דומני כי כאשר מצויים אנו בהתמודדות בין זכותו של רוכש תם לב, שסמך על המרשם אך טרם השלים את הרכישה ברישום, לבין הנאמן המבקש לבטל את עסקת העברת הנכס למוכר, יש להעדיף את אינטרס הקונה ואין באי העמידה בנטל הרישום כדי לשנות תוצאה זו.
בתי המשפט
בית משפט מחוזי חיפה בשא 008043/04
בשא 9273/03
בשא 12840/03
בשא 11725/03
בתיק עיקרי: פשר 000318/03
כב' השופט רון סוקול תאריך: 21/12/2004
בעניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 הפקודה
ובעניין: רבקה הראל, ת"ז 6584874 החייבת
ע"י ב"כ עוה"ד ברקוביץ
ובעניין: בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף מרכז הכרמל
ע"י ב"כ עוה"ד יאיר אבני ואח' הנושה
ובעניין: כונס הנכסים הרשמי הכונ"ר
ובעניין: עו"ד ברוך אבוקרט הנאמן
ובעניין: לשכת רישום המקרקעין בחיפה המחזיקה
ובעניין: דרורה סירוצקי (סמואלוב), ת"ז 5048492 המבקשת (בש"א 11725/03)
ובעניין: תמר כהן, ת"ז 071365746
ע"י ב"כ עוה"ד שמעון רביב המבקשת (בש"א 12840/03)
החלטה
1. ביום 22.5.03 הגיש הנושה, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הנושה") בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת החייבת, רבקה הראל, כפושטת רגל.
ביום 10.7.03 ניתן צו כינוס על נכסי החייבת ועו"ד אבוקרט מונה כמנהל מיוחד לנכסיה.
5129371
51293712. בבש"א 9273/03 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן צו עיקול על זכויותיה של הגב' סירוצקי דרורה (להלן: "דרורה") בדירה הידועה כגוש 11683 חלקה 5/2, דירה ברח' שד' הציונות 117 - חיפה (להלן: "הדירה"). בבקשה נטען כי הגב' סירוצקי הינה אחותה של החייבת. כן נטען כי הדירה היתה בבעלות הורי החייבת ואחותה ולאחר שהאב נפטר נותרה בבעלות האם, מטילדה סמואלב ז"ל. משנפטרה האם ירשו את זכויותיה בדירה החייבת ודרורה. עוד נטען כי החייבת הסתלקה מחלקה בעזבון בנסיבות העולות לכאורה כדי הענקה פסולה. הדירה נרשמה על שם דרורה. על מנת לאפשר למנהל המיוחד לנקוט בהליכים לביטול ההענקה עותר המנהל המיוחד למתן צו עיקול על זכויות דרורה וכך נעשה.
3. בפניי בקשות לביטול צו העיקול. בבש"א 11725/03 עתרה דרורה לבטל את צו העיקול על זכויותיה בדירה בשל מספר טעמים: האחד, הדירה נמכרה לגב' תמר כהן עוד טרם הטלת צו העיקול; השני, לחייבת היתה זכות להסתלק מחלקה בעזבון ובהסתלקות לא היה משום ההענקה פסולה ושלישית צו העיקול הוטל על מלוא הזכויות בדירה בעוד שהחייבת היתה עשויה לרשת רק 50% מהזכויות.
בבש"א 12840/03 עתרה הגב' תמר כהן (להלן: "תמר") לביטול הצו הואיל ורכשה את זכויותיה של דרורה בדירה כבר ביום 22.11.01, כלומר לפני מתן צו העיקול.
4. אציין כבר כעת כי אין חולק שלמרות קיומו של הסכם מכר בין דרורה לתמר, לא נרשמה עסקה זו ברשם המקרקעין ולא נרשמה הערת אזהרה על העסקה.
