בערעור זה על הגבלת חשבון בבנק ישראל ומנסיון הח"מ כעורך דין לביטול הגבלת חשבון בנק, פעלה למעשה מרשתנו כדין. בכל פעם שהופק שיק בחשבונה היא דאגה להעביר כספים לכיסוי השיק או השיקים שהופקדו. ובכל זאת החליט הבנק להחזיר את השיקים מסיבת אין כיסוי מספיק. זאת ועוד, במקרה זה הסתמכה מרשתנו על כספים שאמורים היו להיכנס לחשבונה לאחר שלקוחותה, מרכז השלטון המקומי בישראל, הודיעה לה כי הועברו לחשבונה כספים ומרשתנו העבירה שיקים לספקיה על סמך הודעה זו.
בפועל הכספים הועברו רק אחרי יותר מחודש ימים ובעקבות זאת הייתרה בחשבון לא הספיקה והבנק החזיר את השיקים שנמשכו בתקופה זו. בנסיבות אלו הוגש על ידינו ערעור על הודעת הגבלת החשבון על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי וכמו כן בקשה לעיכוב תחילת ההגבלה עד להכרעה בערר.
ערר לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981
ובקשה דחופה למתן צו למניעת החלת ההגבלה ע"פ סעיף 10א.(א) לחוק
המבקשת, באמצעות ב"כ, מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד את בקשתה לגריעת שיקים בהודעת הבנק כפי שיפורט להלן.
כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על צו למניעת ההגבלה בהתאם לסעיף 10א.(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981. יצוין כי רק ימים ספורים טרם בקשה זו נודע למבקשת כי ההגבלה נכנסה לתוקף במיום 18/08/24.
ואלו השיקים אותם מתבקש בית המשפט לגרוע מרשימת השיקים אשר הביאו להודעת ההגבלה נשוא ערר זה:
|
מספר סידורי(לצורך הנוחות בערר זה) |
תאריך סירוב השיק |
מספר השיק |
סכום השיק |
|
1 |
02/07/24 |
0080000691 |
14,957.00 |
|
2 |
02/07/24 |
0080000557 |
17,341.00 |
|
4 |
03/07/24 |
0080000688 |
21,256.00 |
|
5 |
16/07/24 |
0080000680 |
5,120.00 |
|
6 |
18/07/24 |
0080000759 |
2,108.00 |
|
7 |
22/07/24 |
0080000594 |
32,760.00 |
|
8 |
01/08/24 |
0080000659 |
34,902.00 |
|
9 |
01/08/24 |
0080000668 |
7,225.00 |
|
10 |
01/08/24 |
0080000662 |
6,840.00 |
|
11 |
01/08/24 |
0080000673 |
21,240.00 |
|
12 |
01/08/24 |
0080000669 |
18,200.00 |
|
13 השיק לא מופיע בהודעת ההגבלה |
08/08/24 |
0080000633 |
7,020.00 |
|
14 השיק לא מופיע בהודעת ההגבלה |
15/08/24 |
0080000681 |
2,520.00 |
העתק הודעת ההגבלה עם רשימת השיקים שסורבו מצ"ב כנספח א'
העתק דפי החשבון מיום 31/12/23 – 23/08/24 מצ"ב כנספח ב'
הרקע העובדתי הכללי ביחס לשיקים נשוא הערר:
1. המבקשת מנהלת את חשבונה בבנק מזה 10 שנים ובמהלך תקופה זו התנהל חשבונה ללא דופי לרבות אין ספור שיקים שנמשכו מהחשבון ללא כל בעיה.
2. מסגרת האשראי המאושרת של המבקשת בחשבונה בבנק הינה 50,000 ₪.
3. המבקשת הינה חברת תקשורת שמשרדיה בעיר הרצליה העובדת בעיקר עבור רשויות מקומיות בישראל. החברה מספקת פתרונות בתחום עיר חכמה ועם לקוחות החברה נמנות עיריות בכל רחבי הארץ.
4. מאז תחילת המלחמה חלק ניכר בעובדיה, לרבות מנהל הכספים של החברה אביחי אבני, במילואים והדבר מכביד מאד על התובעת, במיוחד על ניהול התזרים של המבקשת.
