעות היא שמכוח סעיף זה ניתן להעניק הגנה לערב מקום שבו הנושה שלל ממנו את זכות החזרה מן הערבים שערבו עימו יחד ולחוד, ועל ידי כך הגדיל את הסיכון הכספי שהערב נטל על עצמו מבראשית."

  • המבקשת תטען כי יש להחיל הלכה זו גם בעניינה, שעה שהמשיבים לא מצאו לנכון להודיע לה מלכתחילה על כך שניתן הפטר מצדם למשיב הפורמאלי 4 ומאחר ונסיבות הפטרתו אינן ברורות. לא ברור למשל מדוע הוצע אך ורק לו הפטר ומדוע דווקא בסכום זה.
  • אשר על כן תטען המבקשת, מבלי לפגוע בטענותיה האחרות כמפורט בבקשה זו, הרי שלכל היותר חתמה על הסכם ההלוואה כערבה ולאור העובדה כי המשיבים ראו לנכון להפטיר את המשיב הפורמלי 4 מחובו מעבר לסך של 80,000 ₪ הרי שיש לפטור גם את המבקשת, היה וייקבע ראש ההוצאה לפועל כי היא אכן חייבת סכום כלשהו למשיבים, מעבר לסך של 80,000 ₪.
  1. לחילופין תטען המבקשת כי על פי סעיף 55(ג) לחוק החוזים [חלק כללי], תשל"ג – 1973 ולאור העובדה כי המשיבים פטרו את המשיב הפורמאלי 4 מחובו בתשלום של 80,000 ₪ הרי שיש לפטור גם את המבקשת מחובה, מעבר לסכום ששולם על ידי המשיב הפורמאלי 4.
  • המבקשת תטען כי סעיף 55(ג) לחוק החוזים קובע כדלקמן:

"הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת."

  • לחילופין תטען המבקשת כי לאור העובדה כי המשיב הפורמאלי שילם 50,000 ₪ ביום 04.01.21 וכמו כן ביום 05.05.21 תשלום ע"ס 30,000 ₪ ובסה"כ 80,000 ₪ ובתמורה לכך מחלו המשיבים על ייתרת חובות ונסגר התיק בהוצאה לפועל כנגדו, הרי שבפועל פטרו המשיבים את המשיב הפורמאלי 4 מחובותיו כלפיהם על פי הסכם ההלוואה.
  • המבקשת תטען כי אין סיבה נראית לעין שלא להניח שהוויתור של המשיבים למשיב הפורמאלי 4 על החוב תקף אף כלפיה שכן לא הונח הסבר לשאלה מדוע לא פעלו המבקשים לגבות את החוב כולו מאת המשיב הפורמאלי 4.
  • לחילופין, משיקולי צדק, ומאחר וברור שהתובעת כמו המשיב הפורמאלי 4 לא קיבלה לידה ולו שקל אחד.
  • אשר על כן תטען המבקשת כי נוכח האמור לעיל הרי שעל פי סעיף 55 לחוק החוזים פטורה גם המבקשת מחובה למשיבים, מעבר לסכום של 80,000 ₪ החל מיום סגירת התיק כנגד המשיב הפורמאלי 4.
  • המבקשת תטען כי המשיבים הסתירו הסכמה זו שהייתה להם עם המשיב הפורמאלי 4 הן ממנה והן מראש ההוצאה לפועל.
  1. מעיון בבקשת הביצוע עולים כשלים וכמו כן הצהרות שאינן אמת ואף לא צורפו כל המסמכים אשר צוינו בהסכם המכר, לרבות שטרות החוב והכל כפי שיפורט להלן:
  • בניגוד לנרשם על ידי המשיבים בסעיף 8ב' לבקשה לביצוע המשיבים אינם מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק ויש להחיל עליו את הוראות חוק אשראי הוגן במלואן - בסעיף 8ב' בטבלת "סוג הלווה" נכתב על ידי המשיב כ הינו "תאגיד שקבע שר המשפטים פי סעיף 15ג' לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג – 1993" וככל הנראה התכוון לסעיף 8א' לחוק ואולם כאמור לעיל זו אינה ההלוואה הראשונה שהעניק המשיב וממילא אינו בן משפחה של המבקשת.

