הודעה על ביטול חוזה הינה הודעה הנשלחת על ידי הצד הנפגע מהפרת החוזה לצד המפר ובו מודיע הצד הנפגע על עילת הביטול וביטולו של החוזה. על הודעת הביטול להישלח לצד המפר בתוך זמן סביר לאחר שנודע לצד הנפגע על עילת הביטול, שאם לא כן ייראו את ההפרה ככזו שעליה מחל הצד הנפגע. היה והמדובר בהפרה יסודית רשאי הצד הנפגע לבטל בהודעת הביטול את החוזה לאלתר, לעומת זאת, בהפרה שאינה יסודית יש לאפשר לצד המפר הזדמנות לתקן את ההפרה ורק אם לא תוקנה יש להודיע על ביטול החוזה.
בין אם המדובר בסכסכוך עסקי, בביטול חוזה שכירות, ביטול חוזה עסקי או ביטול הסכם בין שותפים, ובין אם אנו דנים בביטול חוזה באופן חד צדדי או ביטול חלקי של חוזה מצאנו במהלך פעילות משרדנו כ- משרד עו"ד חוזים כי קיים בלבול בדרך שבה ראוי להודיע על ביטול חוזה. לפיכך ראינו לנכון לפרט במאמר זה באילו נסיבות וכיצד ראוי נכון להודיע על ביטול חוזה.
המועד למשלוח הודעת הביטול - בתוך זמן סביר
הוראת סעיף 20 חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובעת מפורשות את הדרך הקבועה בחוק לביטול חוזה:
"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."
המושג "זמן סביר" נידון לא אחת בפסיקת בית המשפט ואולם לעניינינו כאן נאמר כי המדובר במבחן השכל הישר.
אם ניקח לשם הדוגמא שוכר אשר גילה על הפרת חוזה השכירות שהוא חתם הרי שעליו להודיע על ההפרה ועל רצונו לבטל את החוזה בתוך מספר ימים לאחר שהוא גילה את ההפרה.
השוכר אינו רשאי להתגורר בדירה חודשים לאחר גילוי ההפרה ורק לאחר מכן להודיע כי הוא מבקש לבטל את חוזה השכירות (אלא אם כן התגלתה הפרה נוספת חדשה, בסמוך למועד הודעת הביטול).
דרך המלך לעניות דעתו של הח"מ היא להודיע לצד המפר מייד לאחר הגילוי על ההפרה ולתעד את העברת ההודעה בדואר רשום למשל (בנסיבות מסויימות גם הודעה בוואטסאפ ותיעודה יהוו הודעת ביטול מתאימה ותיעוד מספיק)
בדבר נוסח הודעת הביטול והאם לשלוח הודעת ביטול לאלתר או הודעה המפאפשרת לצד המפר לתקן את הפרתו - הרי שיש לדון בשאלה האם ההפרה יסודית או שהמדובר בהפרה לא יסודית.
הפרה יסודית והפרה שאינה יסודית:
סעיפים 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – חוק החוזים תרופות) מבחין, לצורך ההודעה על ביטול החוזה, בין 2 סוגי הפרות: הפרה יסודית של החוזה והפרה שאינה יסודית.
סעיף 6 לחוק החוזים תרופות מגדיר מה היא הפרה יסודית של חוזה:
"6. לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה".
הפרה יסודית הינה הפרה שלו היה יודע עליה ועל תוצאותיה מראש אדם מן הישוב ("האדם הסביר") הוא מלכתחילה היה מוותר על החוזה ועל יתרונותיו. לעומת זאת, הפרה שאינה יסודית היא כל הפרה אחרת, שאינה נחשבת כיסודית.
לדוגמא:
ראובן ושמעון חותמים על הסכם מכר דירה ומסכימים על הממכר, התמורה, מועד התשלום ומועד מסירת החזקה בדירה.
