התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב:

במאמר זה נדון בסוגיות הנוגעות להתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב לרבות התנאים להגשת תובענה על סכום קצוב, המועד להגשת ההתנגדות והארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב. בעיקר נדון בשיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו לדון בהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב.

מי הוא מורשה לקבלת כתבי בי- דין

מי הוא מורשה כמשמעותו בסעיף 477 ו- 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") בכך נדון ברשימה זו. בין השאר נדון גם בשאלה האם עורך דין יכול לשמש כמורשה מטעם מרשו לקבלת כתב תביעה, גם כאשר הוא מייצג בהליכים אחרים לגמרי.  ייאמר כבר עתה כי על פי פרשנותו של בית המשפט העליון את התקנות הנ"ל, התשובה לשאלה זו היא חיובית, בהסתייגויות מסוימות אשר יפורטו בהמשך.

מי הוא מורשה לקבלת כתבי בי- דין

מי הוא מורשה כמשמעותו בסעיף 477 ו- 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") בכך נדון ברשימה זו. בין השאר נדון גם בשאלה האם עורך דין יכול לשמש כמורשה מטעם מרשו לקבלת כתב תביעה, גם כאשר הוא מייצג בהליכים אחרים לגמרי.  ייאמר כבר עתה כי על פי פרשנותו של בית המשפט העליון את התקנות הנ"ל, התשובה לשאלה זו היא חיובית, בהסתייגויות מסוימות אשר יפורטו בהמשך.

ס' 19א' לפקודה, אלטרנטיבה לפשיטת רגל

ההסדר לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") נועדה כדי לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו מבלי שנכנס כלל להליך פשיטת רגל, דבר המלוּוה בהכתמת החייב בכתם של חדל פירעון (וראה הצעת תיקון החוק, חוק לתיקון פקודת פשיטת רגל, תשמ"א-1981, ה"ח 1507, כ"ח בשבט התשמ"א). ההסדר מאפשר לחייב, שחובותיו עולים על סכום החוב הקבוע בסעיף לפנות בכל עת לבית המשפט עם הצעה להסדר עם נושיו לפיה ישולם לנושיו לפחות 30% מסך חובותיו. בפקודה נקבעו תנאים נוספים שעל ההצעה לעמוד בהם, ואולם כאשר הדבר אפשרי מהווה סעיף 19א' אלטרנטיבה שראוי לשקול אותה עובר לפניה להליכים של פשיטת רגל. במאמר זה נפרט את ההליכים שעל החייב לנקוט בהם ואת שיקולי בית המשפט, שעה שעומדת בפניו בקשה לאישור הסדר ע"פ סעיף 19 א'.

גביית חובות עסקיים ופרטיים ברחבי העולם

במאמר זה אדון באפשרויות הגבייה העומדות לרשות נושים ישראליים לגביית חובות, בין אם המדובר בחובות עסקיים בין אם המדובר בפרטיים, בכל רחבי הגלובוס. המאמר יעסוק בעיקר באפשרויות הגבייה ברחבי העולם ואולם באותה קלות ניתן לבצע חקירות כלכליות, איתורים של חייבים, מסירות משפטיות ועוד כהנה וכהנה פעולות שבעבר נחשבו יקרות מידי לביצוע, ככל שהדבר נוגע לביצועם בחו"ל.

ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי, נדרש נתבע להגשת כתב הגנה, או בקשת רשות להגן בתביעה בסדר דין מקוצר בתוך 30 יום מהיום בו נמסר לו כתב התביעה (45 יום בתביעה בסדר דין מהיר ו- 15 יום בתביעה קטנה). לאחר מועדים אלו זכאי התובע לבקש פסק דין ובהעדר כתב הגנה או בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה יפסוק בית המשפט לטובת התובע. בשלב זה, עומדת לנתבע, אשר פסק הדין ניתן כנגדו, הזכות להגיש בקשה לביטול פסק דין. מאמר זה ידון (על קצה המזלג) בשיקולי בית המשפט בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

התנגדות לביצוע שטר 

ברשימה זו נסקור חלק מהנימוקים אשר בכוחם להוות נימוק להגשת התנגדות לביצוע שטר. התנגדות לביצוע שטר מוגשת כאשר נטען ע"י מושך השטר כי הוא פטור מפירעונו בגין נימוקים כגון: כשלון תמורה, זיוף, גניבה של השיק, העדר חתימה, פגם בשרשרת ההיסבים קיזוז, שיק בטחון וכיו"ב, בתוך כך אדון במשמעות המשפטית של אוחז כשורה ואוחז בעד ערך.

ביטול הסכם 

רשימה זו תדון בדרכים לביטול הסכם תוך התמקדות בעילות הביטול בשל פגם בכריתתו - חלק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 לרבות חוזה למראית עין, טעות, הטעיה, כפיה, עושק וביטול חלקי. למען השלמת התמונה נדון עם פתיחת הדברים בקצרה גם ביסודות גמירות הדעת ו – מסוימות, כמו כן נדון בהמשך הדברים בדרך ביטול החוזה ודרך ביטול הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין ובנושאים אחרים שראינו לנכון לדון בהם על מנת ליתן תמונה שלמה יותר כמו תנאי מתלה, חוזה בלתי חוקי ומשמעותה של החתימה על החוזה. למרות זאת יש לזכור כי הדיון בכל נושא הוא רק על קצה המזלג ולקורא המבקש להרחיב בנושא מומלץ לעקוב אחרי ההפניות הרבות שצורפו לכל נושא ונושא.

ההגנות העומדות לצידו של ערב – ערב יחיד – ערב מוגן, חלק א

ההגנות העומדות לצידו של ערב – ערב יחיד – ערב מוגן, חלק ב

חוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") הינו המסגרת הנורמטיבית בה נדון במאמר זה תוך מתן דג על ההגנות העומדות לצידו של ערב מכל סוג שהוא הן בחוק הערבות והן בהוראות חוק אחרות. בין השאר נדון בהגנות העומדות לצידו של ערב יחיד, ערב מוגן וערב "רגיל" שגם כלפיו חייב כמובן הנושה בחובת זהירות, הגם שחובות אלו מתונות יותר. הדגש בדיון להלן יהיה ביחסים שבין הבנק לערב ואולם מרבית הדברים (למעט הוראות חוק ספציפיות הנוגעות לבנקים) נכונים גם ליחסים שבין נושים אחרים לבין ערבים.