אישור הביטוח הלאומי על תשלומים לעובדי המבקשת שבמילואים מצ"ב כנספח ג'
5. אם לא די בכך, במהלך השנים הרבות בהן המבקשת פועלת מול הרשויות המקומיות מוסר התשלומים של העיריות עמם נמצאת המבקשת בקשרים עסקיים היה ללא רבב. התהליך התנהל בדך מסודרת, תשלומים הועברו בדיוק במועד בהן הודיעה הרשות המקומית כי יעברו והמבקשת יכלה לתזמן את הכנסותיה והוצאותיה בהתאם.
6. ואולם מאז המלחמה ומסיבות שאינן ברורות למבקשת חלה הרעה משמעותית בהעברות תקבולים מעיריות ברחבי הארץ ומעיריית ראשון לציון בפרט שהינה הלקוח המרכזי של המבקשת. מאחר והתובעת העבירה שיקים לספקיה מראש בהסתמך על הודעות מפורשות על העברה בפועל של כספים מעיריית ראשון לציון וכספים אלו לא הועברו נכנסה המבקשת לסחרור שהחל במאי 2024 ונמשך למרבה הצער עד למועד כתיבת שורות אלו.
7. יש להדגיש כי בדרך כלל העברות כספים שאושרו בעיריית ראשון לציון בדרך כלל משולמים תוך ימים ספורים התעכבו חודשים רבים. ראו למשל הודעת התשלום מעיריית ראשון לציון מיום 25/07/24 על סך 66,071 ₪ ששולמה בדיוק במועד.
הודעת תשלום מעיריית ראשון לציון מיום 25/07/24 מצ"ב כנספח ד'
8. הנסיבות להחזרת מקבץ השיקים בערר ערר לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי שהוגש על ידי המבקשת כנגד המשיבה כאן בתיק עש"א 74452-05-24 (שלום רחובות) אס.אם.בי.אי.טי בע"מ נ' בנק דיסקונט. ערר אשר עדיין תלוי ועומד בפני בית משפט נכבד זה.
9. והנה, משהצליחה איכשהו המבקשת להתגבר על הקשיים בהעברת הכספים מעיריית ראשון לציון נפלה על המבקשת "מכה" נוספת. עיריית חולון הודיע למבקשת כי "הריני להודיעכם כי זיכינו את חשבונכם ביום 19/06/24 על פי הפירוט כדלקמן...." ובהמשך הסך של 156,766 ש"ח שבהם אמורה הייתה המבקשת להיות מזוכה.
למרות זאת סכום זה לא הגיע בתאריך זה אלא לאחר כחודש ושוב גרם למבקשת בעיות קשות עם ספקיה וכמובן עם שיקים חוזרים בבנק.
הודעת התשלום מעיריית חולון על העברת תשלום ביום 19/06/24 מצ"ב כנספח ה'
10. אם לא די בכך גם ביום 14/07/24 קיבלה המבקשת הודעה ממרכז השלטון המקומי כי הסך של 306,802 ₪ הועבר אליה ביום 15/07/24 כאמור בהודעה "בתאריך 15/07/24 אושר לתשלום סך של 306,802 ₪ אשר יועבר לחשבון מספר 495617 בנק הפועלים בע"מ רחובות הרצל 179 רחובות קוד 12/615 בימים הקרובים..." ואולם גם סכום זה הועבר לאחר כחודשיים.
הודעת תשלום ממרכז השלטון המקומי על העברת תשלום מיום 15/07/24 מצ"ב כנספח ו'
ויודגש, עיכובים אלו לא אירעו מעולם לתובעת מול רשויות מקומיות אלא לאחר המלחמה ועניין זה בשילוב עם העובדה כי עובדיה של המבקשת, לרבות מנהל הכספים שלה היו ועדיין במילואים גרמו, במידה ולא תתקבל בקשה זו לביטול הגבלת חשבון הבנק שלה, למצב הבעייתי בה נמצאת המבקשת כעת אשר בו היא עומדת לפני הגבלה חמורה של חשבונה דבר אשר יפסיק לחלוטין את פעילותה מול לקוחותיה וככל הנראה יגרמו לסגירתה.