נניח גם כי הצדדים העדיפו שלא לערב עורכי דין ומשום כך נמנעו מלכתוב בו במפורש בהסכם כי התנאים הללו הם תנאים יסודיים לחווזה.
שמעון, רוכש הדירה איחר בשבועיים בתשלום התמורה ובעקבות זאת הודיע לו ראובן על ביטול הסכם המכר.
שמעון מצידו אץ לו אל בית בבקשה כי בית המשפט יוציא תחת ידו צו מניעה למכירת הדירה לצד ג' אחר ובתביעה לסעד הצהרתי לפיו הודעתו של ראובן על ביטול ההסכם נעשתה שלא כדין.
בנסיבות אלו יבדוק בית המשפט יבדוק האם אכן על פי החוזה הספציפי עליו חתמו ראובן ושמעון, רשאי היה ראובן, כאדם הסביר, לראות באיחור של שבועיים בתשלום הפרה יסודית ולבטל את ההסכם ביניהם.
אם יתברר למשל כי ראובן התחייב על פי הסכם עם צד שלישי לשלם את התמורה עבור דירתו לצורך רכישת מניות בחברה אחרת ואם לא יעמוד במועד התשלום יפסיד את זכותו לרכוש מניות אלו – סביר כי בית המשפט ייקבע כי ראובן לא היה חותם על הסכם המכר לו ידע מראש ששמעון יאחר בתשלום התמורה.
בנסיבות אלו ייקבע בית המשפט כי איחור זה מהווה הפרה יסודית של ההסכם.
לעומת זאת אם יתברר כי איחור של שבועיים בתשלום התמורה (שאין לזלזל בו כמובן) בנסיבות הספציפיות של החוזה שבפניו לא באמת היה משנה לראובן והוא מלכתחילה היה חותם על החוזה גם אם אכן היה יודע שיהיה איחור כזה או אחר בתשלום התמורה – ככל הנראה היה קובע בית המשפט כי אין המדובר בהפרה יסודית ולכן לא זכאי היה ראובן לבטל את הסכם המכר, אך ייתכן והוא כן זכאי לקבל פיצוי כלשהו על האיחור בתשלום.
נזכיר כי סעיף 6 לחוק החוזים תרופות קובע כי הצדדים רשאים להגדיר סעיפים מסוימים בחוזה (להבדיל מכל הסעיפים בחוזה) כסעיפים יסודיים.
במקרה בו היו מגדירים בחוזה ראובן ושמעון את סעיף מועד התמורה כסעיף יסודי להסכם – סביר להניח שבית המשפט היה קובע כי איחור של יותר מכמה ימים בודדים אכן מהווה הפרה יסודית של ההסכם מבלי להיכנס לשאלת האדם הסביר כמפורט לעיל.
ההודעה על ביטול הסכם עקב הפרה יסודית / הפרה שאינה יסודית
לאחר שבירר הצד הנפגע האם ההפרה הינה הפרה יסודית או הפרה שאינה יסודית, ומשהגיע למסקנה כי בעקבות ההפרה הוא מבקש לבטל את ההסכם - אם ההפרה הייתה יסודית, או לחילופין הוא מבקש לבטל את ההסכם אם לא תתוקן ההפרה בתוך זמן סביר – אם ההפרה הייתה לא יסודית, ניתן עתה להחליט איזו הודעה ועם אילו עילות ביטול הסכם לשלוח לצד המפר.
על נוסח ההודעה לצד המפר במקרה שההפרה יסודית או במקרה שההפרה אינה יסודית עוסק סעיף 7 לחוק החוזים תרופות:
"הזכות לביטול
7.(א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.
(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול."
אם כן, כאשר מגיע הצד הנפגע למסקנה כי ההפרה הייתה יסודית – רשאי הוא לשלוח לצעד המפר הודעה מצידו על ביטול ההסכם ומרגע זה ואילך ההסכם בטל ומבוטל (אלא אם כן ייפנה הצד המפר לבית המשפט אשר יורה אחרת).
