המחוקק קבע את מנגנון ההגבלה במטרה להגביר את האמון במערכת הבנקאית ולהרתיע מושכי שיקים מלהפיץ שיקים ללא כיסוי. התפיסה היא שהטלת סנקציה על חשבון שממנו נמשכים שיקים ללא כיסוי תעודד התנהלות פיננסית אחראית.

סעיף 2(א) לחוק קובע: "חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון." כלומר, ישנם שני תנאים מצטברים להגבלת חשבון: סירוב של עשרה שיקים לפחות בתקופה של 12 חודשים מרווח של 15 ימים לפחות בין הסירוב הראשון לאחרון התנאי השני נועד להבחין בין אירוע חד-פעמי של חזרת שיקים (למשל בשל תקלה או משבר זמני) לבין דפוס התנהגות פסול שמצדיק הטלת הגבלה.

סוגי ההגבלות על חשבונות בנק

בחוק שיקים ללא כיסוי מוגדרים שלושה סוגי הגבלות:

הגבלה רגילה

הגבלה רגילה היא הסנקציה הבסיסית המוטלת על חשבון שממנו חזרו לפחות עשרה שיקים ללא כיסוי בתקופה של 12 חודשים. ההגבלה חלה על החשבון הספציפי ועל בעליו למשך שנה אחת.

הגבלה בנסיבות מחמירות

הגבלה חמורה מוטלת במקרים של הפרה חוזרת ונשנית: לקוח שחשבונו הוגבל, ובמהלך תקופת ההגבלה הוגבל חשבון נוסף שלו מי שהיה לקוח מוגבל בעבר והוגבל שנית בתוך שלוש שנים מיום שנסתיימה תקופת הגבלתו הקודמת ההגבלה החמורה חלה על כל החשבונות של הלקוח, כולל חשבונות משותפים עם אחרים, למשך שנתיים.

הגבלה בנסיבות מיוחדות

הגבלה זו מוטלת על ידי גורמים חיצוניים למערכת הבנקאית: בתי משפט בהליכי פשיטת רגל רשמי ההוצאה לפועל במסגרת הליכי גביית חובות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בתי דין רבניים במקרה של סרבני גט תקופת ההגבלה במקרים אלו עשויה להגיע עד חמש שנים. כאמור, הגבלה זו אינה מעניינו של מאמר זה.

ההשלכות של הגבלת חשבון

הגבלת חשבון בנק גוררת השלכות מרחיקות לכת על ההתנהלות הפיננסית, המוניטין והחיים היומיומיים של הלקוח. 

השלכות מיידיות

השלכות ארוכות טווח

פגיעה בדירוג האשראי - מידע על חשבון מוגבל בבנק מועבר למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל ונשמר למשך 3 שנים נוספות לאחר תום ההגבלה, מה שמוביל לפגיעה ארוכת טווח בדירוג האשראי.

פגיעה ביחסים עסקיים - עסקים וספקים עשויים להימנע מעבודה עם לקוחות שחשבונם היה מוגבל, מחשש לאי-עמידה בהתחייבויות כספיות.

קושי בקבלת שירותים - שירותים פיננסיים שונים, כמו פוליסות ביטוח מסוימות או הסכמי שכירות, עשויים להיות מוגבלים או להיות יקרים יותר. חסמים בהתפתחות עסקית - עסקים שחשבונם הוגבל עשויים להתקשות לגייס הון, לקבל ערבויות בנקאיות או להרחיב את פעילותם.

הליך הגבלת חשבון ומתי נשלחות התראות?

הטלת הגבלה על חשבון בנק היא תהליך מוסדר הכולל מספר שלבים:  סירוב 5 שיקים ← התראה לבעל החשבון ← סירוב 10 שיקים ← הודעה על הגבלה ← חמישה-עשר ימים ← כניסת ההגבלה לתוקף

התראה ראשונית

כאשר חשבון בנק מגיע לחמישה שיקים שסורבו בשל "אין כיסוי מספיק" בתקופה של 12 חודשים, הבנק מחויב לשלוח לבעל החשבון התראה. בהתראה זו מובהר שאם יסורבו עשרה שיקים או יותר בתקופה של 12 חודשים, החשבון יוגבל.

הודעה על הגבלה

לאחר שסורבו עשרה שיקים או יותר, ההודעה נשלחת לא יאוחר מחמישה ימי עסקים לאחר סירוב השיק האחרון שגרם להגבלה.

ההגבלה עצמה אינה מתחילה מיד, אלא רק כעבור 15 ימים מיום משלוח ההודעה. תקופת המתנה זו מאפשרת לבעל החשבון להגיש ערעור לבית המשפט על ההגבלה, לפני שהיא נכנסת לתוקף.