5. לאחר שהחלו הדיון בבבקשות הנוכחיות הוכרזה החייבת כפושטת רגל ועו"ד אבו קרט מונה כנאמן.נ
אקדים ואציין כי דעתי שדין הבקשות לביטול העיקול להתקבל ואפרט טעמי.ב
6. הליכי פשיטת הרגל מיועדים, בין היתר, לחלק את נכסי החייב בין נושיו (ראה ע"א 92/76, בן ציון נ' מדינת ישראל, פד"י לא(1), 164, 166). הפקודה קובעת כי עם הכרזת החייב כפושט רגל מוקנים כלל נכסיו לנאמן (סעיף 42 לפקודה - עד למינוי הנאמן מוקנים הנכסים לכונס הרשמי). נקודת המוצא לכל דיון בנכסי החייב הינה כי אין לנאמן אלא מה שהיה לחייב, לא פחות ולא יותר (ראה דנ' 30/67, שטרן נ' שטרן, פד"י כב(2), 36, 41).
לעקרון זה קיימים סייגים מסויימים שעניינם צמצום או הרחבת מעגל הנכסים המוקנים לנאמן. כך למשל קובעת הפקודה כי נכסים מסויימים של החייב יהיו מוגנים מפני הנאמן ולא יעמדו לחלוקה, כמו זכויות בקופות גמל [סעיף 85(1א') - (1ג')] לפקודה; הגנת בית מגורים (סעיף 86א' לפקודה) ועוד. מנגד מוענקים לנאמן נכסים שאילו נותרו בידי החייב היה זה מאבד את זכויותיו בהם; זכויות הנאמן מיוחסת לאחור ליום ביצוע מעשה פשיטת הרגל. הרחבה נוספת מצויה בכוחו של הנאמן, במקרים המתאימים, לבטל הענקות נכסים שנעשו על ידי החייב (סעיפים 98-96 לפקודה). כן ניתן לבטל עסקאות שנעשו לאחר מועד צו הכינוס, לבטל המחאות זכויות וכדומה (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 290-289).
7. במקרה שבפניי עוסקים אנו באפשרות של הרחבת מאסת הנכסים העומדת לחלוקה בדרך של ביטול הענקות שנעשו על ידי החייבת. סעיף 96 לפקודה הוא הסעיף שדן באפשרות של ביטול הענקות. מטרת הסעיף הינה לטפל בסוגיית הברחת נכסים על ידי חייב המצוי בקשיים כלכליים.ו
סעיף 96 לפקודה קובע:
"(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום הענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.
(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.
(ג) "הענקה", לענין סעיף זה - לרבות כל העברה, אך למעט הענקה -
(1) בשל נישואין ולפניהם;
(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;
(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו. "
אין בפני כל טענה נוגדת לטענת הנאמן כי הסתלקות מצוואה מהווה הענקה במובן סעיף 96 לפקודה ומכל מקום מצוים אנו בשלב מקדמי ולכן אניח כי הסתלקות כזו יכולה להחשב כהענקה במובן הסעיף (ראה פש"ר (תל אביב) 1427/00 עו"ד משה שפורן בתפקידו כנאמן על נכסי החייב נתן טורנר נ. עזבון המנוח ג. טורנר, דינים מחוזי לד(4) 223 ותא (תל-אביב) 1310/91 רונית ורנר הנאמן על נכסי פושט הרגל שמואל אבני נ. עזבון המנוחה רחל אבני ז"ל, פדאור מחוזי 94(3), 672).נ
8. בעניין שבפניי ניתן כי החייבת הסתלקה מירושת אמה וכי ביום 2.8.99 ניתן צו לקיום צוואת האם ולפיה ירשה את האם רק דרורה. הזכויות בדירה נרשמו על שם דרורה כבר בשנת 2000 (לא הוברר לי המועד המדוייק). הבקשה להכרזת החייבת כפושטת רגל התבססה על מעשה פשיטת של אי הענות להתראת פשיטת רגל שהומצאה לחייבת בשנת 2003 (בחודש פברואר) כך שמציינים אנו במסגרת הוראת סעיף 96(ב) לפקודה, ביטול הענקה שנעשתה למעלה משנתיים בטרם נעשתה החייבת פושטת רגל ופחות מ-10 שנים.
