קיפוח המיעוט – אכיפת בעלי מניות הרוב לרכישת מניות המיעוט

בשני מאמרנו הקודמים "קיפוח המיעוט בחברה" ו- " תביעה בעילה של קיפוח המיעוט – אמצעי לפתרון סכסוכים בין בעלי השליטה וחלוקה בלתי שוויונית של משאבי החברה" דנו בדרכי הפעולה הפתוחות בפני מיעוט בחברה אשר חש שהתנהלות בעלי מניות הרוב גורמת לו קיפוח אשר מתבטא באי חלוקת משאבי החברה ורווחיה בצורה הוגנת. על מנת להבין טוב יותר מאמר זה אנו מציעים כי תעיינו גם במאמרים אלו.

תביעה בעילה של קיפוח המיעוט – אמצעי לפתרון סכסוכים בין בעלי השליטה

מאמר זה הינו מאמר משלים למאמרנו הקודם בסדרה "קיפוח המיעוט בחברה" בו נידונו סוגיות שונות הקשורות לקיפוח המיעוט. במאמר זה נרחיב קצת את הדברים ונתמקד בעיקר בסוגיית אי השוויון בחלוקת משאביה של החברה ואפשרות השימוש בעילה של קיפוח לפתרון סכסוכים (שלא ניתן לפתור בדרכים אחרות) בין בעלי השליטה בחברה.

זכויות עובדים בעת פירוק חברה

בשנים האחרונות עברו על המשק העולמי והישראלי תקופות קשות בהן חברות רבות פשטו רגל. עוד לפני פירוק החברות, מרביתן נקלעות לקשיים כלכליים שאינם מאפשרים להן תשלום לעובדים: שכר עבודה, הפרשות עבור קופות גמל, הפרשות לפוליסות ביטוח פנסיה או תשלום עבור זכויות סוציאליות שונות כדמי הבראה, מחלה, ביגוד וכדומה. חברה שעדיין לא פורקה אולם אין בידה לשלם את חובותיה נחשבת לחברה חדלת פירעון.

קיפוח המיעוט בחברה:

לא אחת, בעיקר בחברות פרטיות קטנות ובינוניות, יש לבעלי מניות הרוב שליטה כמעט מוחלטת בפעילות החברה. במקרים מסוימים יכול ויפעלו בעלי מניות הרוב בחברה כבשלהם, תוך התעלמות מחובותיהם ע"פ חוק החברות כבעלי מניות ושלילת זכויותיהם של בעלי המניות שבידיהם החלק הקטן יותר מהמניות - בעלי מניות המיעוט . במקרים אלו בא לעזרתם סעיף 191(א) לחוק החברות ושם בידי בית המשפט את הסמכות לתקן את העוול שנגרם לבעלי מניות המיעוט בחברה. 

השבת מס והגנת הגלגול:

סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן – חוק מסים עקיפים). קובע כי מי ששילם מס ביתר לא יזכה להשבת המס ששולם אם גלגל את מס היתר על הצרכנים (הגנה המכונה "הגנת הגלגול"). העיקרון שבאה הגנת הגלגול להגן עליו הוא מניעת עשיית עושר ולא במשפט – המחוקק קבע כי אם לקוחותיו של הנישום שילמו לנישום את מס היתר ששולם לא יתאפשר לנישום לקבל מעין "החזר כפול" על תשלומים ששילם לרשויות. נותרת השאלה מה לגבי התעשרותה של המדינה שלא כדין ועל כך, כפי שיפורט להלן, עדיין לא ענה בית המשפט העליון

הרמת מסך ההתאגדות בחברה:

 עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ועקרון האחריות המוגבלת של בעלי המניות והמנהלים בחברה הם מעקרונות היסוד בדיני התאגידים. עקרונות אלו שלובים זה בזה כך שקיים "מסך" בין האישיות המשפטית הנפרדת של החברה לבין בעלי המניות ומנהליה ולכל אחד מהם זכויות וחובות נפרדות. מאמר זה ידון ביוצא מן הכלל, "הרמת מסך" שמשמעה התעלמות מאותו "מסך" שניצב בין החברה לבעלי המניות וייחוס חובותיה וזכויותיה של החברה לבעלי המניות בה. כבר עתה ייאמר כי הלכה ידועה היא שהרמת מסך אינה מעשה שבשגרה ועל מנת להרים את נטל ההוכחה על התובע להראות כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, על בסיס תשתית עובדתית מקיפה ומלאה במסגרת כתב התביעה (ראה ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ (פורסם במאגר המשפטי נבו).