Accessibility Tools

בזיון בית משפט, כמעט

השטות הראשונה שעשיתי בבית המשפט

הדבר השני הכי פרוע שאי פעם עשיתי זה לקום באמצע הדיון בבית המשפט ולצעוק, בלי שום סיבה, לא יעלה על הדעת, לא יקום ולא יהיה. זה לא משהו שחשבתי עליו בעצמי, זה הדבר הראשון שהמאמן שלי אמר לי שאני חייב לעשות כשהוסמכתי כעורך דין.

הייתי מתמחה ואז עורך דין שכיר במשרד שייצג את חברת תקשורת גדולה. כמעט בכל יום היו לי בערך 5 דיונים שנקראים בשפה המשפטית ''תיקי פח''. מדובר בתיקים של כמה אלפי שקלים שאתה והשופט יודעים בעל פה אבל הנתבע ובדרך כלל גם העורך דין הגאון שהוא שכר די בטוחים שזה תיק רצח.

המאמן שלי ידע שאני אשתעמם בקלות וגם אמרתי לו שזה מה שייקרה. אבל הוא אמר לי שהפרקטיקה הזו של להופיע כל כך הרבה מול שופטים זו הזדמנות מעולה לצבור ניסיון. אם כבר אתה מופיע בתיקים כאלו שלאף אחד לא אכפת מהם, עדיף שתשכלל את יכולות ההופעה שלך. אז הוא אמר לי להתכונן היטב לכל תיק, גם כזה שאני חושב מכיר ויודע. להתייחס בכבוד לשופטים, גם ששהם מדברים שטויות. חוץ מזה הוא נתן לי הרבה מהניסיון שלו, כולל עצות שאני זוכר עד היום, 20 שנים אחרי.

ועדיין, את העניין הזה של לקום באמצע הדיון ולדבר שטויות לא הבנתי ודווקא את זה הוא סירב להסביר. הוא רק אמר שזה משהו שאני צריך ללמוד לעשות אם אני רוצה להיות עורך דין טוב ושאני כבר מעצמי למה הוא התכוון.

חודשים זה היה לי בראש, כמעט בכל דיון חשבתי לעשות את זה, היו פעמים שכמעט העזתי ואז ויתרתי, לא היה לי אומץ. יום אחד, כשכבר יצאו לי תיקי הפח מכל הכיוונים והשיעמום באמת כבר באמת שיגע אותי החלטתי שאני הולך על זה. וככה, באמצע שהשופטת מדברת ועורך הדין של הצד השני מסביר כמה הוא צודק, קמתי דפקתי על השולחן ואמרתי ''גבירתי, לא יקום ולא יהיה''. היא הסתכלה בי ושאלה ''כן, עו''ד בר אל, מה בדיוק לא יקום ולא יהיה, הרי כל מה שניסינו לברר עכשיו זה את מועד הדיון הבא''.

שתקתי, לא תכננתי כל כך קדימה. אבל אז ראיתי שהיא, שופטת מאד מבוגרת יחסית הייתה כולה מחוייכת והיה ברור שהיא מתאפקת לא לצחוק. היא ביקשה ממני לשבת וכשישבתי היא אמרה לי בשיא הרצינות שהיא מבקשת שאמסור לעורך דין בן אריה שבפעם הבאה שמתמחה שלו יעולל תרגיל כזה באולם שלה היא תאשים אותו בביזיון בית המשפט.

וזהו, היא לא הצליחה להתאפק יותר ופרצה בצחוק כשהיא יוצאת מהאולם.

yaron1

מחבר המאמר: עו"ד בר אל ירון

פוסטים דומים

  • האיש שלימד אותי להיות פחות אני ויותר בנאדם

    פעם מזמן, אחד הדברים שהתמיד ביקשתי להשתחרר ממנו היו השיחות האלו, בדרך כלל על כלום ושום דבר, עם...
  • לדבר עם זרים

    אומרים שאנשים לא משתנים, במיוחד אחרי גיל 40, שהכל בנו מקובע ואנחנו מתחילים להיות מעין בבואה מפחידה...
  • קלאודיה ואהבה ראשונה

    הסיפור שלי על קלאודיה זה לא פוסט, זה יותר סיפור קצר על אהבה ראשונה. שבועיים אחרי מסיבת סיום התיכון...
  • לעלות במעלית לעולם אחר

    הדלתות של המעלית נפתחו והאויר הקר מהמזגנים שבאולם ההמתנה היה מלא ודחוס כל כך ברגשות עד שהלב שלי...