9. הנאמן ביקש כאמור, להורות על עיקול זכויותיה של דרורה בדירה כדי למנוע העברתן לצד שלישי ועל מנת למנוע הכשלת הליך לביטול הענקה. אף שהבקשה הוגשה טרם הכרזת החייבת כפושטת רגל (החייבת הוכרזה רק ביום 3.6.04) ובטרם הוגשה הבקשה לביטול ההענקה, הרי שעל פי הפסיקה ניתן ליתן צווים זמניים שנועדו להבטיח השארת הנכס בידי מי שקיבלו מהחייב (ראה ע"א 8382/98, בנק לאומי לישראל נ' גלפוד, פד"י נג(2), 721).ב
10. כפי שניתן לראות סעיף 96 לפקודה קובע סייגים לכוחו של הנאמן לבטל ההענקות, חלקם סייגים החלים הן על הענקה בטלה על פי סעיף 96(א) והן על פי סעיף 96(ב) וחלקם סייגים החלים על ההענקה הבטלה מכוח סעיף 96(ב) בלבד.
11. שאלה נפרדת הינה משמעות האמירה כי ההענקה בטלה. האם משמעות הדבר הינה בטלות מעקרא (VOID) שאז רואים את העסקה כאילו לא נעשתה כלל ואיש לא יכול לרכוש זכויות על פיה, או שמא עניין לנו בעסקה כשרה שמעניקה זכויות למקבל וכל עוד לא עשה הנאמן שימוש בכוחו לבטלה, יש להכיר בזכויות שנרכשו על פיה (ראה ש. לוין וא. גרוניס לעיל, עמ' 321). החשיבות העיקרית הנובעת להבחנה זו הינה ביחס לעסקאות שעשה המקבל, בטרם ביטול ההענקה עם צדדי ג'.
12. הפסיקה האנגלית קבעה שהמונח "בטל" אינו אלא "ניתן לביטול" וכל עוד לא עשה הנאמן שימוש בכוח הנתון לו על פי סעיף 96 לפקודה, הרי שהמקבל היה בעל זכויות מלאות בנכס. צד ג' שרכש את הזכויות בתום לב ובתמורה גובר, על פי השקפה זו, על זכויותיו של הנאמן (ש. לוין וא. גרוניס, עמ' 323-321; וראה גם פרוקצ'יה, דיני פשיטת רגל, והחקיקה האזרחית בישראל, עמ' 130-126).
13. הכרעה ברורה בסוגייה זו לא ניתן למצוא בדין הישראלי ומכל מקום לא הופניתי לפסקה שכזו. עם זאת; בתי המשפט נדרשו לשאלה קרובה המשליכה גם על הסוגייה הנ"ל. בע"א 367/70, הוכברג נ' שלגי, פד"י כה(2), 149, דן בית המשפט העליון בשאלה האם לנאמן זכות "לעקוב" אחר התמורה שקיבלה אשת החייב מצד שלישי. באותו עניין לא טען הנאמן כי זכותו לעקוב אחר "הנכס" עצמו (הדירה) ונמנע דיון בסוגייה. בית המשפט, בדעת רוב, הכיר בזכות העקיבה מהטעם כי ביטול הענקה פועל למפרע ליום תחילת פשיטת הרגל. בע"א 5709/99, זיוה לוין נ' גד שילר - עו"ד, פד"י נה(4), 925, שב בית המשפט העליון לדון בסוגיות העקיבה כאשר הפעם עסקת המכר בה מכרה אשת החייב את הדירה התרחשה לפני תחילתה של פשיטת הרגל. בית המשפט פסק שם כדלקמן:
"דומה, כי הגיעה השעה לאמץ במקומנו את גישת הפרשנות המרחיבה המאפשרת ביטול הענקה גם מקום שאין מדובר בהשבת הנכס המקורי שהוענק אלא בתמורתו, או בנכס חלופי שנקנה בתמורה זו. די בהעברת טובת הנאה כלכלית על-ידי החייב למקבל." (עמוד 946)
גם בעניין זה לא טען הנאמן לביטולה של עסקת מכר הדירה כלפי הקונה.
