הגבלת חשבון בנק היא סנקציה בנקאית המוטלת באופן אוטומטי כאשר סורבו 10 שיקים או יותר במשך 12 חודשים בחשבון אחד, ובלבד שעברו 15 ימים בין הסירוב הראשון לאחרון. הסטטוס גורר פגיעה קשה בדירוג האשראי, אך החוק והפסיקה מאפשרים בנסיבות מסוימות לבטל את ההגבלה, במיוחד כאשר הבנק יצר מצג שווא של כיבוד שיקים או במקרה של טעות.

במשך שנים של ייצוג לקוחות מול הבנקים, משרד BareLaw ובראשו עו"ד בר אל ירון, נתקלים שוב ושוב בלקוחות שחשבונם הוגבל שלא בצדק. הבנקים פועלים לעיתים באופן אוטומטי, ללא הפעלת שיקול דעת, ובכך גורמים נזק אדיר לעסקים ולמשקי בית. המדריך שלפניכם נכתב מתוך הניסיון הפרקטי שנצבר במשרדנו באלפי תיקים, במטרה לתת לכם את הכלים המשפטיים הטובים ביותר להתמודדות עם המצב.

בחוק שיקים ללא כיסוי, ובפסיקה שגובשה במהלך השנים, פורטו התנאים בהם יגרע בית המשפט שיקים מרשימת השיקים שחזרו ויסיר את הלקוח ממרשם לקוחות מוגבלים. בין תנאים אלו ניתן למנות: מקרים בהם התברר שהשיקים חזרו בגלל טעות של הבנק, במקרה של חירום אישי (תאונה או מחלה), שעת חירום ארצית (כגון מלחמה), טעות של צד שלישי או במקרה שהיה עיקול בחשבון (בתנאים מסוימים). טענה נפוצה נוספת היא שהיה ללקוח יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיק גם אם הייתה חריגה בחשבון, כפי שנדון בפירוט בהמשך. קיימים נימוקים אחרים שהוכרו בפסיקה והדבר ייבדק בכל מקרה לגופו.

חשבון בנק מוגבל: הגדרת החוק

סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע מתי יהפוך חשבון בנק לחשבון מוגבל:

"הגבלת חשבון והגבלת לקוח
2. (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון"

במילים אחרות, ברגע שיחזרו בחשבון בנק אחד של לקוח, ובמסגרת שנה אחת 10 שיקים ויותר, יהפוך החשבון להיות חשבון מוגבל.

הבנק ישלח הודעה על הגבלת החשבון ללקוח, והודעה זו תכלול את המועד לתחילת ההגבלה. תחילת ההגבלה תהיה לכל הפחות 15 ימים מהיום שנשלחה הודעת ההגבלה (סעיף 3ב.(ג) לחוק).

⚖️ תיק בייצוגנו

"הלקוח הבנק נכנס לתרדמת והצ'קים חזרו: זה מה שגילה כשהתעורר"

בתיק זה ייצגנו את הלקוח ששקע בתרדמת (קומה), וכשהתעורר נאלץ להתמודד עם בנקים שסירבו להכיר במצבו החריג והגבילו את חשבונותיו שלא בצדק.

"מ"הלקוח נכנס ל'קומה' ועשרה צ'קים שלו חזרו. משהתאושש, לאחר שנים, גילה כי אף גוף בישראל לא מסכים להעניק לו אשראי. מה קורה במצב בו לא מכובדות המחאות רבות של אדם המצוי בחוסר הכרה או בתרדמת? האם, במקרים כאלה, הפגיעה בדירוג האשראי שלו תמשיך, גם אם יוסדרו כל ענייניו הכספיים לאחר שישוב לאיתנו? התשובה לשאלה זו היא שלילית."

לצפייה במאמר המלא ←

ערעור על הגבלת חשבון בנק

לקוח מוגבל, או לקוח מוגבל חמור רשאי להגיש ערעור על הגבלת החשבון שמשמעו ביטול הגבלת החשבון בבנק ישראל. במסגרת הערר יפרט המערער או עורך הדין שלו את העילות לביטול הגבלה לרבות אילו שיקים יש לשיטתו לגרוע ממניין השיקים שהביאו להגבלת חשבון הבנק. סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מפרט אף את הנימוקים שצריכים להתקיים על מנת שבית המשפט יקבל את הערעור ויכריז על ביטול הגבלת החשבון:

"(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;

(4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;

(5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק."