הרקע העובדתי הספציפי לגבי כל שיק ושיק שהוחזר על ידי הבנק:
11. לעניין השיקים 1 – 2 :
|
1 |
02/07/24 |
0080000691 |
14,957.00 |
|
2 |
02/07/24 |
0080000557 |
17,341.00 |
עיון בדפי החשבון מלמד כי שיקים אלו נמשכו ביום 01/07/24 ואילו בו ביום הפקידה המבקשת שיק ע"ס 33,000 ₪ שהיה בו כדי לכסות את תשלום שני השיקים. יום הערך של השיק שהופקד היה אמנם למחרת, ביום 02/07/24 ואולם גם יום החזרת השיקים היה למחרת, יום 02/07/24.
12. לעניין שיקים 3 – 4:
|
3 |
03/07/24 |
0080000696 |
12,874.00 |
|
4 |
03/07/24 |
0080000688 |
21,256.00 |
לגבי שיק מס' 3 הרי שייתרת החובה בחשבון הייתה מספקת לשלם שיק זה ואילו לגבי שיק מס' 4 שהוחזר הרי שביום 03/07/24 הופקד שיק ע"ס 4,700 ₪ שאמור היה לכסות את סכום המשיכה של שני השיקים. למרות זאת העדיף הבנק להחזיר את שני השיקים.
13. לעניין שיק מס' 5:
|
5 |
16/07/24 |
0080000680 |
5,120.00 |
ביום 16/07/24 נעשתה העברת זהב ע"ס 40,320 ₪ אשר הביאה את החשבון ליתרת חובה של 14/799 ₪ בלבד ולא ברור מדוע ראה לנכון הבנק להחזיר באותו יום שיק זה.
14. לעניין שיק מס' 6:
|
6 |
18/07/24 |
0080000759 |
2,108.00 |
גם לגבי שיק זה, בו ביום בוצעה העברת זהב ע"ס גובה השיק פעולה אשר הביאה את המבקשת לגדר מסגרת האשראי (49,959 ₪) – ועדיין ראה לנכון הבנק להחזיר את השיק.
15. לעניין שיק מס' 7:
|
7 |
22/07/24 |
0080000594 |
32,760.00 |
גם לגבי שיק זה עם משיכתו הפקידה המבקשת בהעברת זהב את הסך של 15,000 ₪ ועוד הפקדה ע"ס 5,000 ₪ וזאת על מנת שהחשבון לא יחרוג מייתרת החובה. ואכן, לאחר ההפקדות עמד החשבון לאחר משיכת השיק על סך 44,908 ₪. ובכל זאת החזיר הבנק את שיק זה.
16. לעניין שיקים 8 – 12:
|
8 |
01/08/24 |
0080000659 |
34,902.00 |
|
9 |
01/08/24 |
0080000668 |
7,225.00 |
|
10 |
01/08/24 |
0080000662 |
6,840.00 |
|
11 |
01/08/24 |
0080000673 |
21,240.00 |
|
12 |
01/08/24 |
0080000669 |
18,200.00 |
כמו השיקים הקודמים, כך גם אם שיקים אלו. מייד כשהתקבלה ההודעה על חריגה בחשבון דאגה המבקשת להעביר ביום 01/08/24 את הסך של 26,400 ₪ על מנת שהמבקשת לא תחרוג מהמסגרת בחשבונה שעמדה באותו יום ע"ס 49,991 ₪. ולמרות זאת, שוב העדיף הבנק להחזיר שיקים אלו ולהכניס את המבקשת למצב של סיכון בהגבלה חמורה עליה.
17. לעניין שיק מס' 13:
|
13 השיק לא מופיע בהודעת ההגבלה |
08/08/24 |
0080000633 |
7,020.00 |
גם שיק זה, מייד עם הופעתו בחשבון ביצעה המבקשת זיכוי זהב ע"ס 7,000 ₪ על מנת למנוע את החזרתו ואכן, ייתרת החובה בחשבון לאחר פירעון השיק והעברת הזהב עמדה ע"ס 49,970 ₪.