14. משמעות ההלכה ולפיה רשאי הנאמן לעקוב אחר התמורה שניתנה למקבל ההענקה המתבטלת, מפחיתה את חשיבות התחרות בין זכות הנאמן לזכותו של הקונה, הצד השלישי, שהרי לנאמן ולנושים אין בדרך כלל עניין בנכס עצמו אלא בתמורה שתצטרף למאסת נכסי החייב ותחולק לנושים.
15. למרות זאת עדיין עשויים אנו להדרש לתחרות שבין זכות הנאמן הקמה מכוח ביטול הענקה לבין זכותו של הקונה. בעניין שלפנינו מוסכם על הנאמן כי קונה שרכש דירה בתום לב, והשלים את העסקה ברישום, גובר על הנאמן. לגישתו של הנאמן כל עוד לא הושלמה עסקת הרכישה ברישום על שם הקונה (בענייננו תמר) הרי שאין לקונה אלא זכות קניין שביושר. זכות זו אינה גוברת על זכותו הקניינית של הנאמן, זכות הקמה מכוח בטלות הענקת הנכס למקבל (המוכר). לגישתו אפילו זכות הנאמן אינה אלא זכות קניין שביושר גוברת זכות זו על זכות קניין שביושר של הקונה.
16. תמר ודרורה מפנות להלכת אהרונוב, ע"א 189/95, בנק אוצר החייל נ' מזל אהרונוב, פד"י נג(4), 199, שבו נדונה תחרות בין קונה הנכס שנמנע מרישום הערת אזרה לטובתו לבין נושה של המוכר שהטיל עיקול על הנכס כדי לממש את נשייתו. באותה פרשה אימץ בית המשפט העליון את העקרון לפיו מי שרכש נכס, אף שטרם רשם את זכותו ואפילו טרם רשם לזכותו הערת אזהרה, הינו בעל זכות קניין מן היושר (שם עמ' 254). זכות זו, הינה זכות מעין קניינית הגוברת על זכותו של הנושה המעקל. לטענת תמר ודרורה יש ללמוד מהלכה זו גם לענייננו ולהחילה גם על התחרות שבין תמר לנאמן.
17. התחרות שבין רוכש נכס ממוכר לבין נושיו של המוכר מזכירה את העניין שבפניי אף כי קיים שוני משמעותי בין הסוגיות. זכותו של הנאמן בנכס אינה כזכותו של נושה מעקל. הנושה המעקל אינו בעל זיקה כלשהי לנכס אלא מטרתו להבטיח ביצוע חיוב כספי של החייב כלפיו. מטרת העיקול הינה למנוע מבעל הזכויות בנכס לסכל את פרעון החוב (ראה ע"א 4360/90, בר-חן נ' כוכבי, פד"י מז(2), 311, 320; ע"א 189/95 הנ"ל, עמ' 268).
כן שונה התחרות שבפנינו מהתחרות הקיימת בעסקאות נוגדת, דהיינו מקום בו בעל הזכויות הרשום בנכס מכר את זכויותיו לשני קונים (בתחרות זו דן, סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט -1969 וכן ראה הדיון בע"א 2643/97 גנז נ. בריטיש וקולוניאל בע"מ, פד"י נז(2) 385 ).
18. כדי לאזן בין האינטרס המתחרים יש לחזור ולבחון מהו אינטרס הנאמן בנכס. זכותו של הנאמן אינה כזכותו של נושה, מעקל והוא אינו בעל זכות אובליגטורית בלבד. לנאמן זכות מיוחדת אם העסקה "בטלה" (VOID) לנאמן יש לכאורה זכות קניינית. אם אכן כך הרי שעניין לנו במקרה של "תקנת שוק" במקרקעין, דהיינו תחרות בין קונה לבין בעל הנכס והכלל כאמור הינו כי כל עוד לא הושלמה עסקת המכר לקונה, ברישום, גוברת זכות הבעלים. לעומת זאת אם זכייתו של הנאמן נופלת מזכות קניין, מהטעם שבטלות העסקה משמעה, "נפסדות" (ניתנת לביטול - VOIDABLE) משתנה מערכת היחסים וזכותו של הקונה עשויה לגבור גם אם לא רשם את זכותו במרשם המקרקעין.