המבקשת תטען כבר עתה כי הסעיפים אשר צוינו בסעיף 15א' חלים על המבקשת. יש לציין כי בהמשך בסעיף 4 לטופס הנלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה ציין המבקש בעצמו כי החוק חל עליו במלואו. 

  • האמור על ידי המשיבים בהצהרתו בסעיף 15 (3) לבקשת הביצוע לפיו לא שולמו על ידי החייבים כל סכום אינו אמת – כמפורט לעיל, הן עובר לחתימת הסכם ההלוואה והן לאחריו שולמו למשיב תשלומים רבים, עליהם אף הפיק המשיב קבלות. 
  • האמור על ידי המשיבים בסעיף 6א(1) לטופס הנלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה לפיו המבקשת הייתה גם היא לווה אינו אמת – כאמור וכמפורט לעיל, המבקשת לא קיבלה מהמשיב אף לא אגורה אחת.
  • האמור על ידי המשיבים בסעיף 6א(2) לטופס הנלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה לפיו הלווה 1 קיבל ממנו בפועל את הסך של 250,000 ₪ אינו אמת – כאמור וכמפורט לעיל, בהתאם להסכם ההלוואה ולמרות שנרשם הסכום של 250,000 ₪ הלווה 1 קיבל לידיו את הסך של 130,000 ₪ בלבד (המבקשת כאמור לעיל ולמען הסר ספק, לא קיבלה לידיה דבר).
  • האמור על ידי המשיבים בסעיף 6א(2) לטופס הנלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה לפיו תקופת ההלוואה הייתה מיום 10/01/18 אינו אמת – כמפורט לעיל, ההלוואה שניתנה לידני ביום 10/01/18 הייתה הלוואת המשך להלוואה שניתנה לידני שנים קודם לכן וגם על פי שיטתו המשיב הלוואות אלו שולבו בהסכם מאותו יום.
  • בניגוד לדרישה בסעיף 8 לטופס הנלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה לא פירטו המבקשים את הסכומים ששולמו להם על חשבון ההלוואה, לא במועד הקודם לחתימת הסכם ההלוואה ולא לאחריו, כאמור בחשבוניות אשר צורפו לעיל.
  • בסעיף 10 לטופס הנלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה לא פירטו המשיבים מה הוא אותו סכום העומד ע"ס 27,050 ₪ בסעיף זה.
  • בסעיף 6 להסכם ההלוואה כולל שיקים שאמורה הייתה המבקשת לחתום ולהעביר אל המשיבים (סעיף 6.1 להסכם ההלוואה) ועל שטרות חוב (סעיף 6.3 להסכם ההלוואה) ואולם השיק והשטר לא צורפו ו/או הוזכרו בבקשה לביצוע השטר או לטופס הנלווה.
  • המבקשת תטען כי זוכה המבקש לפתוח תיק בהוצאה לפועל נדרש למלא את בקשת הביצוע בהתאם להוראות הדין. הלכה למעשה, בקשת הביצוע היא הכתב הפותח של ההליך המשפטי והוא למעשה כתב התביעה. החייב מתגונן מפני העילות בכתב התביעה. לכן נדרש מהזוכה למלא את בקשת הביצוע כדבעי.
  1. מעיון בהסכם ההלוואה מיום 10/01/18 עולה כי אין מצד המשיבים גילוי מלא של כל המידע הנדרש בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק אשראי הוגן:
  • בניגוד לסעיף 3(א) לחוק אשראי הוגן לא העבירו המשיבים למבקשת עותק מהסכם ההלוואה לפני מועד כריתתו ולא העבירו לה, לארח כריתת החוזה עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמתה להלוואה.
  • כמו כן ובניגוד לסעיף 3(ב) לחוק אשראי הוגן לא גילו המשיבים בחוזה ההלוואה את הפרטים כדלקמן:
  • סכום ההלוואה והסכום שקיבל הלווה בפועל – כאמור לעיל, ההלוואה שהועברה אל ידני במועד חתימת ההסכם לא הייתה 250,000 ₪ אלא 130,000 ₪. בעניין זה וכאמור לעיל המשיבים הסתירו מהמבקשת כי הסכם ההלוואה עליו היא חותמת מגלם בתוכו 2 הלוואות אשר הראשונה שבהן ניתנה שנים קודם לכן, ללא מסמך בכתב, ושעליה גבו המשיבים ריבית שנתית של כ- 48% (סעיפים 3(ב)(1) – 3(ב)(2) לחוק)
  • סכומי התשלומים לפירעון ההלוואה ומועדיהם ופירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה (סעיף 3(ב)(9) לחוק)
  • שעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה (סעיף 3(ב)(11) לחוק).
  1. המבקשת תטען כי בתי המשפט חזרו על תכליותיו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות והדברים סוכמו כך בע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשולי, פסקה 15 (פורסם בנבו, 24.6.2007), כדלקמן:

