• כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

ביטול הגבלת חשבון לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

1 1 1 1 1 (0 Votes)

לעיתים טעות של צד ג' שאליו נמסר השיק גורמת להפקדתו בחשבון וסירובו על ידי הבנק. במקרה זה הגיע מרשנו להסדר עם רשויות מס ההכנסה ואולם לאחר מכן ביקש לבטל הסדר זה ולהגיע להסדר חדש. את השיקים שמסר בהסדר שבוטל ביקש מרשנו שלא להפקיד, שהרי הסדר זה שעל פיו נמסרו השיקים בוטל. ואולם, בטעות או בהיסך הדעת הפקיד פקיד השומה את השיקים בחשבון, פעולה אשר גרמה להגבלת חשבון הבנק שלו. מייד עם קבלת התיק ביקשנו בשם מרשנו צו לעיכוב ההגבלה וזו אכן עוכבה. בינתיים פעם מרשנו על מנת לקבל אישור על ביטול ההסכם הראשון, שיוכיח שהשיקים שניתנו על פי הסכם זה בוטלו כדין. אתם מוזמנים לעיין במאמר משרדנו ביטול הגבלת חשבון אשר דן בסוגיות נוספות הקשורות לערעור על הודעת הבנק בדבר הגבלת החשבון בעקבות סירוב 10 שיקים ויותר. 


 

ערר לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981

ובקשה דחופה למתן צו למניעת החלת ההגבלה ע"פ סעיף 10א.(א) לחוק

 

המבקשים, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את בקשתם לגריעת שיקים הודעת הבנק כפי שיפורט להלן.

כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על צו למניעת ההגבלה בהתאם לסעיף 10א.(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

ואלו השיקים אותם מתבקש בית המשפט לגרוע מרשימת השיקים אשר הביאו להודעת ההגבלה נשוא ערר זה:

תאריך סירוב השיק מספר השיק סכום השיק

1. 24.10.18 010200 110,851 ₪

2. 24.10.18 010196 30,503 ₪

3. 16.10.18 010150 60,205 ₪

4. 26.09.18 010177 70,000 ₪

5. 25.09.18 010199 110,851 ₪

מצ"ב העתק הודעת ההגבלה עם רשימת השיקים שסורבו כנספח א'.

1. א. בהתבסס על ההלכה הפסוקה ייטענו המבקשים כי יש לגרוע את השיקים מס' 1 – 2 הנ"ל משיקולי צדק ומחמת טעות של צד ג', רשויות המס – מס הכנסה.

ב. לאור העובדה כי הבנק מעולם לא שלח למבקשים התראה כלשהי לאחר שחזרו 5 שיקים בחשבון ייטענו המבקשים כי יש לגרוע את השיקים הנ"ל כולם מהודעתו.

הרקע העובדתי:

2. המבקשים, בני זוג, רשומים שניהם כבעלים משותפים בחשבון, ואולם מי שמנהל את החשבון בפועל הינו המבקש 1 (להלן: "המבקש").

3. המבקש הגיע להסדר עם רשויות המס אשר במסגרתו נמסרו השיקים 2 – 5 ברשימת השיקים הנ"ל.

4. כמו כן, ביום 13/09/18 הגיע המבקש להסדר נוסף עם רשויות מס ההכנסה שעל פיו העביר המבקש את השיק מס' 1 ברשימה הנ"ל.

מצ"ב העתק הסדר התשלומים בתיק כנספח ב'.

5. לאור העובדה כי המבקש לא עמד בהסדר, והשיקים 1 – 3 חזרו (כאשר מיד לאחר מכן שילם אותם המבקש במזומן לרשויות המס) הגיע המבקש בסמוך ליום 21/10/18 אל פקיד השומה על ברחובות על מנת לשלם את שיק מס' 3 ברשימה הנ"ל.

6. לאחר שהבהיר המבקש לפקיד השומה כי אינו מסוגל לעמוד בתשלומים, ביקש המבקש לבטל את ההסדר על פי שולמו שיקים מס' 1- 2 ולבטל את הפקדת השיקים וזאת על מנת להגיע להסדר פריסה נוח יותר, שהוא יוכל לעמוד בו ועל מנת למנוע את הגבלת החשבון דנן.