19. כפי שציינתי לעיל, אף בהעדר הכרעה ברורה בפסיקת בתי המשפט, זכותו של הנאמן בנכס אינה קניינית. משמעות הביטול "בטלה" אינו אלא "ניתנת לביטול" ומקום שהעסקה אינה ניתנת עוד לביטול, כמו שהזכויות הועברו כבר לצד שלישי, אין לנאמן אלא זכות "לעקוב" אחרי תחלופי הנכס. אין כל אינטרס להעניק לנאמן זכות קניין גוברת בנכס שהרי עניינו של הנאמן ועניינם של הנושים, הינו בהגדלת היקף הנכסים לחלוקה ולאו דווקא עניין בנכס עצמו. הנושים והנאמן לא פועלים תוך הסתמכות על הנכס. בפרשת אהרונוב מסביר בית המשפט, כב' השופט חשין, את מטרת מתן העדיפות לקונה השני שסמך על הרישום וכך הינו אומר בעמ' 270:
" ראינו כי זכותו של זוכה שני תומכת עצמה בחוזקה באינטרס ההסתמכות, בעוד אשר אינטרס זה נעדר לחלוטין - או נוכח אך בשולי המערכת - בעניינו של עיקול מאוחר. אפשר ניתן לנסח אותם דברים באמירה כי עיקול, על-פי עצם טיבו, צופה פני-עתיד, בעוד אשר עיסקה צופה, אמנם, אף-היא פני עתיד אך צופה היא אף פני-עבר. צפייה זו אל-עבר העבר, היא-היא - בלשון אחרת - אינטרס ההסתמכות. הסיפה לסעיף 9, בבקשה להקנות - בנסיבות מסוימות - זכות עדיפה לזוכה שני, מייסדת עצמה, בעיקרה, על אותה צפייה אל-עבר העבר. כך, למשל, המבקש לקנות נכס מקרקעין מניח כי הנכס נקי וממורק מכל שעבוד ומכל זכות נוגדת אחרת. הנה-הוא אינטרס ההסתמכות, הנה-היא הצפייה אל-העבר. צפייה מסוג זה נעדרת, בעיקרם של דברים, במערכת של עיקול, שכן הנחת-היסוד היא שהמעקל מעקל נכס כמות שהוא, על מומיו ופגמיו (AS IS)."
נושיו של חייב אינם סומכים על הרישום. מול הקונה אשר רכש נכס תוך הסתמכות על רישום הזכויות על שם הקונה, לא עומדת זכות דומה של הנאמן (ראה דברים דומים שאומר בית המשפט בע"א 790/97, בנק המזרחי המאוחד נ' אברהם גדי, פסק דין מיום 13.12.04).ו
20. ניתן למצוא מצבים שונים בהם הדין מבקש להגן על זכותו של רוכש בתום לב ובתמורה בהסתמכו על מצב משפטי קיים, גם אם זה בוטל בדיעבד. כך למשל קובע סעיף 83 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, כי "מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיים שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן".
בעניין זה נחלקו הדעות בבית המשפט העליון ובע"א 2267/95, בא כח היועץ המשפטי לממשלה האפוטרופוס הכללי נ' אדמונד הרטפלד, פד"י מט (3), 854, נקבע בדעת רוב כי מי שרכש מקרקעין תוך הסתמכות על צו ירושה, אך טרם השלים את הרכישה ברישום, אינו נהנה מהגנת סעיף 83 וזכותו של היורש מכוח הצו המתוקן גוברת. יש לזכור כי באותו מקרה התחרו על הזכות "היורש האמיתי" מול הרוכש מ"היורש הנחזה" ולכאורה מעמדו של "היורש האמיתי" שונה ממעמדו של הנאמן בעניינו.נ
21. שאלה דומה עולה מקום שמבוטלת פעולת נאמן בשל הפרת חובות הנאמנות (סעיף 14 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1974). בע"א 3829/91, וואלס נ' נחמה גת, פד"י מח(1), 801, העדיף בית המשפט להגן על זכותו של מי שרכש נכס מקרקעין מידיו של נאמן, הגם שעסקת הרכישה טרם הסתיימה ברישום על שם הרוכש. בית המשפט מנה מספר נימוקים למסקנה זו, ובין היתר, ציין את הצורך להגן על ההסתמכות של הצד השלישי על המרשם, הכרה בעצמאות הנאמן והעובדה כי הנהנה הוא שבחר בנאמן לייצגו ולכן עליו לשאת בתוצאות מעשיו של הנאמן.