18. לעניין שיק 14:
|
14 השיק לא מופיע בהודעת ההגבלה |
15/08/24 |
0080000681 |
2,520.00 |
לעניין שיק זה ייאמר כי המבקשת לא קיבלה כל הודעה מהבנק על משיכתו שאם הייתה מקבלת הרי שכפי שעשתה עם השיקים הקודמים – גם לכיסוי שיק זה הייתה מעבירה המבקשת את סכום שיאפשר את פרעונו.
טענות המבקשת ביחס לשיקים נשוא הערר דנן:
19. המבקשת הפקידה כספים לתשלום השיקים מייד לאחר שהתקבלה ההודעה:
19.1. כאמור וכמפורט לעיל, בכל פעם שהמבקשת קיבלה הודעה על הפקדת שיק היא פעלה מייד וללא דיחוי להפקדת כספים בחשבון בדרך כלל בהעברת זהב ישירות לחשבון כך שהחשבון יישאר בגדר מסגרת החשבון והשיק יכובד ולא יוחזר.
19.2. בשלב זה לא ברור מדוע יום הערך של העברת הזהב התעכבה ביום אחד ואולם דבר אחד ברור לחלוטין מהאמור לעיל ומעיון בדפי החשבון: המבקשת עשתה כל שביכולתה, בתנאים לא תנאים, למרות שחצי מיליון ₪ עליה הסתמכה לא הועברו לחשבונה ולמרות שמנהל הכספים שלה היה במילואים וכך גם עובדים אחרים לדאוג שהשיקים שהוצגו בחשבונה ייפרעו.
19.3. גם אם היה איחור קל בהעברת הכספים הרי שבנסיבות בהם רוב העסקים בישראל בקושי מחזיקים את ראשם מעל המים הרי שיש לשאול האם עיכוב כה קל בהעברת כספים לחשבון יש בו כדי להצדיק הגבלה או חלילה הגבלה חמורה על המבקשת ובכך לגזור עליה נזק בלתי הפיך ועל עובדיה פיטורין.
20. המבקשת הסתמכה על אישורים בכתב מרשויות מקומיות בישראל כי כספים הועברו לחשבונה:
20.1. כאמור לעיל המבקשת הסתמכה על אישורן של רשויות מקומיות בישראל על העברת כספים לחשבונה. כאמור אלו רשויות עמם עבדה המבקשת בעבר ומעולם לא אירע כי הודעות על העברת כספים לא בוצעו. התקלות בהעברת כספים לחשבונה החלו אך ורק לאחר תחילת המלחמה וזו הסיבה מדוע הוחזר מקבץ השיקים הקודם בערר שבפני בית המשפט והערר דנן.
20.2. במשך 3 חודשים, מחודש יוני 2024 ועד לחודש אוגוסט 2024 – המועדים הסמוכים להחזרת השיקים נשוא ערר זה - אמור היה להיכנס לחשבונה של המבקשת סך של כ- חצי מיליון ₪ סכומים שעליהם הסתמכה המבקשת כשהיא העבירה את השיקים לספקיה. למרות כל ניסיונותיה ועצירת חלק מהשיקים עדיין הופקדו השיקים נשוא ערר זה על ידי ספקים שלא עלה בידיהם לעצור את הפקדתם.
20.3. בנסיבות אלו ברור כי אין המדובר במבקשת אשר פיזרה ללא אחריות שיקים, נהפוך הוא, כפי שניתן לראות מדפי החשבון המבקשת אחראית בקשר למשיכת שיקים והיא עשתה כל שביכולתה תמיד ולאורך שנים כי שיקים לא יחזרו בחשבונה.
20.4. אשר על כן תטען המבקשת כי הסתמכותה על צד שלישי בתום לב אובייקטיבי וסובייקטיבי לאור ניסיון העבר עם העירייה מהווה צידוק לגריעת השיקים נשוא הערר.