למי נשלחת ההודעה?

ההודעה על הגבלת החשבון נשלחת לכל בעלי החשבון, למיופי הכוח ולמורשי החתימה בחשבון. במקרה של הגבלה בנסיבות מחמירות, נשלחות הודעות גם לבעלי כל החשבונות שההגבלה חלה עליהם (לרבות חשבונות משותפים).

סעיף 10 לחוק: העילות לביטול הגבלה

סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מהווה את הבסיס המשפטי לביטול הגבלת חשבון. הסעיף מפרט את העילות המאפשרות לבית המשפט לבטל את הבאתו של שיק במניין השיקים המסורבים.

עילות מפורשות בחוק

1. טעות של הבנק - הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות. 

2. עיקול על החשבון - הבנק סירב לפרוע את השיק בשל עיקול שהוטל על החשבון, בתנאי שהשיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך 60 ימים מיום קבלת הודעת העיקול.

3. יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיק - לבעל החשבון היה יסוד סביר להניח שהבנק יפרע את השיק, אם משום שהייתה בחשבון יתרה מספקת או מכוח הסכם בינו לבין הבנק. 

4. פגיעה בפעולת איבה - נבצר מבעל החשבון לטפל בענייניו בשל פגיעה בו או ברכושו בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק.

5. מצב חירום - בעל החשבון הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום, ובין המועד שבו נמשך השיק למועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו בשל מצב החירום, ועקב כך סורב השיק.

פרשנות מרחיבה לעילות בפסיקה

הפסיקה הרחיבה במקרים מסוימים את העילות הקבועות בחוק, בפרט בהתייחס לטעויות של צדדים שלישיים ולשיקולי צדק. בפסק דין עש"א (חי') 46324/01/16 [אדיר מבנים נידים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ] קבע בית המשפט כי יש לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים משיקולי צדק, וזאת למרות שסיבה זו אינה מופיעה במפורש בסעיף 10 לחוק:

"אם כך הם הדברים ומצויים אנו בשנת 2016, מעל לשלושה עשורים של התפתחות דינמית מאד בכלכלה, בנגישות למידע וגם במשפט, נשאלת השאלה האם בית המשפט צריך לשקול גם שיקולי צדק עת הוא מכריע בערר לפי החוק? התשובה האינטואיטיבית היא לאו, זו גם הייתה הגישה השולטת לאורך השנים, אלא שהיום, יש לבחון לטעמי הדברים ברוח התקופה ויש מקום לשאול האם המערער לפי החוק פגע באינטרסים שעליהם החוק ביקש להגן או שמא מדובר בטעות שאותה תיקן והוא פעל וצמצם או מנע את הנזקים האפשריים שגם החוק מבקש למנוע."

טעות של צד שלישי

בפסיקה ניתן למצוא מקרים שבהם בית המשפט הכיר בטעות של צד ג' כעילה לגריעת שיק ממניין השיקים המסורבים. כך למשל בפסק דין עא (כס) 51/06 [טביב נ' בנק לאומי לישראל] קבע בית המשפט כי יש לגרוע שיק שהוצג לפירעון בטעות על ידי רשות מקומית, לאחר שהמערער הגיע עמה להסדר לפיו לא ייעשה שימוש בשיק.

נוהג בין הבנק ללקוח

בפסיקה נקבע כי כאשר התנהלות הלקוח וסירוב השיק נבעו מהסתמכות על נוהג ארוך-שנים בין הבנק ללקוח, הדבר עשוי להוות עילה לגריעת השיק. למשל, כאשר הבנק נהג לאפשר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת ולכבד שיקים למרות החריגה, ואז שינה את מדיניותו ללא התראה מספקת. כך נקבע בפסק דין בבשא (ק"ג) 1149/03 [חטב רפאל נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף נהורה 670]:

"הגם שהעקרון בדבר 'יסוד סביר להניח' מערב לא רק יסוד סובייקטיבי אלא גם יסוד אובייקטיבי, אזי, מכח עקרונות כלליים של תום לב, הגינות ונאמנות, על הבנק להמשיך בכיבוד שיקים כל עוד לא הודיע בצורה סבירה והוגנת על ביטול הסכמתו להמשך החריגה ממסגרת האשראי."

הגשת ערעור לבית המשפט

הגשת ערעור על הגבלת חשבון היא הליך משפטי מוסדר, המתבצע בהתאם לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981.

סמכות שיפוט

הערעור מוגש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא סניף הבנק שעליו נמשך השיק נושא הערעור, ושהוא בית משפט השלום הקרוב ביותר לסניף הבנק.

מועדים להגשת ערעור

הגבלה רגילה: עד 20 ימים מיום משלוח ההודעה על ההגבלה.
הגבלה חמורה: עד 20 ימים מיום שנשלחה הודעת הבנק או עד 10 ימים מיום שנשלחה הודעת המפקח על הבנקים על ההגבלה החמורה - המאוחר מביניהם.

מסמכים נדרשים

בקשת הערעור צריכה לכלול: טופס בקשה מפורט (על פי הנוסח הקבוע בתקנות). תצהיר מפורט לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. העתק של כל מסמך או ראיה אחרת שעליהם מסתמך המבקש. העתק מפניית המבקש או שותף אחר לחשבון אל הבנק בבקשה לבטל את הבאת השיק במניין השיקים שסורבו, ותשובת הבנק לפנייה. העתק מהודעה לפי טופס 2 שבתוספת לתקנות, אם השיק נמשך על חשבון משותף.

מבנה כתב הערעור

כתב הערעור צריך לכלול: כותרת וזיהוי הצדדים: פרטי המבקש, הבנק המשיב וסניפו. הרקע העובדתי: פירוט הנסיבות שהובילו להחזרת השיקים. העילות לביטול ההגבלה: הסבר מדוע יש לגרוע את השיקים ממניין השיקים שסורבו, בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 10 לחוק. טענות משפטיות: ציטוטים מפסקי דין ואסמכתאות משפטיות התומכות בטענות. הסעד המבוקש: בקשה לגריעת השיקים ממניין השיקים שסורבו.

בקשה לצו מניעה זמני

בקשה לעיכוב הטלת ההגבלה עד להכרעה בערעור - צו מניעה זמני לעיכוב ההגבלה נכון שיוגש במקביל להגשת הערעור לביטול ההגבלה.

ניתן וכדאי להגיש בקשה לצו מניעה זמני שיעכב את כניסת ההגבלה לתוקף עד להכרעה בערעור. הבקשה מוגשת מתוקף סעיף 10א.(א) לחוק שיקים ללא כיסוי.

יתרונות הצו הזמני

הצו הזמני מאפשר ללקוח להמשיך להשתמש בחשבון הבנק כרגיל במהלך בירור הערעור, ובכך למנוע את הנזקים המיידיים של ההגבלה. חשוב במיוחד עבור עסקים שתלויים בשימוש בשיקים לצורך התנהלותם השוטפת.

תנאים למתן הצו

בית המשפט ישקול: חוזק הטענות בערעור והסיכוי לקבלתו הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו המאזן בין הנזק למבקש לבין הנזק לציבור ולמערכת הבנקאית אם יינתן הצו

השלכות מתן הצו

כאשר ניתן צו מניעה זמני: הלקוח אינו רשאי לפתוח חשבון שיקים חדש במהלך תקופת הצו הלקוח רשאי להמשיך למשוך שיקים על החשבון הקיים שיקים המסורבים בתקופת הצו יימנו במניין חדש, שמתחיל מיום מתן הצו

לא פעם קיבל בית המשפט בקשה לצו מניעה זמני לאחר שהשתכנע כי מדובר בטעות או מחדל של צד שלישי. במקרה אחד שעבר במשרדנו המבקשת (חברת המנהלת את עסקיה מול רשויות מקומיות) סבלה מעיכובים חריגים בהעברת תשלומים מעיריות, שעליהם הסתמכה בעת הוצאת השיקים. מנהל הכספים של החברה היה במילואים, מה שהקשה על ניהול התזרים. החברה פעלה בתום לב והפקידה כספים לכיסוי השיקים מיד כשהתקבלו. הנזק למבקשת מההגבלה היה בלתי הפיך וחמור, ואילו מניעת ההגבלה לא הייתה גורמת נזק לבנק. ראו פסק דין לביטול הגבלה בבנק מזרחי.

מקרים מיוחדים לעיכוב תחילת תוקפה של ההגבלה

חוק שיקים ללא כיסוי מכיר במספר נסיבות מיוחדות שבהן יש מקום לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים. 

שיקים גנובים או מזויפים

במקרה של שיקים שנגנבו או זויפו, החוק מתיר את גריעתם ממניין השיקים שסורבו, אך הלקוח נדרש להציג הוכחות: הודעה בכתב לבנק על גניבת או אובדן השיקים לפני שהוצגו לפירעון אישור על הגשת תלונה במשטרה במקרים מתאימים, גם החלטת בית משפט בעניין.

מצב חירום

על פי סעיף 10(א)(5) לחוק שיקים ללא כיסוי, בית המשפט רשאי לגרוע שיק ממניין השיקים המסורבים אם: בעל החשבון הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום בין המועד שבו נמשך השיק למועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של בעל החשבון בשל מצב החירום בשל הירידה בהכנסות, סורב השיק

פגיעה בפעולת איבה

סעיף 10(א)(4) לחוק מתייחס למקרה שבו נבצר מבעל החשבון לטפל בענייניו בשל פגיעה בו או ברכושו בפעולת איבה, וכתוצאה מכך סורב השיק. בית המשפט רשאי לגרוע את השיק ממניין השיקים המסורבים.

הגבלות בתקופת מלחמה ושירות מילואים

מלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, הביאה לשינויים משמעותיים בהתייחסות לנושא הגבלת חשבונות בנק.

הוראות המפקח על הבנקים

סעיף 2(א2) לחוק שיקים ללא כיסוי מאפשר למפקח על הבנקים, בעת הכרזה על מצב חירום, למנוע באופן זמני את הגבלת החשבונות בגין שיקים שחזרו. הוראה זו יכולה לחול על כל המדינה או על אזורים מסוימים, ותוקפה יכול להגיע עד 90 ימים.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, המפקחת על הבנקים אכן הוציאה הוראה האוסרת על הבנקים להגביל חשבונות בנק של לקוחות מאזורי עימות ומיישובי עוטף עזה, וזאת לתקופה של 90 ימים.

שיקולי בית המשפט בתקופת מלחמה

בתי המשפט הביעו בפסיקה אחרונה נכונות גוברת להכיר בקשיים שחוו לקוחות בתקופת המלחמה, גם אם הם אינם מתגוררים באזורי הלחימה עצמם.

כך למשל, בתיק עש"א 46324/01/16 [אדיר מבנים נידים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ] נקבע:

"ויודגש כי המדובר בתקופה קשה מאד במשק, תקופת מלחמה. המבקשת מעסיקה עובדים רבים וכמו עסקים קטנים אחרים מתקשה גם היא לקיים את עצמה בתקופה כה מאתגרת."

שיקים שחזרו בשל שירות מילואים

בתי המשפט גילו התחשבות מיוחדת בלקוחות שחשבונם הוגבל בשל שיקים שחזרו בזמן שהם או אנשי מפתח בעסקם שירתו במילואים

טיפים מעשיים למניעת הגבלות עתידיות

מניעת הגבלת חשבון מלכתחילה היא תמיד הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנושא. הנה כמה טיפים מעשיים שיסייעו לכם להימנע מהגבלת חשבון:

ניהול תזרים מזומנים אפקטיבי

פעולות מומלצות בעת חשש לחזרת שיק

פנו לבנק - שוחחו עם הבנקאי שלכם והסבירו את המצב. לעתים הבנק יוכל לסייע בהגדלה זמנית של מסגרת האשראי.

צרו קשר עם מקבל השיק - פנו למוטב השיק, הסבירו את המצב ובקשו דחייה במועד הפירעון או החלפה בשיק מאוחר יותר.

הפקידו כספים בדחיפות - זכרו כי על פי סעיף 7א(א) לחוק, הבנק חייב לאפשר לכם להפקיד כספים עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים שבו מוצג השיק לפירעון.

הגדלת הכנסות או השגת מימון ביניים - שקלו פנייה ללקוחות גדולים לקבלת תשלום מוקדם או השגת הלוואה קצרת מועד.

התנהלות עם ספקים ולקוחות

בדקו את אמינות הלקוחות - לפני שאתם מסתמכים על תשלום עתידי מלקוח, בדקו את היסטוריית התשלומים שלו ומוניטין התשלומים. גבו מקדמות - בקשו מקדמות על עבודות גדולות כדי לשפר את תזרים המזומנים.

שקלו אמצעי תשלום חלופיים - העדיפו תשלום בהעברה בנקאית, כרטיסי אשראי או אמצעים אלקטרוניים אחרים על פני שיקים. 

שאלות נפוצות בנושא ביטול הגבלה

סיכום: המסלול המומלץ לביטול הגבלת חשבון

הליך הגבלת חשבון בנק הוא משמעותי, אך במקרים רבים ניתן להתמודד עמו בהצלחה באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי. הבנת העילות החוקיות, איסוף מסמכים תומכים ופעולה מהירה יכולים להוביל לביטול ההגבלה ולמניעת הנזקים הכבדים הכרוכים בה.