22. רואים אנו כי תוצאת התחרות עשויה להשתנות בשים לב לטיב הזכויות המתחרות, והעדרו של הרישום לטובת הרוכש אינה סותמת את הגולל על האפשרות שזכותו העדיפה תוכר ראה על דיני התחרות וההגנה על זכותו של הרוכש מאמריו של פרופ' מ. דויטש נטל הרישום של הערת אזהרה במקרקעין- הלכת גנז והשלכותיה, הפרקליט מז 181, נפילתה? עלייתה של הזכות שביושר במשפט הישראלי- המשפט בעקבות המציאות, עיוני משפט כד' 313, ביצור הההגנה על הרוכשים, עיתון גלובס מיום 20.21.04).
דומני כי כאשר מצויים אנו בהתמודדות בין זכותו של רוכש תם לב, שסמך על המרשם אך טרם השלים את הרכישה ברישום, לבין הנאמן המבקש לבטל את עסקת העברת הנכס למוכר, יש להעדיף את אינטרס הקונה ואן באי העמידה בנטל הרשיום כדי לשנות תוצאה זו.
הקונה סומך על מרשם ואילו הנאמן לא פועל תוך הסתמכות דומה; הרוכש לא יכול, בטרם ירכוש את הנכס, לגלות את "הפגם" שבזכות המוכר; בשלב הרכישה יתכן וטרם נפתחו הליכי פשיטת הרגל נגד החייב (כפי שהתברר במקרה שבפנינו) ולקונה לא יכולה להיות כל צפייה כי עסקת הרכישה של המוכר תתבטל. כיצד יוכל קונה קפדן ויסודי לברר האם המוכר רכש את הנכס בנסיבות שבהן תיתכן ותקום לנאמן של החייב (המוכר הראשון) זכות ביטול? זאת ועוד; כפי שציינתי לעיל לנאמן זכות לעקוב אחרי תחלופי הנכס ונזקם של הנאמן והנושים נופל מזה של הקונה.
הגנה על זכויות הצד השלישי תתיישב עם הגישה במשפט האנגלי ואם המגמה במשפט הישראלי להגן על מי שרכש זכויות בתום לב גם אם המוכר קיבל את הנכס בעסקה פגומה (ראה פרוקצ'יה הנ"ל, עמ' 129-128 ומ. דויטש לעיל).ב
23. ומן הכלל אל הפרט.ו
תמר רכשה את הדירה מכוחו של הסכם שנחתם ביום 22.11.01, דהיינו לפני תחילתה של פשיטת הרגל (בשנת 2003) אמנם הזכויות לא נרשמו על שם תמר ונותרו רשומות על שם דרורה אך כאמור אין בכך כדי להביא למסקנה כי זכות הנאמן עדיפה.
24. לאור האמור לעיל נותר לבחון האם רכישת הדירה על ידי תמר נעשתה בתמורה ובתום לב.
מהעדויות שבפניי עולה כי תמר פנתה לדודה, מר יעקב כהן, העוסק בתיווך במקרקעין על מנת שיאתר עבורה דירה לרכישה לצרכי השקעה. מר כהן העיד כי פנה למתווך גלילי ז"ל וזה איתר את הדירה. ביום 6.8.01 חתמה דרורה על זכרון דברים שהועבר למר כהן. בהתאם סוכמו בין מר כהן לדרורה פרטי העסקה. הצדדים פנו לעו"ד ש. רביב אשר הכין עבור הצדדים את הסכם הרכישה. על חוזה הרכישה חתמו הצדדים בפני עורך הדין במועדים שונים ותמר אישרה כי לא פגשה את דרורה עד לדיוני בית המשפט. עבור הדירה שילמה תמר תשלומים מספר: הראשון, על סך של 135,740 ₪ שנמסר בשיק לדרורה; שיק נוסף על סך של 173,480 ₪ נמשך לפקודת דרורה; ואילו היתרה על סך של 343,440 ₪ נמסרה בשיק משוך לפקודת עו"ד רביב. את התשלומים שילמה תמר עוד בטרם נחתם הסכם הרכישה, תוך הסתמכות על זכרון הדברים בלבד. העסקה דווחה לשלטונות מס שבח והחזקה נמסרה לתמר ב-11/01, לפי הנטען בוצעו בדירה השקעות שונות על ידי תמר.