לעומת זאת, כאשר מגיע הצד הנפגע למסקנה כי ההפרה אינה הפרה יסודית – הוא רשאי לשלוח לצד המפר הודעה עם ציון ההפרה או ההפרות ותוך מתן ארכה סבירה לתיקון ההפרות הללו. אם לאחר תום תקופת הארכה לא תוקנו ההפרות שצוינו בהודעה הנ"ל רשאי הצד הנפגע לבטל את ההסכם (מומלץ כי תישלח הודעה נוספת על ביטול ההסכם עקב אי עמידה בארכה שהוזכרה בהודעה הראשונה).
ישאל השואל (וראוי שכך ישאל) מה יעשה הצד הנפגע שעה שיש לו ספק האם ההפרה יסודית היא או שמא ההפרה אינה יסודית. במקרה כזה, המלצת הח"מ מניסיונו כעו"ד לחוזים כי ההתייחסות להפרה תהיה כהפרה שאינה יסודית – יש לשלוח הודעה על ההפרה ומתן ארכה לתקנה ורק לאחר מכן, אם לא תוקנה ההפרה, לשלוח הודעה על ביטול ההסכם. דרך זו תמנע התדיינויות מיותרות בית המשפט בדבר השאלה האם הייתה ההפרה יסודית או לא.
לסיום הדברים נזכיר עוד כי עובר לביטול ההסכם על הצד הנפגע לזכור שהוראות סעיף 21 לחוק החוזים קובעות כי מהרגע שבוטל החוזה, חייב כל צד להסכם להשיב לצד האחר את מה שקיבל על פי החוזה ואם ההשבה בלתי אפשרית או בלתי סבירה, להשיב את שוויו של מה שהתקבל. נציין כי במקרים מסוימים יהיה רשאי הצד הנפגע, אם הוא סבור שמגיע לו פיצוי על ההפרה, להודיע עם ביטול ההסכם על קיזוז מה שהתקבל על פי ההסכם לטובת הפיצוי על ההפרה. לעיון בפן הפרקטי של הדברים אתם מוזמנים לעיין בכתב תביעה לביטול הסכם הלוואה שערכנו.
שאלות ותשובות נפוצות: ביטול חוזה והפרה יסודית
❓ תוך כמה זמן יש להודיע על ביטול חוזה?
על פי חוק החוזים, יש לשלוח הודעת ביטול תוך "זמן סביר" מהרגע שנודע לנפגע על עילת הביטול (ההפרה). המונח "זמן סביר" נבחן בהתאם לנסיבות המקרה ולמבחן השכל הישר. שיהוי בלתי סביר עלול להוות ויתור על הזכות לבטל את ההסכם.
❓ מה ההבדל המרכזי בין הפרה יסודית להפרה שאינה יסודית?
הפרה יסודית היא כזו שלו האדם הסביר היה צופה אותה מראש, הוא לא היה חותם על החוזה מלכתחילה (או שהוסכם מראש בחוזה כי היא יסודית). הפרה יסודית מעניקה זכות לביטול מיידי. מנגד, בהפרה שאינה יסודית, חובה לתת למפר "ארכה" סבירה כדי לתקן את ההפרה, ורק אם לא תוקנה ניתן לבטל את ההסכם.
❓ מה עושים כאשר יש ספק לגבי סיווג ההפרה?
כאשר יש ספק אם ההפרה היא יסודית או לא יסודית, הדרך הבטוחה ביותר מבחינה משפטית היא להתייחס אליה כהפרה שאינה יסודית. כלומר: לשלוח הודעה המפרטת את ההפרה, להעניק ארכה קצובה וסבירה לתיקון, ורק אם התיקון לא בוצע – לשלוח הודעת ביטול. גישה זו מצמצמת סיכונים בהליכים משפטיים עתידיים.
מחבר המאמר: עו"ד בר אל ירון