"ההסדרה המשפטית של שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, הידוע גם כ"שוק אפור", טומנת בחובה שני אינטרסים מנוגדים. מן העבר האחד של המתרס עומדת ההכרה בכך שההלוואה החוץ בנקאית נולדה לענות על צורך אמיתי הקיים בשוק, דהיינו, מתן הלוואה לגורמים אשר אינם יכולים לקבל במערכת הבנקאית. הכרה זו, במובלע, מניחה כי תנאי ההלוואה משקפים את הסיכון הגלום בה. מן העבר השני עומדת השאיפה לספק הגנה הולמת ללווה, ולמנוע מן המלווה לנצל לרעה את הבדלי הכוחות והפער ביכולות המיקוח..."

וכאמור בפסק דינו של כב' שופט אליקים רובינשטיין באותה פרשה:

"דווקא אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ בנקאית, ואופיו הבעייתי של השוק האפור לא רק מצדיקים אלא גם מחייבים הקפדה על כל תגיהן ודקדוקיהן של הוראות החוק, וחובתנו לעמוד על משמר זה. אכן, הלווים הבאים אל ההלוואות בשוק האפור יודעים היטב שלא באו לקופת גמילות חסדים ואף לא לבנק; אך כל שקבע המחוקק באשר לחובות המלווה כלפיהם צריך להישמר ללא פשרות..."

  1. המבקשת תטען כי יש לבטל את ההלוואה מחמת חוסר תום לב קיצוני מצד המשיבים והיעדר גמירות דעת מצדה לחתום עליו.
  • המבקשת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה מחמת חוסר תום לב קיצוני מצדם של המשיבים במו"מ לכריתתו שהרי גם אם ייטענו המשיבים כי הם לא היו מודעים לעובדה כי המבקשת אינה קוראת ו/או מדברת עברית היטב ולא הבינה את תנאי החוזה, וספק אם הם אכן לא ידעו, הרי שהם בוודאי ידעו כי המבקשת לא תקבל ולו אגורה שחוקה אחת מהסכומים הרשומים בהסכם.

כמו כן כמפורט לעיל המשיבים ידעו היטב כי הסכום עליו חותמת המבקשת בהסכם ההלוואה אינו הסכום שהם יעבירו לידני לאחר חתימת ההסכם ובכך הפרו את חובת תום הלב והגילוי המוטלת עליהם. 

  • תוסף ותטען המבקשת כי מעולם לא הייתה לה כל גמירות דעת להלוות מהמשיבים דבר וכי מעולם לא הוסברו לה על ידי המשיבים ו/או ב"כ כי משמעות חתימתה היא כי היא מקבלת כספים מהמשיבים ואת המשמעויות של אי השבת הכספים, לרבות העובדה כי במידה ולא יוחזרו כספים אלו שהיא מעולם לא קיבלה בית המגורים שלה יהיה בסיכון.
  1. המבקשת תטען כי המשיבים פעלו תוך הפרת חובה חקוקה:
  • המבקשת תטען כי המשיבים הפרו את חובותיהם כלפיה כמפורט לעיל לעניין הפרת חובותיהם כאמור בחוק אשראי הוגן וכי מטרתו של החוק הינה בראש ובראשונה להגן על תושבים שכמותה בפני מלווים בשוק החוץ בנקאי.
  1. המבקשת ת טען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה מחמת עושק:
  • המבקשת תטען כי יש לבטל את חוזה ההלוואה מחמת הפגם הקבוע בסעיף 18 לחוק החוזים באשר הוא נגוע בפגם העושק.
  • המבקשת תוסיף ותטען כי המשיבים ניצלו את חוסר היכולת שלה לקרוא ולהבין עברית ואת משמעות חתימתה על ההסכם והוסיפו אותה כחייבת להסכם הלוואה למרות שברור היה לכל הנוגעים בדבר כי היא מעולם לא קיבלה סכום כלשהו מהמשיבים.
  • המבקשת תטען כי בנסיבות אלו תנאי החוזה, בהתחשב במצבה של המבקשת והתנהגותם של המשיבים חורגים באופן בלתי סביר וקיצוני מהמקובל.
  1. טענת קיזוז:
  • המבקשת תטען כי יש לקזז מכל חוב שייקבע ראש ההוצאה לפועל כי המבקשת חייבת, אם ייקבע כי אכן היא חייבת את הסכומים כדלקמן:

 

  • כל סכום שלא שולם על ידי המשיבים לאחר חתימת ההסכם (כזכור, הסכם המכר כלל סכומים שהועברו לידני שנים לפני חתימת ההסכם וסכומים אלו נוספו לחוזה ההלוואה, מבלי לגלות את הדבר למבקשת)
  • כל סכום ששולם על ידי המבקשת ו/או מי מהלווים בהסכם.

טענותיה של המבקשת בבקשה דנן מובילים למסקנה כי יש לקבל את התנגדותה:

  1. המבקשת תטען כי טענותיה אשר פורטו לעיל פורסות בפני בית המשפט הנכבד טענות הגנה טובות ומבוססות ובוודאי שאין המדובר בהגנת בדים. טענות אלו, כך תטען המבקשת, ראוי שתתבררנה בבית המשפט ובשלב זה אין לחסום את דרכה של המבקשת ואת יומה בבית המשפט.
  1. יפים לענייננו הדברים המובאים בע"א 170/96 מלכה ניוטון נ' תלמה - נסיעות ותיירות, תקדין מחוזי, כרך 96 (2), תשנ"ו/תשנ"ז 1996,עמ' 1613 שם נקבע:

"...הלכה פסוקה היא כי בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן בימ"ש אינו נכנס לברורן של השאלות העובדתיות והמשפטיות ודי לו למבקש רשות להגן להראות כי בפיו הגנה אפשרית ולו דחוקה. אין קביעה כי מדובר במקרה זה בהגנת בדים חרף אי ההתאמה שאליה מתיחס בימ"ש קמא. בשלב הבקשה לרשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ואין לבחון את מהימנותו".

כן נקבע גם בספרו של דר' זוסמן, על סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 679-677 כי:

"... בשלב זה של הדיון לא מוטלת החובה על המבקש לשכנע את ביהמ"ש בנכונות הטענות העובדתיות או אמיתותם, וביהמ"ש מניח כי הטענות המפורטות בתצהירו שלמבקש אמת הן, ואם מגלה תצהירו הגנה אפשרית - תינתן למבקש רשות להתגונן".

  1. מצ"ב תצהיר המבקשת, תצהיר בתה ותצהירו של ידני בתמיכה להתנגדות.
  1. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את התנגדותה של המבקשת. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאות המבקש, לרבות שכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק.

_________________________

בר אל ירון, עו"ד

ב"כ המבקש

מאמרים קשורים

  • ההגנות העומדות לצידו של ערב, ערב יחיד, ערב מוגן - חלק א'

    זהו חלקו הראשון של המאמר שדן בסוגיית ההגנות העומדות לצידו של ערב, ערב יחיד, ערב מוגן. חוק הערבות,...
  • ההגנות העומדות לצידו של ערב, ערב יחיד, ערב מוגן - חלק ב'

    זהו חלקו השני של המאמר שדן בסוגיית ההגנות העומדות לצידו של ערב, ערב יחיד, ערב מוגן. חוק הערבות,...
  • התנגדות לביצוע שטר

    התנגדות לביצוע שטר מוגשת כאשר נטען ע"י מושך השטר כי הוא פטור מפירעונו מחמת נימוקים אשר יפורטו...
  • התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב

    המדובר בתביעה של חברה סלולרית כנגד מרשתנו, אותה ייצגנו בהתנדבות מטעם עמותת "לתת" כמשרד עורך דין...
  • שיק פתוח - השלמת שם הנפרע - מוטב על גבי שטר

    במאמר זה "שיק פתוח - השלמת שם הנפרע - מוטב על גבי השטר" נדון בשאלה האם כאשר המוטב לא נרשם על השיק...