7. ואכן, נאמר לו מפורשות על יד פקיד השומה כי השיקים לא יופקדו וכי עליו להגיש בקשה חדשה להסדר מחדש עם רשויות המס לפריסת תשלומים נוחה יותר, לתשלום סכומים אלו, שהיו האחרונים שנותרו בשלב זה לתשלום על ידי המבקש.

8. ואולם, למרות הבטחת פקיד השומה הופקדו השיקים ובינתיים, עד לכתיבת שורות אלו הספיק לשלם התובע גם שיקים אלו.

9. יש להדגיש כי המבקש נמצא כעת בקשר עם רשויות המס על מנת שיעבירו לו מידע כיצד, למרות בקשתו לבטל את ההסדר ולא להפקיד את השיקים, הופקדו השיקים בכל זאת, בטעות. מרשויות המס נאמר לו כי העניין בבדיקה וכי הוא יקבל את תשובתם בהקדם.

המבקשים ייטענו כי יש לגרוע את שיקים מס' 1 – 2 מחמת הסתמכותם על דברי רשות מנהלית שהודיעה למבקש מפורשות כי שיקים אלו לא יופקדו:

10. המבקשים ייטענו ראשית כי כל השיקים שהוחזרו שולמו במלואם לרשויות המס בסמוך לאחר החזרתם. ואולם כאשר ראה המבקש כי הוא אינו מסוגל לעמוד התשלומים וכי החזרת השיקים האחרונים תגרום לו לנזק בלתי הפיך הוא הגיע לרשויות המס ווידא, או חשב שווידא ששיקים אלו לא ייפרעו והמבקש יגיע להסדר חדש.

11. בנסיבות אלו ייטען המבקש כי הסתמך על דבריו של פקיד השומה שהודיע לו מפורשות כי השיקים האחרונים לא ייפרעו בחשבון.

12. המבקש ייטען כי כמעט כל עשרת השיקים שהוחזרו, למעט אחד וכל 5 השיקים אותם מבקשים המבקשים לגרוע מרשימת השיקים הינם שיקים שניתנו כהסדר למס הכנסה עקב טעות בשיקול הדעת של המבקש שסבר עד הרגע האחרון כי הוא יעמוד בהסדר. למעשה, המבקש עמד בהסדר עם מס הכנסה באשר זמן קצר לאחר שהשיקים חזרו הוא הגיע למשרדי מס הכנסה ושילם את השיקים במלואם – את כולם.

בנסיבות אלו, אין המדובר במבקשים אשר פיזרו ללא אחריות שיקים אלא המדובר בטעות בשיקול הדעת בדבר היכולת של המבקשים לעמוד עם גורם אחד בלבד – רשויות מס ההכנסה. כאמור לעיל אין המדובר אף במבקשים שהתחמקו מתשלום שיקים אלו באשר הם שולמו במלואם לבסוף.

13. אשר על כן ייטענו המבקשים כי הסתמכותם על צד שלישי שהינו רשות מנהלית שתעמוד בסיכום שנעשה עמה מהווה צידוק לגריעתם של השיקים האחרונים מרשימת השיקים שחזרו.

14. המבקשים ייטענו כי אכן, הטעות שבה מדבר סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי הינה טעות של הבנק ולא טעות של צד ג'. ואולם, לא אחת נפסק כי רשימת העילות לביטול השיקים ללא כיסוי אינה רשימה סגורה וניתן לאפשר במקרים המתאימים גריעתו של שיק שסורב עקב טעות של צד ג'.

במאמרו של כב' השופט בדימוס, יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981" (הפרקליט מד (תשנ"ח-תש"ס), עמ' 449) עמד הכותב על הדברים:

"טעות של צד שלישי עשויה, לדעתנו, בנסיבות מיוחדות, לגרום לבעל החשבון להיכנס בגדרה של עילת הביטול השלישית...

לדעתנו, בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג' ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי לפתור מקרים "קשים", שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות, שלא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן...

קיימים מצבים, שבהם אי התחשבות ביחסים של בעל החשבון עם צדדים שלישיים עלולה להביא לתוצאה לא צודקת...

לדעתנו, טוב יעשה המחוקק, אם יקנה לבית המשפט שיקול דעת לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים מטעמי צדק מיוחדים שיירשמו במקום, שבו סורבו השיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו, בפועל או בכוח, של בעל החשבון...