25. הנאמן מעלה תמיהות לגבי תום הלב בעסקה זו, שכן לטענתו ביצוע עסקה בה התשלום מבוצע לפני חתימת ההסכם מעלה חשד להעדר תום לב בהתקשרות. עוד טוען הנאמן כי אין הסבר סביר לכך שתמר הסכימה לתשלום מבלי שפגשה כלל את דרורה ותוך מתן אמון עיוור בדודה, מר כהן. לבסוף טוען הנאמן כי אי רישום הערת אזהרה אף הוא מעיד על חוסר תום לב.
26. דין טענות הנאמן להדחות. הוברר כי תמר רכשה את הדירה כהשקעה, כפי שעשתה גם לגבי דירה נוספת (נספח "ט" לתצהירו של מר כהן). העובדה כי הצדדים לא נפגשו טרם הדיון המשפטי, אינה רלוונטית לתום הלב שכן כל המו"מ נעשה בידי מר כהן בשם. ביצוע התשלומים על סמך זכרון הדברים עליו חתמה דרורה ובטרם נחתם חוזה גם הוא אינו מלמד על חוסר תום לב שהרי גם התחייבות חתומה של המוכר עשויה להחשב עסקה תקפה במקרקעין. איני מוצא גם לקבל את הטענה שבעדר רישום הערת האזהרה מהווה חוסר תום לב ובע"א 790/97 הנ"ל קבע בית המשפט:
"הכלל הוא איפוא, שאי רישום הערות אזהרה אינו מנוגד לעקרון תום הלב במצב הטיפוסי של תחרות בין קונה לבין מעקל" (פסקה 21).נ
הטעם לדבר הינו כי המעקל לא סמך על העדר הרישום. כך גם הנאמן לא סמך על העדר הרישום או העדר ההערה בפעולותיו.
27. יוצא שזכותה של תמר להשלמת העסקה עדיפה על פני זכות הנאמן. הואיל ומצוים אנו בשלב ביטול העיקול בו נבחנת רק זכותו הלכאורית של המעקל הרי שבהעדר זכות לכאורה אין מקום להותרת צו העיקול מיום 3.8.03 על זכויותיה של דרורה בדירה.
אשר על כן, הנני מורה על ביטול צו העיקול מיום 3.8.03 הרשום על זכויותיה של הגב' דרורה סרוצקי במקרקעין הידועים כגוש 11683 חלקה 5/2.ב
28. כמובן שהחלטתי זו לא גורעת מזכותו של הנאמן לפעול כנגד התמורה שקיבלה דרורה מתמר אם ובמידה ויקבע כי הסתלקות החייבת מחלקה בעזבון, האם היתה ההענקה ניתנת לביטול.ו
הנאמן ישלם לדרורה ותמר הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ + מע"מ לכל אחת. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.נ
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.ב
ניתנה היום ט' בטבת, תשס"ה (21 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.ו
רון סוקול, שופט
שם הקלדנית: סיגל. ה.נ
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
מאמרים קשורים
ביטול הענקה בהליכי פשיטת רגל
מאמר זה ידון בסוגיית ביטול הענקה בהליכי פשיטת רגל כאמור בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש],...
הרפורמה בהליך פשיטת רגל, לצאת לדרך חדשה
במאמר זה נפרט בפני הקורא את יתרונותיו של הליך פשיטת הרגל החדש המאפשר לחייבים שאין באפשרותם לשלם את...