20.5. המבקשת תטען כי היא עומדת בתנאי סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי לפיו במועד העברת השיקים לספקיה ובמועד משיכת השיקים היה לה יסוד סביר להניח שהבנק יפרע את השיק מאחר והייתה ייתרה מספקת בחשבון.
20.6. תוסיף ותטען המבקשת כי היא אף עומדת בתנאי סעיף סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי . אכן, הטעות שבה מדבר סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי הינה טעות של הבנק ולא טעות של צד ג'. ואולם, לא אחת נפסק כי רשימת העילות לביטול השיקים ללא כיסוי אינה רשימה סגורה וניתן לאפשר במקרים המתאימים גריעתו של שיק שסורב עקב טעות אחרת או טעות של צד ג'.
20.7. במאמרו של כב' השופט בדימוס, יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981" (הפרקליט מד (תשנ"ח-תש"ס), עמ' 449) עמד הכותב על הדברים:
"טעות של צד שלישי עשויה, לדעתנו, בנסיבות מיוחדות, לגרום לבעל החשבון להיכנס בגדרה של עילת הביטול השלישית...
לדעתנו, בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג' ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי לפתור מקרים "קשים", שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות, שלא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן...
קיימים מצבים, שבהם אי התחשבות ביחסים של בעל החשבון עם צדדים שלישיים עלולה להביא לתוצאה לא צודקת...
לדעתנו, טוב יעשה המחוקק, אם יקנה לבית המשפט שיקול דעת לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים מטעמי צדק מיוחדים שיירשמו במקום, שבו סורבו השיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו, בפועל או בכוח, של בעל החשבון...
את הבסיס המשפטי להרחבת עילות הביקורת, גם על פי נוסח החוק דהיום, ניתן לעגן במטרתו של החוק ובלשונו. האפשרות להחזיק חשבון בנק ולהשתמש בשיקים מהווה מעין "תעודת יושר", שניתנה לבעל החשבון. תכליתו של החוק היא לשלול באופן מלא או חלקי את הזכויות ממי שלא עמד "במבחן היושר" ולהוציאו ממעגל בעלי החשבון. מקום, שבו השיק סורב שלא בנסיבות שבשליטתו או באשמתו של מושך השיק, אין הציבור זקוק להגנת החוק . לכן יש לפרשו באופן, שאינו שולל מבית המשפט את שיקול הדעת במקרים קשים וראויים". (ההדגשה אינה במקור)
ראו גם עש"א (ים) 3013/06/11 מרגליות נ' בנק הפועלים(פורסם בנבו 1.11.11 ), עש"א (ים) 60077/05/12 בן לולו נ' בנק דיסקונט (פורסם בנבו 26.12.12), עש"א (ים) 12956/04/13 תיווך נדל"ן בית הכרם בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו 30.6.13)
20.8. עולה מהמקובץ כי בתי המשפט מצאו לא פעם, ובמקרים המתאימים באמצעות פרשנות מרחיבה להוראות סעיף 10 לחוק לכלול גם מקרים שבהם הלא נפרעו השיקים מחמת אירועים שבעל החשבון לא יכול היה לצפות מראש. בית המשפט פסק כך לעיתים בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לעילת הטעות הקבועה בסעיף 10(א)(1) לחוק, או לעילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק ולעיתים בשילוב של שני ההוראות. במקרים אחרים בחר בית המשפט לגרוע שיק מרשימת השיקים תוך קביעה כי רשימת העילות המנויה בסעיף 10 לחוק אינה רשימה סגורה.