את הבסיס המשפטי להרחבת עילות הביקורת, גם על פי נוסח החוק דהיום, ניתן לעגן במטרתו

של החוק ובלשונו. האפשרות להחזיק חשבון בנק ולהשתמש בשיקים מהווה מעין "תעודת יושר", שניתנה לבעל החשבון. תכליתו של החוק היא לשלול באופן מלא או חלקי את הזכויות ממי שלא עמד "במבחן היושר" ולהוציאו ממעגל בעלי החשבון. מקום, שבו השיק סורב שלא בנסיבות שבשליטתו או באשמתו של מושך השיק, אין הציבור זקוק להגנת החוק. לכן יש לפרשו באופן, שאינו שולל מבית המשפט את שיקול הדעת במקרים קשים וראויים".

15. ואכן במקרים מסוימים הלכה הפסיקה בדרך שבה סלל השופט אמיר במאמרו בהפעילם את מידת הצדק במקרים בהם שיקים סורבו מחמת טעות של צד ג' .

16. מקרה דומה למקרה של המבקשים שבו החליט בית המשפט לגרוע את השיקים לאחר שהופקדו השיקים בטעות פורט בפסק דינו של בית המשפט בעא (כס) 51/06 טביב נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו 30.11.06), שם דן ביהמ"ש במקרה שבו הוצג שיק לפרעון ע"י רשות מקומית בטעות, לאחר שהמערערת הגיעה להסדר תשלומים עם העירייה, לפיו לא ייעשה שימוש באותו שיק. כב' השופטת מימון שעשוע קבעה באותו עניין כי יש לגרוע את השיק מרשימת השיקים המסורבים, תוך שקבעה כי כאשר אין מדובר בטעות או מחדל של בעל החשבון, אשר גרמה להעדר יתרה מספקת בחשבון במועד הרלוונטי, אלא בטעות של צד ג' שגרמה לעצם הצגתו של השיק לפרעון, מתקיימת עילת הטעות המפורטת בסעיף 10(א)(1) לחוק, וזאת בפרט משמדובר בטעות בלתי צפויה של מוסד ממלכתי, בשילוב עם העילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק, משהיה לבעל החשבון יסוד סביר להניח כי השיק לא יוצג לפרעון.

ראו גם עש"א (ים) 3013/06/11 מרגליות נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו 1.11.11 ), עש"א (ים) 60077/05/12 בן לולו נ' בנק דיסקונט (פורסם בנבו 26.12.12), עש"א (ים) 12956/04/13 תיווך נדל"ן בית הכרם בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו 30.6.13)

17. עולה מהמקובץ כי בתי המשפט מצאו לא פעם, ובמקרים המתאימים באמצעות פרשנות מרחיבה להוראות סעיף 10 לחוק לכלול גם מקרים בהם הוצג שיק לפירעון עקב טעות של צד ג' והוחזר, בגדר המקרים בהם ניתן לגרוע את השיק מרשימת השיקים שסורבו. בית המשפט פסק כך לעיתים בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לעילת הטעות הקבועה בסעיף 10(א)(1) לחוק, או לעילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק ולעיתים בשילוב של שני ההוראות. במקרים אחרים בחר בית המשפט לגרוע שיק מרשימת השיקים תוך קביעה כי רשימת העילות המנויה בסעיף 10 לחוק אינה רשימה סגורה.

18. כאמור לעיל, אין ספק כי חוק שיקים ללא כיסוי מטרתו מניעת התופעה של משיכה סדרתית של שקים ללא כיסוי וכמובן את הנזקים הכלכליים הנובעים ממנה, לרבות איבוד האמון של הציבור בשיקים. ואולם, אדם המושק שיק ומוסר אותו לרשות מנהלית כדי לשלם חוב אך בטרם מגיע זמן הפירעון מסכימים הצדדים כי השיק לא יימשך, והחוב ישולם על דרך של הסדר אחר, חדש. המבקשים ייטענו כי במיוחד נוכח העובדה כי המדובר ברשות מנהלית, הם היו רשאים להניח שזו האחרונה תקיים את שהובטח על ידה ותמנע את הפגיעה במבקשים, מול הבנק. יוסיפו המבקשים וייטענו כי בנסיבות אלה ניתן לראות בשיק האמור כאילו לא הוצא ואת בעל החשבון כמי שאינו נמנה עם אותם מושכי שיקים סדרתיים ללא כיסוי שהחוק נועד להגן בפניהם – במיוחד הדברים מתחזקים בעניינינו שעה שרוב רובם של השיקים שהוחזרו הינם שיקים שניתנו לרשויות המס – מס הכנסה.

המבקשים ייטענו כי יש לגרוע את השיקים נשוא הבקשה מרשימת השיקים שסורבו מחמת העובדה כי מעולם לא נשלחה אליהם התראה כלשהי לאחר שחזרו 5 שיקים בחשבון.

19. המבקשים ייטענו כי מעולם לא נשלחה אליהם כל התראה לאחר סירוב 5 השיקים הראשונים מחשבונו.

20. המבקש בדק שוב ושוב האם נשלחה לו התראה לאחר החזרת 5 שיקים ואולם התברר לו כדלקמן:

א. המבקש בדק את רשימת ההודעות שנשלחו אליו דרך האינטרנט בשנה האחרונה ואולם לא ניתן למצוא שם הודעה על התראה זו

ב. המבקש כן איתר ביום 15/07/18 עמלת התראה ועמלת הוצאת דואר רשום ואולם עד למועד כתיבת שורות אלו לא שלח הבנק את העתק ההתראה עצמה, וכאמור ברשימת ההודעות של המבקש באינטרנט היא לא מופיעה.

מצ"ב העתק דפי החשבון של המבקשים מיום 10/11/17 ועד ליום 04/11/18 כנספח ג'.

מהמקובץ לעיל עולה כי הבנק מעולם לא שלח התראה למבקש.

21. בעניין זה נפסק בבש"א 30/05 (שלום כפ"ס) גרינברג נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו):

"אי משלוח התראה

המבקשת טוענת כי לא קיבלה כל הודעה בדבר סירוב השיקים נשוא הבקשה. ברי, כי אין מוטלת על הבנק חובה ליידע את הלקוח בדבר החזרת כל שיק ושיק, וזאת בכפוף לכך שלאחר סירובם של חמישה שיקים, עליו לשלוח התראה ללקוח. במקרה דנן, הבנק נתבקש להציג את הודעת ההתראה ששלח למבקשת לאחר סירוב חמשת השיקים הראשונים. חרף העובדה כי ניתנה לבנק, לבקשתו, ארכה ממושכת כדי לעשות כן, הבנק לא הציג את ההתראה או תצהיר בעניין שליחתה, ולבסוף הודיע כי אין בידו להראות כי נשלחה התראה למבקשת. ההתראה היחידה שהציג התייחסה לרשימת הגבלה חדשה, שהחלה להמנות מיום 10.7.05.

חובת הבנק למשלוח ההתראה היא ביטוי לרצונו של המחוקק להציב בפני הלקוח תמרור אזהרה משמעותי, כדי שייזהר להבא ויכלכל ענייניו, בין מול הבנק ובין מול אחרים, באופן שימנע סירובם של שיקים נוספים. משנכשל הבנק מלעמוד בחובה זו, פגע בזכותה החוקית של המבקשת. מסיבה זו בלבד, אני מורה על גריעת השיקים נשוא הבקשה מרשימת ההגבלה.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה."

הבקשה לעיכוב ביצוע ההגבלה:

22. כמו במרבית הבקשות כגון אלו הנזק שייגרם למבקשים אשר חשבונם יהפוך למוגבל ברור ומידי.

23. מלבד הנזק הכלכלי הישיר המדובר בנזק לשמם הטוב ובכתם שירדוף אותם שנים רבות גם לאחר הסרת ההגבלה. במיוחד בימים אלו בהם דירוגי האשראי הולכים ותופסים יותר ויותר חשיבות.

24. מצד שני לא ייגרם כל נזק למשיב כתוצאה מעיכוב ההגבלה עד לבירור טענות המבקשים בערר זה ואין כל מניעה כי ההגבלה תחול מיד לאחר ההכרעה בו.

25. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בבקשה נוכח מקום מושבו של המשיב.

26. מצ"ב תצהיר המבקש בתמיכה לבקשה זו.

27. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הבנק בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

 

 

 

_____________________

בר אל ירון, עו"ד

המבקש

  • 1