כעורך דין העוסק בביטול הגבלת חשבון יכול הח"מ להעיד כי רוב הבקשות לגריעת שיקים מתבססים על סעיף 10(א)(3) לחוק, היינו שהיה ללקוח יסוד סביר להניח שהשיקים יכובדו. לפיכך נדון בהמשך הדברים בעיקר בעניין זה.

הנימוק לערעור: "יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע..."

כאמור, סעיף 10(א)(3) קובע כדלקמן:

"ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו"

מערכת היחסים בין בנק ללקוח מורכבת ושונה בין בנק לבנק ובין לקוח ולקוח. לא נדיר לשמוע על בנק שנוהג מול לקוח שלו בדרך מסוימת שנים, ולפתע "מתהפך" ונוהג אחרת, יהיו הסיבות אשר יהיו. קיימים מקרים לא מעטים בהם מכבד הבנק שיקים, גם אם המדובר בחריגה מתנאי החשבון ומהאשראי שניתן ללקוח במשך תקופה ארוכה. לפתע, ללא הודעה מתאימה, מסרב הבנק לכבד שיקים אחרים ומביא את הלקוח למצב של הגבלת חשבון.

מצבים כאלו ומצבים דומים אחרים נכנסים לגדרו של סעיף 10(א)(3) אשר צוטט לעיל. אם יעלה בידי בעל החשבון להראות לבית המשפט כי היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים נשוא ההגבלה יכובדו, ייגרעו אותם שיקים ממניין השיקים שבהודעה על הגבלת החשבון וההגבלה תבוטל.

שיטת העבודה של BareLaw: כדי להוכיח לבית המשפט שהבנק יצר "הסכם בהתנהגות" ומצג שווא, צוות המשרד מבצע ניתוח מעמיק ופורנזי של דפי החשבון וההתכתבויות. בשיטה זו, עו"ד בר אל ירון מצליח לאתר את 'ההסכמה שבשתיקה' שהבנק מנסה לעיתים להסתיר, ולהוכיח כי הבנק כיבד בעבר שיקים במצבים זהים - הוכחה שפעמים רבות מביאה לביטול ההגבלה.

אכן, כאשר מדובר בשינוי של חוזה בכתב (כמו התנאים עליהם חותם לקוח בנק במועד פתיחת החשבון ובמהלך הפעילות בו) יש להשתית את הטענה כי החוזה שונה על בסיס יציב ומוצק. עמד על כך השופט יצחק עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד, 459, בע"מ 462 (בעמ' 469):

"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח- להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר".

המסקנה המתבקשת היא שכאשר המדובר בהתנהלות מתמשכת שבה נוהג בנק בדרך מסוימת כלפי לקוחו, ייראה בית המשפט באותה התנהלות מתמשכת כשינוי בחוזה הכתוב בין הבנק לבין הלקוח והחלתן של הסכמות חדשות. הסכמות חדשות אלו, אשר מבוססות על התנהגות הצדדים, תקפות אלא אם כן יודיע הבנק בדרך שאינה משתמעת לשני פנים על ביטולן. במקרה שבנק פעל בניגוד להסכמות אלו שבהתנהגות, תהיה בכך עילה טובה לביטול ההגבלה על חשבון הבנק של הלקוח.

עמד על כך בית המשפט בבשא (ק"ג) 1149/03 חטב רפאל נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף נהורה 670 (פורסם בנבו):

"לצד התופעה של שיקים חוזרים, ידועה ומוכרת גם התופעה (או שמא נאמר הנוהג) שלפיה נוהגים בנקים לאפשר ללקוח זה או אחר לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת. זהו נוהג בעייתי... אלא, שמסתבר שהמציאות מכתיבה, ככל הנראה, נורמה אחרת; הלקוח, אשר מתאפשרת לו מדי פעם חריגה מעבר למסגרת המאושרת, נזקק לה, לעיתים בחפץ לב ולעיתים בשל מצב של קושי כלכלי וחוסר ברירה... הבנק, מהצד השני, נותן ידו לכך...

לא ייתכן, שלמצב עניינים כזה, לא תהיינה גם השלכות משפטיות... נקבע גם כי תיתכנה נסיבות מסוימות, כגון כאלה שהבנק, בדרך של התנהגות, מאפשר ללקוח משיכות קבועות מעבר למסגרת האשראי המאושר, לאורך זמן, ללא החזרת שיקים, נסיבות אשר עשויות ללמד על אותו "יסוד סביר" אצל הלקוח... אם מראה לקוח כי בנק התיר לו לחרוג ממסגרת אשראי באופן תדיר ועל פני זמן ניכר, עשויה טענתו להתקבל...

הגם שהעקרון בדבר "יסוד סביר להניח" מערב לא רק יסוד סובייקטיבי אלא גם יסוד אובייקטיבי, אזי, מכח עקרונות כלליים של תום לב, הגינות ונאמנות, על הבנק להמשיך בכיבוד שיקים כל עוד לא הודיע בצורה סבירה והוגנת על ביטול הסכמתו להמשך החריגה ממסגרת האשראי..."

לעניין בחינת היסוד הסביר של לקוח בנק להניח ששיקים יכובדו גם בחריגה מתנאי החשבון ושחשבון הבנק שלו לא יהפוך למוגבל, נפסק בע"א 583/94 (חיפה) ש.א. דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו):

"משמעותו של יסוד ה"סביר להניח" שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק... כוללת מרכיב אובייקטיבי ומרכיב סובייקטיבי, המשמשים זה במשולב עם זה ונבחנים זה לאורו של זה... מכיוון שכך, נדמה, כי סבירות הנחתו של הלקוח היינו היסוד האובייקטיבי, צריכה שתיבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי..."

חובת משלוח התראה (5 שיקים)

סעיף 6 תקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 מטיל על הבנקים את החובה לשלוח התראה לבעל החשבון לאחר שסורבו בחשבון 5 שיקים, כתנאי להטלת הגבלה בבנק ישראל:

"6.(א) סורבו חמישה שיקים ישלח הבנק התראה לבעל חשבון, למיופה כוח ולמורשה חתימה בחשבון; לענין זה אין נפקה מינה אם סורבו שיקים נוספים במועד סירוב השיק החמישי; הוראות סעיף זה לא יחולו אם במועד שבו צריכה היתה להישלח התראה, נתקיימו כבר התנאים להגבלה.

(ב) הבנק ישלח את ההתראה לא יאוחר מחמישה ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק החמישי כאמור.

(ג) לענין חובת משלוח התראה אין נפקה מינה אם השיקים שלענינם הוטלה ההגבלה אינם זהים לשיקים שפרטיהם נמסרו בהתראה, ובלבד שסורבו לפני תחילת ההגבלה."

בהתראה יודיע הבנק כי הוא סירב לפרוע 5 שיקים בחשבון ואף יתריע כי בהתקיים התנאים שבסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי תוטל הגבלה על החשבון ובעל החשבון (סעיף 7 לתקנות הנ"ל).

בהקשר להתראות לפני ולאחר הפיכת חשבון למוגבל, קובע חוק שיקים ללא כיסוי בסעיף 10 ב' כי לא יתקבל ערעור על הגבלת חשבון מנימוקים אלו:

"(1) פגם שנפל בהתראה;
(2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה."

במילים אחרות, פגם שנפל בהתראה (כמו למשל מספר שיק לא נכון), ו/או אי קבלת ההתראה על ידי בעל החשבון לא יהוו נימוק טוב לערעור על הגבלת חשבון בבנק ישראל. אולם, אם יוכיח בעל החשבון המוגבל שההתראה כלל לא נשלחה אליו – המדובר בהחלט בנימוק טוב לביטול הגבלת חשבון.

בעניין זה נפסק בבש"א 30/05 (שלום כפ"ס) גרינברג נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו):

"אי משלוח התראה...

המבקשת טוענת כי לא קיבלה כל הודעה בדבר סירוב השיקים נשוא הבקשה... במקרה דנן, הבנק נתבקש להציג את הודעת ההתראה ששלח למבקשת לאחר סירוב חמשת השיקים הראשונים... הבנק לא הציג את ההתראה או תצהיר בעניין שליחתה...

חובת הבנק למשלוח ההתראה היא ביטוי לרצונו של המחוקק להציב בפני הלקוח תמרור אזהרה משמעותי, כדי שייזהר להבא ויכלכל ענייניו... משנכשל הבנק מלעמוד בחובה זו, פגע בזכותה החוקית של המבקשת. מסיבה זו בלבד, אני מורה על גריעת השיקים נשוא הבקשה מרשימת ההגבלה."

עיכוב ביצוע הגבלת חשבון בנק

במידה והוגש ערעור על הגבלת שיקים (בקשה לביטול הגבלה של חשבון / גריעת שיקים על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי) לפני שנכנסה ההגבלה לתוקפה, יש להגיש במקביל בקשה לעיכוב ביצוע הגבלת חשבון בבנק ישראל (סעיף 10א.(א) לחוק).

מנסיונושל עו"ד בר אל ירון  כעורך דין לביטול הגבלה, יכול להעיד שכמעט תמיד ייטה בית המשפט לקבל בקשות לעיכוב ביצוע הגבלות עד להכרעה בערעור. הנימוק לכך הוא שבמאזן הנוחות שבין הבנק ללקוח, הנזק שייגרם לבעל החשבון כתוצאה מכניסה לתוקף של הגבלת חשבון הבנק שלו גדול לאין שיעור מהנזק (וספק אם קיים כזה בכלל) שייגרם לבנק מעיכוב בביצוע הגבלת החשבון.

פניה מוקדמת אל הבנק בבקשה לבטל הבאת שיק במניין השיקים

תקנה 4(3) לתקנות חוק שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) קובעת כי לכתב הערעור יצורף:

"העתק מפניתו של המבקש או של שותף אחר לחשבון אל המשיב בבקשה לבטל את הבאת השיק נושא הבקשה במנין השיקים שסורבו, ותשובת המשיב לפניה"

ראוי לציין כי בית המשפט לא רואה במחדל לפנות אל הבנק כאמור בתקנה 3(4) הנ"ל ככזה שמונע הגשת ערעור על הגבלת חשבון ו/או מהווה תנאי מוקדם להגשתו.

עמד על כך בית משפט השלום בתיק עשא (ת"א) 48898-07-15 לאה לוטי סימקה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ [פורסם בנבו, 27.12.2015]:

"אכן, לפי תקנה 4 (3) בתקנות, יש לצרף לערעור העתק מפניית המערערים לבנק ואת תשובתו. עם זאת, לא נקבע בתקנות כי עצם הפנייה או צירוף הפנייה מהווים תנאי הכרחי מוקדם להגשת הערעור... נראה שתכלית ההוראה המפנה את המערערת לפנייה מוקדמת לבנק הינה מתן הזדמנות לבירור מקדים... וודאי שאין לראות במחדל שכזה יותר ממחדל פרוצדוראלי שאיננו מצדיק סנקציה גורפת של מחיקת הערעור."

המועד להגשת ערעור על הגבלת חשבון בנק

תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב קובעת כי המועד שממנו מתחיל ירוץ המועדים להגשת ערעור על הגבלת חשבון הוא המועד בו הומצא הודעת ההגבלה על ידי הבנק:

"עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק"

ובכל זאת חשוב מאד להדגיש כי בית המשפט ייראה בד"כ את המועד בו חוייב בעל החשבון בעמלת הודעה על הגבלת חשבון ואת מועד החוב בעמלת משלוח הודעה על הגבלת חשבון כחזקה למועד המצאת ההודעה כאמור בסעיף 5 לתקנות הנ"ל. ואולם, כמו כל חזקה גם חזקה זו ניתנת לסתירה (ראה בעניין זה תיק לאה לוטי סימקה הנ"ל).

לאיזה בית משפט יוגש ערעור על הגבלת חשבון?

לעניין הסמכות העניינית והמקומית להגשת ערעור על הגבלת חשבון פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי נקבע בתקנה 1 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981:

"ערעור לפי סעיף 10 לחוק יוגש לבית-משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא סניף הבנק שעליו נמשך השיק נושא הערעור (להלן - סניף הבנק), ושהוא הקרוב ביותר לסניף הבנק."

ויודגש - משמעות הוראה זו היא כי מחוזות הסמכות המקומית אינם רלוונטיים. אם סניף הבנק בו נוהל החשבון המוגבל נמצא בתל אביב, קונה בית משפט השלום בתל אביב בלבד את הסמכות לדון בערעור, ובית משפט השלום בהרצליה (למשל) חסר כל סמכות מקומית לדון בו.

שאלות ותשובות על ביטול הגבלת חשבון בנק

זקוקים לסיוע דחוף בביטול הגבלה?
משרד עו"ד בר אל ירון וצוות BareLaw בעלי ניסיון עשיר בביטול הגבלות חשבון וניהול מאבקים מול המערכת הבנקאית.
אל תתמודדו עם הבנק לבד.