21. המבקשת תטען כי יש לגרוע את השיקים נשוא הערר משיקולי צדק:
21.1. לעניין שיקולי הצדק בגריעת שיקים מרשימת השיקים שחזרו ראו בעש"א (חי') 46324/01/16 אדיר מבנים נידים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (27.7.2016) דחה כב' השופט שדה את טענת המערער כי היה לו יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לכבד את השיקים, אולם מצא, כי יש לגרוע את השיקים משיקולי צדק. כב' השופט שדה עמד על כך שההתפתחויות המשפטיות והטכנולוגיות שהתרחשו בעשורים שחלפו מאז נחקק החוק, ומאז פורסם מאמרו של כב' השופט עמית, מחייבים בחינה מחודשת של הנטייה לקבוע כי רשימת העילות הקבועה בחוק היא רשימה סגורה, ולהוביל למסקנה כי בית המשפט רשאי וצריך להביא בחשבון גם שיקולי צדק:
"אם כך הם הדברים ומצויים אנו בשנת 2016, מעל לשלושה עשורים של התפתחות דינמית מאד בכלכלה, בנגישות למידע וגם במשפט, נשאלת השאלה האם בית המשפט צריך לשקול גם שיקולי צדק עת הוא מכריע בערר לפי החוק? התשובה האינטואיטיבית היא לאו, זו גם הייתה הגישה השולטת לאורך השנים, אלא שהיום, יש לבחון לטעמי הדברים ברוח התקופה ויש מקום לשאול האם המערער לפי החוק פגע באינטרסים שעליהם החוק ביקש להגן או שמא מדובר בטעות שאותה תיקן והוא פעל וצמצם או מנע את הנזקים האפשריים שגם החוק מבקש למנוע".
21.2. ויודגש כי המדובר בתקופה קשה מאד במשק, תקופת מלחמה. המבקשת מעסיקה עובדים רבים וכמו עסקים קטנים אחרים מתקשה גם היא לקיים את עצמה בתקופה כה מאתגרת.
אשר על כן תטען המבקשת כי בנסיבות בהן הפקידה המבקשת את הסכומים לסילוק השיקים מייד לאחר שנודע לה על הפקדתם, בנסיבות בהם הסתמכה המבקשת על הודעות רשויות מקומיות על הפקדת כספים בחשבונה, בנסיבות בהם המשק כולו נמצא בעת מלחמה בה עסקים בישראל (ומסתבר שגם רשויות מקומיות) מתקשות לעמוד בהתחייבויותיהם ובנסיבות בהם מנהל הכספים של המבקשת ועובדים אחרים של המבקשת נמצאים כרגע במילואים והחברה מתקשה להתנהל כרגיל ובנסיבות בהן הגבלת חשבונה של המבקשת ולא כל שכן הגבלה חמורה על חשבונותיה ייגרמו לקריסתה ופיטורי עובדיה הרי שיש, ולו מחובת הצדק לגרוע את השיקים נשוא הערר על מנת למנוע את הגבלת חשבונה של המבקשת.
הבקשה לעיכוב ביצוע ההגבלה:
22. כמו במרבית הבקשות כגון אלו הנזק שייגרם למבקשת אשר חשבונה יהפוך למוגבל ואף מוגבלת חמורה ברור ומידי. המדובר בחשבון עסקי של חברה המעסיקה עובדים וכמו כן עובדת עם רשויות ממשלתיות ומקומיות ולהגבלת חשבונה תהיה משמעות הרסנית לגביה עסקיה ושמה הטוב.
ויודגש כי המדובר בנזק בלתי הפיך שייגרם למבקשת בהיותה עובדת עם רשויות מקומיות ובנקים אחרים.
יש להדגיש כי כרגע ונוכח הודעת ההגבלה עצר בחשבונה הנוסף בנק מזרחי את האשראי למבקשת עד להחלטה בעיכוב ביצוע ההגבלה.
23. מלבד הנזק הכלכלי הישיר המדובר כאמור בנזק לשמה הטוב של המבקשת ובכתם שירדוף אותו שנים רבות גם לאחר הסרת ההגבלה. במיוחד בימים אלו בהם דירוגי האשראי הולכים ותופסים יותר ויותר חשיבות.
24. מצד שני לא ייגרם כל נזק לבנק כתוצאה מעיכוב ההגבלה עד לבירור טענות המבקשת בערר זה ואין כל מניעה כי ההגבלה תחול מיד לאחר ההכרעה בו.
25. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בבקשה נוכח מקום מושבו של המשיב.
26. מצ"ב תצהיר המבקשת בתמיכה לערר ולבקשה לעיכוב ההגבלה.
אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה וליתן החלטה לביטול הגבלת החשבון של המבקשת. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הבנק בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק
